העתיד כבר כאן- טכנולוגיות לאימון גופני וניטור חולי סכרת ולשיפור הבריאות והיכולות גם בבריאים !

רבים מלהיטי הכושר והבריאות החלו את דרכם לסטודיו השכונתי בכלל ככלי רפואי/שיקומי. הבוסו ( משטח לשמירה על שיווי משקל), בובו (מכשיר לשיפור שיווי משקל) והפילאטיס הם רק קומץ קטן של דוגמאות לפעילות שהחלה ככלי שיקומי- רפואי ולבסוף הפכה לנחלת כלל חובבי הכושר

ההתפתחות הטכנולוגית בשנים האחרונות לא פסחה על תחום הבריאות ואורח החיים. הטכנולוגיה הזו משנה את הדרך שבה חולי סכרת מנהלים את המחלה שלהם והטכנולוגיה הזו יכולה גם לסייע למנוע סכרת ואף להיות יעילה לספורטאים החובבנים והמקצועניים. הטכנולוגיות האלו מאפשרות לנטר את רמות הסוכר בזמן אמת, לקבל החלטות רפואיות וספורטיביות על סמך נתוני הסוכר ולנהל אורח חיים בריא ומאוזן יותר.

הנה מספר טכנולוגיות ואמצעים שיאפשרו לך לחיות חיים בריאים יותר לצד מחלת הסוכרת, למנוע אותה ואולי אפילו לשפר את הביצועים הגופנים שלך:

1 מד סוכר רציף-

חיישן עם מחט קטנה שמוצמד לחלק האחורי של הזרוע ויש לך במשך שבועיים אפשרות לנטר את רמות הסוכר בדם בזמן אמת ללא צורך בדקירת האצבע. יש חברות רבות בתחום וחלקם מוכר יותר והאחרים פחות. ניטור תמידי של רמות הסוכר בדם מאפשר לחולה הסכרת לקבל החלטות מושכלות שקשורות לתזונה ופעילות גופנית. האם עלי לאכול עוד קצת פחמימות משום שרמות הסוכר שלי נמוכות ואני לפני פעילות גופנית ? האם להימנע מפחמימות כי רמות הסוכר שלי בדם גבוהות ?  איזה פעילות אירובית ובאיזה עצימות מסייעת לי להוריד את רמות הסוכר בצורה הטובה יותר ? איזו פעילות גופנית משפיעה על רמות הסוכר בדם שלי בצורה המיטבית ? – אלו רק חלק מההחלטות ומהמידע שניתן להפיק מחיישן לניטור סוכר ושילובו באורח חיים פעיל.

כמובן שחיישן כזה יכול למנוע נפילות ברמות הסוכר או להפך חמצת מטבולית ( שנגרמת מרמות סוכר גבוהות) אבל לא רק. החיישנים הללו יכולים גם להתאים לאנשים הבריאים שביננו. ניטור של רמות הסוכר יכול לעלות את המודעות לבחירות מזון בריאות, ללמוד יותר על הגוף שלנו ואיזה מזון משפיע על רמות הסוכר שלנו לרעה ולטובה בצורה אינדיבידואלית ואף יכול לשמש ככלי לשיפור ביצוע ספורטיבי (באמצעותו אפשר לסכרן תזונה מיטבית לפני אימון ותזונה להתאוששות לאחר אימון).

לסיכום מדובר בכלי נהדר שאפשר להפיק ממנו מידע רב ויעיל גם לחולי סוכרת שמבצעים פעילות גופנית וגם לבריאים שרוצים למנוע ואף לשפר יכולות גופניות ובריאות. אני אחת לתקופה נוהג להסתובב למשך שבועיים עם חיישן כזה ומלבד גבות שמורמות ( כי חושבים שאני חולה סכרת), המכשיר הזה כמעט ולא מורגש והפך להיות אחד "מהחברים" הטכנולוגים שלי שסייעו לי ללמוד רבות על גופי.

2. משאבות אינסולין חכמות-

המשאבות הללו מסוכרנות עם מד הסוכר הרציף ובהתאם לכך מזריקות את כמות האינסולין הדרושה. שימוש במכשירים הללו יכול למנוע תופעות של היפו בשל הזרקת אינסולין מרובה. משאבות כאלו גם ימנעו היפו שיכול להיגרם בזמן פעילות גופנית בשל ירידה ברמות הסוכר בדם שנובעת הן מהפעילות והם מהזרקה שגויה (ידנית) של כמות אינסולין גדולה מידי.

