סוכרת מי את ? ואיך פעילות גופנית קשורה אליך ?

סוכרת מוגדרת כמחלה שמאפיין אותה רמות סוכר גבוהות בדם בשל בעיה בהפרשת האינסולין לדם (סוכרת סוג 1), בעיה ברגישות הקולטנים לאינסולין (סוכרת סוג 2).

ההבדלים בין סוכרת סוג 1 לסוכרת סוג 2:

גיל- סוכרת סוג 1 לרוב בשלבים מוקדמים של החיים. סוכרת סוג 2 לרוב בגילאים מעל גיל 30 אבל יכול להתרחש גם בקרב ילדים.

התפתחות המחלה- בסוכרת סוג 1 בקרב צעירים ההתפתחות היא מהירה ובקרב מבוגרים היא יותר איטית. סוכרת סוג 2 מתפתחת לאט

גורמים סביבתיים- בסוכרת סוג 1 הרקע הוא אוטואימוני /רעילות וחומרים רעילים/וירוס לעומת זאת סוכרת סוג 2 היא על רקע אורח חיים לקוי משמע חוסר פעילות גופנית, תזונה לא נכונה, השמנה ומרכיב גנטי.

אינסולין- בסוכרת סוג 1 אין הפרשה שלו או שיש הפרשה מינימאלית ( הלבלב לא מתפקד) בסוכרת מסוג 2 ישנה הפרשה ולפעמים אפילו מוגברת הבעיה היא שיש תנגודת לאינוסולין ברקמות.

שליטה במחלה- בסוג 1 קשה לשלוט בסוכרת סוג 2 זה תלוי אדם ומצבו ואורח חיו

תזונה- בסוג 1 חשובה אבל חייבת להיות מותאמת לכמויות האינסולין המוזרקות ולרמת וסוג הפעילות הגופנית. בסוג 2 כנ"ל מותאמת לתרופות, תזונה, רמת פעילות גופנית ושעת הפעילות הגופנית.

נקודות חשובות לציון לגבי מחלת הסוכרת

ישנו קשר בין רמת הפעילות הגופנית, התזונה וכמות הפחמימות שאוכלים והתרופות שנוטלים לרמת הסוכר בדם. גם חולי סוכרת סוג 2 כמו חולי סוכרת סוג 1 יכולים לחוות מצבי היפוגליקמיה גם עם מטופלים באינסולין וגם עם רק בתרופות. בשל כך חשוב לעשות את הכוונון של כמות וסוג פעילות הגופנית, תזונה וכמות פחמימות כמו גם עיתוי אכילתם וכמות וסוג ותזמון נטילת התרופות לסוכרת.

הבדיקה למעקב אחרי סוכרת היא המוגלובין מסוכרר שנותנת אינדיקציה לרמות הסוכר הממוצעות ב 2-3 חודשים אחרונים. השאיפה בחולי סוכרת שיהיה פחות מ-7 שמקביל פחות מ 154 גלוקוז בממוצע בדם.

אימון גופני סדיר מסייע לשפר את רמות הסוכר בדם בקרב חולי סוכרת סוג 2 . בקרב חולי סוכרת סוג 1 פעילות גופנית לא תשפר את המצב אך נחשבת כיעילה לבריאות הכללית. הטיפול המובחר לסוכרת הוא ספורט יחד עם שינוי תזונתי, שליטה תרופתית בסוכר וברמות השומנים בדם.

השפעת אימון גופני על מחלת הסוכרת:

השפעה לבבית- יכול אירובית עולה, דופק מנוחה יכול לרדת, לד יורד, דופק מאמץ בפעילות תת מרבית יורד, כולסטרול טוב עולה, כולסטרול רע נותר זהה או יורד, כולסטרול כללי נותר זהה, יחס כולסטרול כללי לטוב יורד.

נתונים גופנים- משקל יורד, מסת שומן יורדת, מסת שריר עולה.

נתונים מטבולים-  רגישות לאינסולין עולה, חילוף חומרים של שומנים עולה ושל סוכר, המוגלובין מסוכרר יורד.

