ארכיון תגיות עבור : food

תגובות פיזיולוגיות תקינות לגבי אימון אירובי בקרב חולי לב

התגובות שלנו לאימון אירובי מבחינה פיזיולוגית שונות בין מצב מנוחה למצב מאמץ ומכאן השם של המקצוע שלי- פיזיולוג מאמץ משמע איש מקצוע שמבין בתגובות הפיזיולוגית של גוף האדם בזמן מאמצים גופנים.

אז מה קורה לנו במאמץ והאם זה תקין ?

-לחץ דם במאמץ עולה וזה תגובה הגיונית, נכונה וטובה שמעידה ששריר הלב עובד כמו שצריך ומעלה את תפוקת הלב (נפח הדם שיוצא בדקה כפונקציה של מכפלה בדופק לדקה). במילים פשוטות השרירים צריכים יותר דם ולכן הלב פועם הרבה יותר במאמץ וגם בכל פעימה הוא מוציא יותר דם. התוצאה תפוקת לב גדולה יותר. יותר דם מסתובב במערכת ובעצימות גדולה יותר וכך מופעל לחץ רב יותר על עורקי הגוף= עליה בלחץ דם. עליה בלחץ דם במאמץ של עד 200 סיסטולי ו-110 דיאסטולי נחשבת תקינה. למרות שבמצב כזה נבקש אולי לא לעצור אבל להוריד עצימות אימון. לחץ דם במאמץ שצונח ב-20 יחידות או יותר או לחץ דם שאינו עולה במאמץ מעיד על בעיה רפואית שאותה יש לבדוק. במנוחה לאחר האימון נרצה לראות ירידה בלחץ דם ביחס ללחץ דם לפני תחילת אימון

-תחושת מאמץ עולה- ההרגשה שלנו היא שיותר קשה לנו ממנוחה. זהו מדד פסיכולוגי ולא פיזיולוגי אבל בהחלט הוא חשוב וכדאי להיות מודע לקיומו

-סוכר- עולה או יורד בזמן מאמץ. לרוב יש עניין של שונות אישית ורקע רפואי (יש סכרת, אין סכרת, יש או אין תרופות, יש או אין אינוסלין). לרוב במאמץ עצים נראה עליה בזמן מאמץ, במאמץ מתון עד בינוני נרד. בכל מקרה בסוף אימון תמיד נרצה לראות תגובה תקינה של רמות סוכר נמוכות יותר מהרמות לפני תחילת אימון

– דופק- תגובה תקינה למאמץ זה עליה בדופק משום שככל שהדופק גבוה יותר כך הגוף יכול לספק את דרישות השרירים לדם ולחמצן בהספק גבוה יותר. תגובת דופק שאינה עולה למאמץ אינה תקינה ולרוב מתרחשת כאשר יש אי ספיקת לב או טיפול תרופתי במינון גבוה עם תרופות מסוג בטה בלוקר. בסיום אימון הדופק צריך לרדת. ככל שהירידה מהירה כך אפשר להגיד שהתאוששות טובה יותר והכושר הגופני טוב יותר

סטורציה- ריווי החמצן בדם אמור להישאר זהה בזמן מאמץ. ירידה בסטורציה בזמן המאמץ היא תגובה אינה תקינה שיכולה להעיד על בעיות בריאות, בעיות בל כגון אי ספיקת לב, קרדיומפתיה, בעיות מבניות – גנטיות בלב.

-טמפ' הגוף עולה וקצב ההזעה גדל

-איבוד נוזלים- בזמן מאמץ זו תגובה תקינה- צריך לשתות כדי לא להתייבש.

– תדירות הנשימה ונפח כל נשימה עולים בזמן מאמץ- ביטוי לתגובת הריאות למאמץ

– עליה בקצב המטבולי משמע אנחנו שורפים יותר קלוריות במאמץ ביחס למנוחה. די ברור אבל חשוב להזכיר.

