כאבים אורטופדים במיוחד כאבי גב מהווים מטרד בולט ומשמעותי בקרב אחוז גבוה של אנשים באוכלוסיה. הכאבים ממקור שריר-שלד גורמים לפגיעה באיכות החיים של האנשים, אובדן ימי עבודה, פגיעה במשק ובכלכלה ועומס על המערכות הרפואיות. בנוסף הטיפול התרופתי לכאבים אלו לרוב אינו יכול להינתן לתקופה ארוכה בשל תופעות הלוואי האפשרויות שלו על הלב-כבד-כליות וכלי הדם. התוצאה היא שלרוב הטיפול המשמעותי ביותר הוא הטיפול השמרני שכולל פיזיותרפיה, אימון גופני (פיזיולוגיה של המאמץ) משקם, הדרכה יציביתית ותנועתית, טיפולי מגע וטיפולים קוגנטיבים ורגשיים
לרוב כאשר סובלים זמן רב מכאב כלשהו אנחנו נמנעים מתנועות מסוימות שמכאיבות לנו וזה למעשה מהווה חלק מתהליך ההחלמה של הרקמה הפגועה- הבעיה היא שלרוב כבר לאחר שהבעיה חלפה אנחנו נשארים עם מגבלה תנועתית ומי יכולת לבצע תנועות מסוימות שנמנעו מהם בשל הכאב
הפתרון היום שמגובה במחקרים הוא לא להימנע מכאב או מתנועה ותנועות כאשר כואב לנו אלא בדיוק ההפך- לייצר כמה שיותר תנועה שנוחה לנו, שמאפשרת לנו לשמור על טווחי התנועה בסף כאב סביר, להתכופף, להסתובב, להתרומם- פשוט לעשות הכל רק יותר לאט, במודעות, עם נשימה עמוקה לפני ועם עומסים נמוכים מהרגיל- ביצוע כזה יאפשר לנו להחלים מהר יותר וחשוב מכך להימנע מאיבוד טווחי תנועה ומיומנויות תנועה בשל “השבתה”בשל כאב או פציעה. אז לא הכוונה היא לא להתאמן רגיל במשקלים כבדים או לרוץ דווקא שכואב, או לתפקד רגיל לגמרי בעבודה ללא שום ביצוע התאמה- ההמלצה היא לנסות לתפקד עד כמה שאפשר רגיל עם ההתאמות המתאימות- ללכת במקום לרוץ, להימנע מחוסר תנועה ועודף יושבנות, לא להימנע מתנועות יומיות חשובות אלא לבצע אותם במודעות ובבקרה ובעומס ובתדירות המתאימה ובקיצור לחקור את התנועה ולהיות קשובים לגוף
בזמן לימודי התואר הראשון שלי (הרבה שנים לפני שסיימתי את התואר השני ואת ההכשרות המקצועיות הרבות שלי) היה לנו קורס שנקרא חינוך לתנועה. מהות הקורס הייתה לאפשר לנו ללמוד ולחקור את הגוף ואת היכולת התנועתית שלו במסגרת חופשית עם הכוונה כללית ומסגרת כללית- למשל נועו לצלילי המוסיקה עם 3 נקודות מגע/איברים על הקרקע. התוצאה הייתה שכל אחד מאיתנו נע אחרת ובצורה שונה וככה נחשפנו למגוון ועושר תנועתי רב. בזמנו לא הבנתי למה לנו קורס כזה בין קורסים עיונים של אנטומיה, פיזיולוגיה, כימיה, תורת התנועה, פתלוגיות, יציבה, תזונה ובין קורסים מעשיים אחרים “ורצינים” יותר כמו אתלטיקה, התעמלות, כושר גופני. במרוצת השנים “נפל” לי האסימון והבנתי את החשיבות של הקורס הזה- הוא למעשה מהווה את הבסיס לכל סוג ספורט או התעמלות שיקומית- הוא מאפשר לנו לחקור תנועה- לגלות את היכולות הגופניות שלנו ואת האוצר התנועתית שלנו כמו גם את המגבלות התנועתיות
כיום בקליניקה שמגיעים אלי לאחר פציעה או בשל כאב כלשהו אני משלב בטיפול תרגולי נשימות, תרגולי מודעות, פרוטוקולים מסודרים לתרגילי חיזוק ושיפור טווחי תנועה בהתאם לבעיה, שימוש בעזרים נוספים כמו חבישות/דיקור/גלי הלם/אולטראסונד טיפולי, הדרכה לתנועה נכונה, יציבה יעילה יותר,התאמה תנעותית אישית לחיי היום יום, ארגונומיה נכונה והעמסת עומסים על פי סרגל עומסים מותאם אישי, עבודה קוגנטיבית שמטרה לעלות את המודעות לחשיבות התנועה ועל “האסון” בפחד מתנועה או חשש מכאב וגולת הכותרת- שילוב של אלמנטים מחינוך לתנועה- חקר הדדי שלי ושל המטופל לגבי התנועה שלו, היכולות שלו. לפעמים הפתרונות להחלמה מכאב נמצאים אצל המטופל- בהבנה התנועתית שלו וביכולות הגופניות שלו וזה היופי בשיטה הזו. לחיי התנועה..צאו ללכת ולזוז- לרקוד- לנוע