פסיכולוגי- עליה בהערכה עצמית, ירידה בחרדה ובדיכאון, תגובה טובה יותר ויעילה יותר למצבי סטרס.

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ קליני

ווטסאפ בלבד 054-4839681

יש לי סוכרת באיזה עצימות אימון עלי להתאמן ?

נתחיל קודם כל בהבנה כיצד מודדים עצימות אימון. אנחנו יכולים למדוד עצימות אימון כוח על פי המשקלים שאנחנו מרימים, מספר הסטים והחזרות וזמני המנוחה. באימון אירובי נמדוד עצימות לפי מהירות או הספק עבודה, לפי דופק מאמץ. גם בכוח וגם באירובי ניתן למדוד גם לפי תחושה כלומר הרגשה.

עכשיו שהבנו כיצד מודדים בוא נבין אילו עצימות יש. התשובה פשוטה פעילות יושבנית, פעילות קלה, פעילות סבירה, פעילות עצימה או קשה ופעילות עצימה מאוד.

ותשובה באיזה עצימות עלי להתאמן באימוני הכוח ובאימונים האירוביים כחולה סוכרת ?

התשובה כמו בחיים היא לא אחידה. אין תשובת קסם שמתאימה לכולם והכל תלוי במצב האישי של כל חולה וחולה. צריך להתייחס לרמת הכושר הנוכחית של האדם, הניסיון שלו, האם רמות הסוכר מאוזנות, האם יש מחלות רקע נוספות, האם יש מגבלות של שרירים ושלד או כאבים, מה ההעדפות של האדם, מה כמות הזמן שיכול להקדיש לכל אימון, הגיל של האדם, איך הוא מרגיש לאחר האימונים ומה היעד והמטרה שלו.

לאדם בכושר גופני טוב, עם סוכרת מאוזנת, ללא גורמי סיכון או עם גורמי סיכון מסוימים שמאוזנים ועם רצון לבצע פעילות עצימה עד עצימה מאוד לא תהיה מניעה לבצע פעילות כזו אבל שוב בהנחה שהאדם מאומן ונמצא במצב יציב בריאותית וגופנית.

ככלל ברזל ככל שעצימות הפעילות עולה כך נוכל לשפר את הכושר והבריאות יותר, להוריד את הסיכון לתחלואה במחלות לב ראשוניות או שניוניות ולשפר את המטבוליזים של הסוכר אך מנגד עצימות אימון כזו אינה מתאימה לכולם ובכל מצב ולכן על מנת "ללכת על בטוח" מומלץ לבחור באימון קל עד מתון.

מי שרוצה להפיק את המירב מהאימון הגופני ולעלות עצימות אימון בצורה בטוחה שתסייע לו טוב יעשה אם ייפגש עם פיזיולוג מאמץ שלאחר תשאול רפואי, סקירה רפואית ומבדקי יכולת גופניים יוכל לקבוע לו את רמת המאמץ הרצויה, את תוכנית האימון האידאלית ואת המבדקים הרפואיים שיש לבצע (במידה ויש צורך בכאלו) ואת הזמן והתזמון שבו יכול לעלות את עצימות האימון שלו בבטחה וללא סכנה מיותרת. לפגישה עם פיזיולוג מאמץ לחצו כאן

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ ווטסאפ בלבד 054-4839681


 

חולה סכרת – לכן להתאמן ב 17 אחר הצהריים !

ישנם מספר מחקרים שמראים שהשיפור הטוב ביותר בשליטה ברמות הסוכר בדם התרחש דווקא כאשר האימון בוצע בשעות אחר הצהרים סביב 16-19. הפעילות לא חייבת להיות עצימה ואפילו להפך פעילות קלה עד מתונה הייתה בעלת השפעה טובה לא פחות. פעילות מתונה יכולה להיות הליכה קלה, כיסוח דשא, משחק תנועה עם הילדים או טיול עם הכלב.

יש לשים לב שדווקא אצל חולי סכרת סוג 1 או כאלו שמשתמשים באינסולין פעילות אחר הצהריים יכולה להיות פחות טובה מחשש שתתרחש ירידה דרסטית בסוכר בשעות השינה שבאות לאחר מכן.