אם תגובת הגוף שלך למאמץ לא תקינה אז מאוד מומלץ לבדוק את הסיבה ולהתייעץ עם קרדיולוג או כל רופא רלוונטי אחר. תמיד כדאי לשלב תוכנית אימון שמתאימה לרמתך ולתגובות הפיזיולוגיות שלך למאמץ ( גם אם אינן תקינות אך ידועות)- זאת כדאי לעשות באמצעות פיזיולוג מאמץ.

אלעז יוסף- פיזיולוג מאמץ.

קביעת תור בווטסאפ בלבד בנייד 054-4839681

 

אילו מדדים חשוב לנטר בקרב אנשים שרוצים להתאמן לאחר שחלו במחלת לב ?

תוכנית פעילות מקצועית היא תוכנית שמתאימה למצבך הבריאותי ורמת הכושר הגופני שלך. תוכנית טובה היא גם תוכנית שבודקים את ההתקדמות שלך באמצעות מבדקים ובאמצעות מעקב אחרי נתונים.

נתונים ? זה בדיוק המהות של הכתבה. מה עלינו לעקוב בכדי לראות שאנחנו על מסלול בטוח ומסלול להמראה:

-דופק מנוחה ולחץ דם מנוחה

-לחץ דם במאמץ

-דופק במאמץ

-סטורציה במנוחה ובמאמץ

-מטס אימון (הספק אנרגטי)

– סוכר לפני ואחרי אימון לחולים ספציפיים

-מדדי אימון: תחושה, מהירות, התנגדות. משקל, סטים וחזרות, שיפוע, ואטים

– דופק התאוששות לאחר דקה מסיום האימון

-תחושה והרגשה

 

מעקב מקצועי אחר הנתונים האלו מאפשר לפיזיולוג לתת לכם המלצות אימון אישיות, יעילות ובעיקר בטוחות .

 

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ

קביעת תור בווטסאפ בלבד 054-4839681

התועלת באימון גופני ותוכנית אימון לאחר מחלת לב היא ידועה וכוללת שיפור הכושר, התפקוד, איזון מדדים בריאותיים כגון סכרת ולחץ דם והורדת סיכוי לתחלואה חוזרת ולמוות.

היתרונות עולים על הסיכון ולכן ההמלצה היא בהנחה שהמצב הרפואי מאוזן ויש אישור של קרדיולוג לבצע פעילות גופנית (ובשאיפה שגם נפגשתם עם פיזיולוג מאמץ שבנה לכם תוכנית שיקום אישית) זה לצאת לפעילות מוקדם ככל האפשר.

ו…עדין יש סיכון קטן לבעיות בדרך ולכן חשוב לדעת מה אפשר לעשות כדי להימנע מסיכונים האלו:

  1. לא להתפרע- אימון בעצימות שמתאימה לרמתך, סוג פעילות שמתאימה למצבך ולא מסכנת אותך. לא הייתי מציע לשחק כדורסל 3 ימים לאחר אירוע לב- הגיוני לא ? מסתבר שלא לכולם.
  2. הדרגתיות מבוקרת בעלייה בזמני האימון (לא לרוץ מרתון מייד כן ?) ובעצימות האימון (עברנו את תקופת הספרינטים כן ?).
  3. חימום לפני הפעילות- לעלות דופק בהדרגה, לעלות את הטמפרטורה של השרירים ושל הגוף. מונע פציעות או תקלות במנוע (בלב).

4.שחרור מדורג- לא לעצור מייד את הפעילות. לתת "למנוע" להתקרר. זה יחסוך למנוע שלך (סליחה על ההומור) תקלות.

5.הקשבה לגוף- היי כואב לך החזה בזמן הפעילות ? כן כן זה חריג יש לעצור ולבדוק. בקיצור על סימן חריג יש להתייחס אליו. על אחת כמה וכמה שכבר עברת משהו שקשור ללב.

6.לבדוק את גורמי הסיכון במיוחד במידה ולא מאוזנים לפני ואחרי אימון. אם אפשר גם במהלך. ידוע על סוכרת ? לחץ דם ? מחלת ריאות ?. מעולה (טוב לא מעולה)- בוא נבדוק לחץ דם וסוכר ואולי גם סטורציה – לפני במהלך ואחרי אימון. בהתאם לתוצאות לשקול האם היום נתאמן או לא , באיזה עצימות ואילו מכשירים.