3. אפליקציות לניהול סוכרת-

האפליקציות מאפשרות ניהול טוב יותר של המחלה, תזכורות על נטילת תרופות, הסבר על התרופות ועל תופעות הלוואי שלהן, מעקב ושמירת נתונים אחרי רמות הסוכר בדם ומידע על תזונה ופעילות גופנית.

4. שעון חכם-

גם אלו יכולים לשאוב מידע ממד הסוכר הרציף, לתעד אותו לנתח את הנתונים בשבילך וזה בהחלט יכול להיות יעיל. אני גם מאמין שלא ירחק היום שבו הטכנולוגיה תאפשר לנטר רמות סוכר בדם מהשעון עצמו ! ("אפל" זה עליכם ) .

5. בינה מלאכותית-

קחו את המידע שאספתם, את הרגלי התזונה , בריאות והפעילות שלכם "ותזרקו" הכול לבינה המלאכותית. תבקשו להפיק לקחים ומסקנות והופ תקבלו שלל רב וחשוב .

לסיכום הטכנולוגיות לטובתינו הן כחולי סכרת והם כטרום סכרתים או בריאים שרוצים למנוע מחלה ולשפר תפקוד גופני. כל החוכמה לדעת להשתמש ונצל את הטכנולוגיה לטובתנו. כאן נכנס פיזיולוג מאמץ לתמונה. הוא ידאג לתת לכם הסבר על שימוש בטכנולוגיות הללו, למה לשים לב וממה להימנע, הוא ינתח את התוצאות והנתונים ובהתאם לכך ידאג לתת לכם מרשם מותאם אישי לפעילות גופנית ולאורח חיים שמתאים למצבכם הבריאותי, גופני וההעדפות שלכם. בהצלחה !!

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ

ווטסאפ בלבד 054-4839681

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ ווטסאפ בלבד 054-4839681

---

 

ישנם 2  גישות עיקריות להערכת סיכון לפני פעילות גופנית בקרב חולי סכרת.

הגישה של הקולג' לרפואת ספורט אמריקאי

והגישה של האיגוד הקרדיאלי של ישראל

אנחנו חיים כאן – בוא נתחיל מישראל:

פעילות גופנית קלה עד בינונית וללא רקע של לב בעבר וללא תסמינים , עם גורמי סיכון מאוזנים ( סכרת מאוזנת , לחץ דם מאוזן, פרופיל שומנים מאוזן)- אפשר להתחיל מייד בפעילות בעצימות זו.

פעילות גופנית עצימה – יש להתחיל רק לאחר בדיקת מאמץ וסקירה רפואית.

את מי נשלח לבדיקת מאמץ לפני פעילות עצימה ?

כל חולה מהחולים הבאים :

נשים מתחת לגיל 55 וגברים מתחת לגיל 45 שיש להם 3 גורמי סיכון לפחות (סכרת, לחץ דם, שומנים, גנטיקה, עודף משקל) או הסובלים מסוכרת סוג 2 יותר מ 10 שנים או מסוכרת סוג 1 מעל 15 שנה מומלץ שיבצעו בדיקת מאמץ לפני ביצוע פעילות עצימה. מומלץ לבצע את בדיקת המאמץ בכל שנה יחד עם סקירה רפואית מחודשת. באופן אישי אני חושב שגם חולים שיש להם פחות מ-3 גורמי סיכון מומלץ שיבצעו בדיקת מאמץ אחת לשנה לפני ביצוע פעילות עצימה. בנוסף לא הייתי ממליץ לעבור לאימון עצים למי שעונה על הקריטריונים אך גורמי הסיכון שלו עדין לא מאוזנים.

נשים בגיל 55-64 או גבר בגיל 45-64 שיש להם לפחות 2 גורמי סיכון או הסובלים מסכרת ולא משנה כמה זמן. גם כאן הייתי ממליץ באופן אישי על ביצוע בדיקת מאמץ גם למי שעונה להגדרה זו של 2 גורמי סיכון או סכרת כלומר גם מי שיש לו גורם סיכון אחד. גם כאן גורם סיכון לא מאוזן- לא מומלץ אימון עצים.

מעל גיל 65 בנשים וגברים שיש להם 2 גורמי סיכון או סובלים רק מסכרת.

הפסקה- מה למדנו כאן ?