אן כן אנחנו מבינים שהמסקנה החשובה ביותר היא להתאמן ולא משנה השנה- העיקר להתאמן ולהרוויח את היתרונות הטמונים בפעילות גופנית. אם כמובן רוצים לקחת את כל העניין צעד קדימה והדבר אפשרי, אז מומלץ לתזמן את האימונים לשעות אחר הצהריים.

בכל מקרה ולא משנה מהי השעה ביום שהחלטנו להתאמן, כדאי לבדוק את רמות הסוכר בדם לפני ואחרי הפעילות, לתזמן את כמות הפחמימות לפי התוצאה שהתקבלה, להתאים את מינון האינסולין לתוצאה ולסוג הפעילות שעשינו ובעיקר בעיקר לעשות את כל התהליך הזה של מעקב אחר הנתונים והפקת לקחים בליווי של פיזיולוג מאמץ. פיזיולוג מאמץ ילמד אותך בדיוק את ההשפעה של כל אימון, עצימות ותזמונו על רמות הסוכר בדם שלך כך שתגיעו ביחד לתוצאה משביעת רצון מאימון גופני וללא סיכון בריאותי.

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ

ווטסאפ בלבד 054-4839681

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ ווטסאפ בלבד 054-4839681


 

יש לי היפו, יש לי היפר בקיצור איך מתאמנים ואיך מונעים את הסיוט הזה ?

היפוגליקמיה- בקרב חולים בטיפול שמרני תזונה וכושר בלבד הסיכוי לנפילת סוכר קלוש למרות שאימון אירובי מוריד רמות סוכר. אימון עצים אפילו יכול לעלות אותו זמנית לאחר האימון. בקרב נוטלי תרופות ובעיקר נוטלי אינסולין הסיכון להיפו מוגבר.

התופעה יכולה  להתרחש גם שפיזיולוגית הרמות תקינות מעל 70. יכול להיות מקרים של היפו ללא סימפטומים שמתגלה אקראית בבדיקה לאחר אימון והיא מסוכנת באותה מידה ואולי אפילו יותר כי לא מיחסיים לה חשיבות.

רוב המתאמנים במידה ומאוזנים תרופתית או עם אינסולין לא צריכים לאכול פחמימה במהלך האימון במידה והוא מתרחש פחות משעה.

בקרב חולים לא מאוזנים או כאלו שמזריקים אינוסלין אימון כוח לפני אימון אירובי יכול לתרום למניעה של נפילת סוכר. גם מספר מקטעים עצימים או ספרינטים בגבול המותר ויכולות החולה יכולות למנוע היפו.

חשוב להבין שהיפו יכולה להיות מעוכבת ולהתרחש עד 12 שעות אחרי האימון. בעיקרון לאחר אימון רמות הסוכר בדם יכולות להיות נמוכות או יכולות להיות תקינות אך עד  45 דק מסיום האימון השרירים עדין צורכים סוכר מהדם וישנה סיכוי להיפוגליקמיה לכן ההמלצה לצרוך מזון עם סיום האימון. השפעה מעוקבת שבה שוב רמות הסוכר הדם יכולות לרדת יכולות להתרחש אחרי 12 שעות  מסיום האימון. בנוסף גם בלילה יש סיכוי לנפילות סוכר ולכן חשוב לאכול לפני השינה. בנוסף חשוב לזכור שזה נפוץ יותר בקרב חולי סכרת סוג1 או חולה סוג 2 מטופלי אינסולין אבל יכול להתרחש גם בקרב חולי סוכרת בטיפול תרופתי. מניעה של היפו בזמן אימון אפשרית על ידי קיצור משך האימון או האינטסיביות (למרות שלפעמים דווקא ספרינטים ואימון עצים יכולים לעלות סוכר באופן מידי לאחר הפעילות), תזמון התרופות ושליטה במינוני התרופות ואכילה לפני האימון במהלך ואחרי האימון.