  1. אימון עצים כאשר לא מוכנים אליו או שאין אישור של רופא או תוכנית מסודרת מפיזיולוג. די דומה לסעיף 1. מנגד תמיד טוב לחדד את הנושא שוב- זה גוזל רק עוד שורה אחת במאמר הזה.

8.להימנע מעצירת נשימה או וולסלווה בפעילות. האמת מורכב לי כרגע להסביר מה זה (רושם בשעה מאוחרת). תשאלו את גוגל או כלי של אינטליגנציה מלאכותית הם יידעו להסביר.

  1. עייפות או מחלת חום- עייפים מאוד- ממש כמוני בשעה מאוחרת זו ? זה סיבה מספיק טובה לדחות את האימון. רק שזה לא יהיה תירוץ קבוע אלא אמת לאמיתה. חולה ? מנוחה או פעילות קלה מאוד.
  2. מזג אוויר- קר מידי, חם מידי ? להתאמן בתנאים מתאימים. חם ? אולי עדיף הליכה בחדר כושר ולא בחוץ . קר ? אולי עוד בגד ? אולי בשעה יותר חמה ? במקום חם יותר ? חימום לפני פעילות ארוך יותר ?. לזכור שתיית נוזלים, כיסוי הגוף כאשר קר, בגד מנדף זיעה בקיץ במיוחד. לזכור שמעבר משחיה (קר) לסאוונה ( חם) יכולה להיות מסוכנת. לא לשכוח זהום אוויר שיכול להיות מסוכן (לא לצאת כאשר בחוץ יש סופת חול כן ?). בקיצור הבנתם.
  3. שינוי תרופתי- אפשר להתאמן בבטחה. רק לדעת האם השינוי הזה יכול השפיע או לסכן אתכם באימון. אם קיבלת במתנה מדלל דם חזק (קומדין למשל) לא הייתי מציע לעלות על סקייטבורד ולהסתכן בנפילה ובדימום. האמת נפילה לעולם לא נעימה. דרך אגב אין לי בעיה עם סקיטבורד.
  4. בזמן פעילות בישיבה להזיז את כפות הרגלים לפעמים- מסייע לדם לחזור ללב מהרגלים. יעיל ובטיחותי יותר
  5. להימנע משינוי מצב ומנחי גוף מהירים מידי- סכנה לשינוי בלחץ הדם והתעלפות. להיזהר עם ראש מוטה למטה או מעבר משכיבה לישיבה- שוב בגין אותם סיבות

14.פציעה- כמו באימון לאנשים ללא מחלת לב. אימון שאינו מתאים יכול לגרום לפציעה

 

על אף רשימת הסיכונים המרשימה- רוב רובם של הסיכונים יכולים להימנע בתכנון אימון מקצועי מראש כך שאין סיבה בגלל הסיכונים האלו להימנע מפעילות גופנית.

אם יש ספק אז כדאי להגיע לייעוץ פיזיולוגי לפני תחילת תוכנית אימון.

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ קליני

קביעת תור בווטסאפ בלבד 054-4839681

 

מבנה אימון לחולי לב

תוכנית אימון לשיקום חולה לב היא אישית ומתבססת על עבודה אישית על פי המצב הבריאותי, סוג המחלה ( צנתור, מעקפים, אוטם לב, הפרעות קצב, השתלת קוצב, ניתוח מסתמים), מחלות רקע נוספת, מגבלות אורתופדיות, רמת התפקוד הגופני, רמת הכושר הגופני, תוצאות בדיקות המאמץ ונתונים נוספים.

על סמך שקלול כל הנתונים הללו התוצר הוא איזה אימון לבצע (רק אירובי ? כוח ? גמישות ? שיווי משקל? קורדינאציה), באיזה עצימות ( דופק ? משקל עבודה ?) באיזה מכשור ? לכמה זמן או כמה סטים ובאיזה תדירות. כאן באה לידי ביטוי למעשה המקצועיות של פיזיולוג המאמץ שמשקלל את כל הנתונים ומייצר תוצר אישי שמותאם לך באופן אישי.