אימון מתון עד בינוני מתאים לכולם ללא בדיקת מאמץ או סקירה רפואית אך במידה ויש קליניקה חדשה כלומר תופעות שיכולות להעיד על בעיה לבבית מומלץ לעצור ולגשת לבירור רפואי. גם למדנו שניתן לעלות בהדרגה לפעילות עצימה כל עוד אנחנו לא עונים לקריטריונים שלעיל שמחייבים בדיקת מאמץ וסקירה רפואית. אני הוספתי בנימה אישית שממליץ אחת לשנה על סקירה רפואית ובדיקת מאמץ לכל אדם שיש לו גורם סיכון במיוחד אם גורם הסיכון אינו מאוזן. בנוסף באופן אישי לדעתי גורם סיכון לא מאוזן= אין אימון עצים עד לאיזון גורם הסיכון.

אני אוהב יותר את האלגוריתם של הקולג' לרפואת ספורט אמריקאי שנחשב כשם דבר בעולם ובמיוחד בתחום של פיזיולוגיה של המאמץ. הוא מאוד פשוט.

הנה תראו:

יש חלוקה ל-2 קבוצות עיקריות לא פעיל גופנית ופעיל גופנית.

נתחיל מלא פעיל גופנית-

לא פעיל גופנית וללא מחלות רקע ( סוכרת, לחץ דם, שומנים, מחלות לב, אירוע מוחי) וללא סימנים שיכולים להעיד על מחלות לב- ביצוע אימון קל עד עצים לפי רמת הכושר ללא צורך בבירור רפואי או בדיקת מאמץ.

לא פעיל גופנית אבל עם מחלות רקע וללא תסמינים למחלת לב פעילה- מומלץ על בדיקת מאמץ שלאחריה יתחיל אימון מתון ובהדרגה יוכל לעלות עד לאימון עצים. מומלץ סקירה מחודשת אחת לשנה.

לא פעיל גופנית ולא ידוע על מחלות רקע אבל יש תסמינים שיכולים להעיד על מחלות רקע- מומלץ סקירה רפואית ואחריה אימון מתון ובהדרגה לעלות לעצים.

הקבוצה השנייה פעיל גופנית-

פעיל גופנית ללא מחלות או תסמינים יכול להתחיל פעילות ללא סקירה רפואית ולהגיע לאמץ עצים בהדרגה

פעיל גופנית עם מחלות רקע אבל ללא תסמינים פעילים- אין צורך בבירור רפואי לפני פעילות מתונה ובינונית. לפני עצימה מומלץ בירור רפואי אחת לשנה כולל בדיקת מאמץ.

פעיל גופנית עם סימנים נוכחים למחלה פעילה- להפסיק כל פעילות ולגשת לבירור רפואי.

באלגוריתם הזה שלדעתי יותר פשוט אם מסכמים אותו בקצרה אם אין לך רקע של מחלות וסימנים תתאמן לפי יכולתך ואין צורך בשום בירור רפואי.

אם יש לך מחלות רקע אבל כרגע הכל מאוזן מומלץ סקירה רפואית אחת לשנה ואז להתאמן אבל אין חובה כזו כל עוד האימון מתון עד בינוני.

אם יש מחלות רקע וסימנים מחשידים אין להתאמן או להתחיל להתאמן עד לבירור רפואי.

עוד אלגוריתם  נפוץ הוא:

שפעילות גופנית קלה לא מצריכה בדיקות מאמץ.

פעילות שהיא שוות ערך מעל 5 יחידות של מטס היא כבר עצימה יותר ויש לשקול ביצוע בדיקת מאמץ וסקירה רפואית לפני התחלת פעילות עצימה בקרב חולי סוכרת.

שיקול הדעת נתון להחלטת הרופא ופיזיולוג המאמץ וצריך לקחת בחשבון שמומלץ ביצוע בדיקת מאמץ כאשר מופיעים הסעיפים הבאים:

-גיל מעל 40 וחולה סוכרת

-גיל מעל 30 עם 10 שנים של סכרת מכל סוג

-עם גורם סיכון נוסף כגון עישון, לחץ דם, כולסטרול, גנטיקה של מחלות לב

-כאשר הסכרת לא מאוזנת

-כאשר יש עם הסכרת פגיעה בעיניים או בכליות או במערכת העצבים

-שיש מחלת לב ידועה

אז המסקנה-

גשו להתאמן זה בריא !

חוששים, התייעצו עם אנשי מקצוע בבניית תוכנית אימון ובשיקולים של האם לבצע בדיקת מאמץ או לא.

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ ווטסאפ בלבד 054-4839681

---