סימני היפו- רעד, חולשה, הזעה לא נורמאלית, עצבנות, חרדה, רעב, כיחלון פה ואצבעות, כאבי ראש, ריאה כפולה ובעיות בריאה, בלבול ובמקרים קיצונים קומה.  הטיפול צריך להיות אכילה של סוכר מידי ופשוט- ממתק, טבלית סוכר, חלב, מיץ. לאחר אכילה של פחמימה פשוטה שמתפרקת באופן מידי ומעלה את רמות הסוכר בדם במהירות חשוב גם לאכול פחמימה מורכבת שתגרום לעליה איטית ולאורך זמן בסוכר ובכדי למנוע את אפקט הצניחה לאחר פחימה פשוטה. בנוסף חשוב לנטר את הסוכר ולעקוב אחריו בשעות שאחר ההיפו. במקרים מסוימים שאין שליטה בהיפו מנסים לעלות או לשנות מינוני תרופות ואפילו להשתמש בזריקות גלוקון.

היפרגליקמיה-

תופעה שגם יכולה להתרחש לאחר אימון. מתרחש באופן נדיר. יכולה גם להתרחש בחולה לא מאוזן לפני אימון. כאשר מגיע בטווח של מעל 250 גלוקוז יש להזריק אינסולין. במידה ולא חולה עם אינסולין לא ניתן לו להתאמן בערכים כאלו.

חשוב להדגיש שחולה סוכרת עם ערכים של מתחת ל-100 גם לא ניתן לו להתאמן וניתן לו לאכול מזון קל שיעלה לו מעט את רמות הסוכר ואז נבצע שוב בדיקה כעבור 10-15 דקות ובמידה ורמות הסוכר בדם יעלו יתחיל באימון- רמת האימון תהיה קלה מהרגיל ופחות אינטנסיבית.

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ

ווטסאפ בלבד 054-4839681

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ ווטסאפ בלבד 054-4839681


 

הקשר בין דלקת לסוכרת

תהליכים דלקתיים

דלקת היא תגובה פיזיולוגית תקינה של הגוף כתגובה לפציעה, נזק או זהום. זו תגובה תקינה וחשובה שלצידה החלמה. לעיתים הדלקת היא כרונית ואז זו כבר לא תגובה תקינה שיכולה להוביל לתנגודת לאינסולין ולהתפתחות  סכרת

מנגנונים ביוכימיים

בדלקת משתחררים ציטוקינים שהם חלבונים מעוררי דלקת והם משפיעים על תפקוד השרירים והכבד. דרך אגב רקמת שומן היא גם רקמה דלקתית משום שמפרישה את החומרים הללו. משמע עודף משקל הוא גם גורם שמייצר דלקת כרונית. ההשפעה של דלקת כרונית היא רחבה וכוללת לחץ דם גבוה, איבוד מסת שריר ועצם, סיכון מוגבר לתחלואה במחלות זיהומיות ומחלות כרוניות ובין השאר גם לעליה ברמות הסוכר בדם

הפתרון

תחילה לטפל בגורם הראשוני לדלקת (עודף משקל, דלקת כרונית למשל בחניכים).

שנית לעבור לתזונה פחות  מעובדת- תזונה אנטי דלקתית

ושלישית לשנות אורח חיים כלומר פחות סטרס, שינה טובה יותר ופעילות גופנית.

אז לגבי פעילות גופנית מה לעשות ?

שילוב של פעילות אירובית שנמצאה כאנטי דלקתית עם פעילות כוח מותאמת אישית לקבוצות שרירים גדולות ובהתאמה אישית יעשו עבודה טובה בהורדת רמות הדלקת ואיזון רמות הסוכר בדם. מחקרים מראים שגם אימונים של גוף – נפש למשל יוגה, טאי צי וצ'י קונג יכולים לסייע לשפר רמות סוכר בדם ולהוריד רמות דלקת.

סיכום

צאו לדרך ובצעו פעילות גופנית.

רק אל תשכחו שכמו בכל מחלה כרונית אחרת חשוב להתאים את תוכנית האימון למצבך הבריאותי ולרמות הכושר הגופני שלך. בכל שאלה או חשש יש לפנות לאיש מקצוע שמבין בתחומי הכושר והבריאות יחדיו כמו למשל לפיזיולוג מאמץ

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ ווטסאפ בלבד 054-4839681