אז הבנו שאימון הוא אישי שמותאם רק לנו ולמצבנו הכולל- מעולה !

ועדין יש עקרונות שמשותפים באופן כללי לכלל המתאמנים לאחר מחלת לב והם העקרונות הבסיסים לאימון גופני- שיקומי:

1.תדירות אימון- כמה פעמים בשבוע לבצע את האימון השיקומי ?

2.עצימות- דרגת קושי בפעילות אירובית למשל תחושה ? הרגשה ? דופק? בפעילות כוח, משקל מרבי ? מספר חזרות וסטים?

3.סוג האימון- אירובי או כוח או אחר וסוג המכשור: הליכון ? אופני כושר? משקולות ? מכשירי כוח ? אילו מכשירים ?

  1. זמן- משך האימון, הנפח בשבוע, מספר חזרות וסטים כביטוי לנפח ועוד

 

כל אימון צריך לכלול: חלק מכין/מסיים, חלק עיקרי וחלק מסיים/שחרור.

ניתן וכדאי לשקול לשלב אצל אנשים שמתאימים מבחינת מצבם (פיזיולוג יודע וזה תפקידו לדעת למי זה מתאים) מלבד פעילות אירובית שהיא העיקרית בשיקום לב גם: אימוני אינטרוולים לשיפור הכושר בצורה מיטבית יותר, אימוני כוח, אימוני גמישות ואימוני שיווי משקל.

אצל אנשים בדרגת תפקוד מאוד נמוכה ובכושר גופני ירוד ( אי יכולת ביצוע של פעילות מינימום של 3 מטס- הסבר על המדד בפעם אחרת) אפשר לחלק את האירובי למקטעים קצרים של 3-5 דקות פעילות עם הפוגת מנוחה. בנוסף ניתן לשקול אימונים על כיסאות אצל בעלי תפקוד נמוך.

 

לסיכום תוכנית שיקום היא חשובה והיא אמורה להיות אישית כאשר יש עקרונות כללים שמתאימים לכל תוכנית שיקום. ההמלצה לקבל תוכנית אישית מפיזיולוג מומחה לשיקום לב.

 

אלעז פיזיולוג מאמץ

קביעת תור בווטסאפ בלבד 054-4839681

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ

תאום תור בווטסאפ בלבד 054-4839681

מתי אסור להתחיל בשיקום לב או בפעילות גופנית לפני אישור רופא ?

לאחר אוטם שריר הלב (התקף לב), צנתור, מעקפים או כל מחלת לב מומלץ בחום להתחיל (לאחר ייעוץ פיזיולוג) תוכנית אימון לשיקום לב מסודרת ומובנת. במקביל מומלץ עד לפגישה עם הפיזיולוג להתחיל בהליכות קלות ( בהנחה שאין הנחיה רפואית אחרת ובהנחה שמרגישים טוב).

ישנם מקרים שבהם מומלץ להימנע מפעילות גופנית (אימון גופני) ולהסתפק בהליכות קלות שאינן ספורטיביות וזאת עד לפגישה עם הקרדיולוג ואישורו וייעוץ אצל פיזיולוג מאמץ.

אלו המקרים:

-אירוע לב שהתרחש ביומיים האחרונים.

-תעוקת חזה שעדיין קיימת ( לא נפתרה)

-הפרעות קצב בלתי נשלטות

-אנדוקרדיטיס פעיל

-היצרות משמעותית במסתם האורטלי ותסמינים נלווים

-החמרה בסימני אי ספיקת לב ידועה

-תסחיף ריאתי, מחלת ריאות אקוטית, פקקת ורידים עמוקים

-מיוקרדיטיס, פריקרדיטיס

-דיסקציה פעילה של האורטה

-אי תפקוד גופני שמונע מביצוע פעילות גופנית

 

מקרים שנתונים לשיקול דעת של הקרדיולוג ושל הפיזיולוג האמון על תכנון ובניית האימון השיקומי:

-אנמיה, תת פעילות בלוטת תריס, הפרעה וחוסר איזון במשק המלחים בגוף

-לחץ דם במנוחה של מעל 200 סיסטולי ומעל 110 דיאסטולי

-מצב מנטלי שיכול להשפיע על ההבנה של הוראות האימון הגופני

-אירוע מוחי קל או קשה לאחרונה

-חסם הולכה מלא

-היצרות בדרגת חומרה בינונית במסתם האורטלי

-עורקי לב עם חסימה ידועה שמיועדים לטיפול שמרני או לצנתור אליקטיבי ( ואין הנחית רופא להימנע מפעילות גופנית עד אז).

במקרים שאינם התוויה חד משמעית למניעה של אימון גופני על הפיזיולוג לקבל החלטה ולהפעיל שיקול דעת האם ניתן לאמן, באיזה עצימות ומה המגבלות.

כלי העזר שעומדים לטובת הפיזיולוג בתהליך בניית תוכנית האימון וקבלת ההחלטה על איזה אימון שיקומי לבנות והאם בכלל מותר להתחיל בתוכנית אימון גופני הם:

-תרשים אקג במנוחה

-בדיקת מאמץ רגילה או מורחבת

-אקו לב או מיפוי לב או אקו לב במאמץ

– בדיקות דימוי אחרות של הלב

-בדיקות דם

-בדיקות אורתופדיות

-כל בדיקה רפואית אחרת שרלוונטית.

-אנמנזה כלומר שאילת שאלות מכוונת של המטפל (הפיזיולוג) במטופל

חשוב לשים לב שבתהליך האנמנזה הפיזיולוג יבין את מצבך הבריאותי, התפקודי, יעריך את רמת הכושר שלך לפי שאלות שישאל ולפי בדיקת מאמץ, יבין מה רמת וסוג הפעילות הגופנית שעשית לפני המחלה ומה הנך עושה מאז המחלה ועד למפגש בינכם, יקבל מושג על העדפות שלך, על הפניות שלך והלוז שלך לפעילות גופנית ועוד. מרכיב חשוב שיעלה בשיחה היא ההבנה האם כרגע יש תסמינים כלשהו שמחשידים על מחלת לב כגון: כאב חזה כתפיים או גב קיצונים שאינם מקושרים לבעיה אורתופדית ומוחמרים במאמץ אירובי,  קוצר נשימה חריג שמוחמר במאמץ, הפרעות קצב מורגשות, כאב ראש וסחרחורות קיצונים שנמצאים בהליך של בירור, בצקת בכפות הרגלים, עייפות קיצונית, עליה במשקל של מעל 2 ק"ג ביומיים האחרונים, שיעול, צליעה.

-מבדקים פיזיולוגים שונים להערכה של הכושר הגופני שלך והתפקוד הגופני שלך (לא כולם מתבצעים כי זה תלוי מה שרלוונטי למקרה שלך וסוג הפגישה כלומר האם במסגרת בית חולים או פרטית) : שיווי משקל, כוח, טווחי תנועה, תפקוד שרירים פונקציונאלי, יכולת אירובית ועוד.

-מדידות רפואיות של לחץ דם, סטורציה, דופק, משקל גוף , היקפים ובמקרים מסוימים אחוזי שומן ושריר.

– שימוש בשאלונים מובנים

 

כפי שאתם רואים מלאכת תכנון אימון, קביעת עצימות והאם בכלל להתאמן או לא זה מלאכה שהיא קצת יותר מורכבת מאשר להגיד " בצעו ספורט זה בריא". פעילות גופנית זה בריא, כמה, איך, באיזה עצימות ומתי להתחיל זה כבר מענה לשאלות לא פשוטות. אין תשובה אחת, כל מקרה לגופו ועל כן במיוחד בשביל זה יש פיזיולוג מאמץ.

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ

תאום תור בווטסאפ בלבד 054-4839681