הכל על בדיקת מאמץ לאחר מחלת לב ומה עושים שאין בדיקת מאמץ- איך מתאמנים ?

בדיקת מאמץ לאחר מחלת לב היא חיונית על מנת להעריך את דרגת הסיכון, רמת הכושר ולגלות בעיות לב חדשות או כאלו שלא אותרו.

במרכזי שיקום הלב ברוב הפעמים נהוג לבצע בדיקת מאמץ או לבקש להגיע עם תוצאות בדיקת מאמץ לפני התחלת תהליך שיקום הלב. העניין הוא שבדיקה כזו מאפשרת להתאים את תוכנית האימון בצורה אידאלית לרמת הכושר שלך ולמצב הבריאותי ופרופיל הסיכון שלך אבל…לא תמיד הזמינות לבדיקה היא מיידית/לא תמיד מקבלים הפניה מקופת החולים לבדיקה.

מה עושים במצב כזה ? לא מבצעים פעילות גופנית ?

התשובה היא תלויה בהרבה פרמטרים ולפעמים ניתן להתחיל בפעילות גופנית ללא בדיקת מאמץ או לאחר קיום בדיקות אחרות שיכולות להעיד על רמת הכושר הגופני. את ההחלטה בנושא לרוב ייתן הקרדיולוג בשיקום הלב ובכל מקרה חשוב להתאמן לאחר ייעוץ ובניית תוכנית אימון על ידי פיזיולוג מאמץ מומחה לשיקום לב.

אז כמה מילים על בדיקת מאמץ :

בדיקת מאמץ נעשית בפרוטוקולים שונים שהבחירה בהם היא לפי הפרופיל של המטופל. יש פרוטוקולים קשים יותר שמתאימים לצעירים, בכושר ובדרגת סיכון נמוכה ויש מבדקי מאמץ פשוטים יותר שמתאימים לאוכלוסיות מבוגרות יותר או בדרגת סיכון גבוהה.

בביצוע בדיקת מאמץ יש קריטריונים למי ניתן לבצע ולמי לא.

חלק מהקריטריונים הם חד משמעיים וחלקם הם יחסים כלומר נתונים לשיקול הצוות הרפואי.

קריטריונים מוחלטים לאי קיום בדיקה :

-אירוע לב בימים האחרונים- יומיים

-תעוקת חזה לא יציבה

-מחלת מסתמים חמורה

-הפרעות קצב לב בלתי נשלטות

-החמרה באי ספיקת לב

-תסחיף ריאתי או זהום ריאתי

-מחלה ויראלית או זהום

-דלקת בשריר הלב

-מוגבלות תנועתית או שכלית שלא מאפשרת ביצוע בדיקה

יחסים לאי קיום:

-הפרעה במשק מלחים בגוף

-דופק מואץ או איטי מהרגיל

-חסם הולכה מדרגה גבוהה

-היצרות האורטה שידועה

-לחץ דם סיסטולי מעל 200 או דיאטסולי מעל 110

-פרפור עליות עם דופק מעל 150

-קרדיומפתיה היפרטרופית

בדיקת המאמץ היא יחסית בדיקה יעילה ובטוחה אך עדין יש מקרים שיש צורך לעצור את הבדיקה על אף שלא הגיעה לסיומה.

למשל:

-עליות מקטע באקג שמעידות על אוטם לב מעל 1 ממ

-ירידה בלחץ דם סיסטולי של 10 ומעלה על אף שהעומס עולה

-תעוקת חזה בזמן הפעילות שאינה ידועה

-הרגשה של עלפון, כאב ראש, איבוד הכרה, סחרחורת

-כחלון בעור

-בקשת מטופל

-הפרעות קצב מסוכנות

האם לקחת תרופות לפני הבדיקה ?

זו שאלה שאת המענה עליה יש לקבל מהרופא ששלח אותך לבדיקה.

לרוב כאשר לבדיקה יש מטרה לגלות את הכושר הגופני שלך לפני התחלת אימון עצמי או בשיקום לב כדאי לקחת את התרופה משום שהבדיקה מדמה את המציאות היומית של אימון בנוכחות תרופה. בניית תוכנית אימון תהיה גם מדויקת יותר כאשר את הבדיקה נפענח בנוכחות התרופות. לעומת זאת כאשר מטרת הבדיקה היא לאתר בעיה רפואית חדשה או חשד לבעיה רפואית אז כדאי לוותר על נטילת התרופות לפני הבדיקה. עיקר התרופות שיכולות להשפיע על תוצאות הבדיקה ולגביהם למעשה יש את הדילמה האם לקחת או לא הם תרופות מסוג בטה בלוקר להורדת לחץ דם ועומס משריר הלב משום שאילו גם גורמים לירידה בדופק הלב ועל כן יכולות להשפיע על תוצאות בדיקת המאמץ ועל הדופק המרבי אליו אתה מסוגל להגיע.

מה התוצאות של הבדיקה אומרות על מצבי הרפואי ועל רמת הכושר הגופני שלי ?

אוי זו שאלה שקשה לי לענות עליה. כל בדיקה היא עולם ומלואו ותלויה לא רק בתוצאה של הבדיקה אלא גם בהקשר הרחב כלומר למה היא נעשה, למי היא נעשה, על מה האדם מתלונן ועוד פרטים רבים וחשובים. את התשובה המדויקת מבחינה רפואית על הבדיקה מהזווית הרפואית יש להפנות לרופא הבודק ולרופא ששלח לבדיקה ( לרוב רופא משפחה או קרדיולוג), לעומת זאת פענוח הבדיקה מהזווית של התפקוד הגופני ורמת הכושר הגופני ( ובעקבות כך את ההמלצות האישיות לאימון גופני) יש להפנות לפיזיולוג מאמץ מומחה לשיקום לב ( מממ… כמוני) .

בגדול, אבל ממש בגדול, נרצה לראות תגובת לחץ דם ודופק תקינה למאמץ (עלייה של הערכים) אבל בתוך גבול הנורמה (לא עליה קיצונית בלחצי הדם או עליה מהירה מידי של הדופק לא באופן פרופורציונאלי לעומס העבודה). נרצה לראות גם תרשים אקג תקין. נרצה לראות שהאדם מגיע ל 85 אחוז מהדופק המרבי החזוי לגילו, שהאדם לא יחווה קליניקה מחשידה לבעיות בזמן המאמץ (למשל כאבי חזה) ושפרק זמן הבדיקה יהיה סביב 6-12 דקות ולא פחות מכך (ישנו מדד בשם מטס שעל פיו יכולים לדעת האם הבדיקה תקינה מבחינת כושר ותפקוד או שלא). בנוסף נרצה לראות התאוששות תקינה כלומר אקג תקין בהתאוששות, ירידה מהירה של לחצי דם ודופק ( ירידה של 12 פעימות ומעלה לאחר דקה מסיום הפעילות).

עד כמה הבדיקה יעיל באיתור המצב הרפואי שלי וברמת הכושר גופני שלי ?

מי שואל את השאלות הקשות האלה… וברצינות לגבי הכושר הבדיקה יכולה להעיד על רמת הכושר הגופני שלך בדיוק רב כל עוד הבדיקה נעשתה למקסימום שלך ואתה ביקשת לעצור ( ולא עצרו אותך כי הייתה בעיה או שפשוט הטכנאית מיהרה ועצרה אותך לפני השיא שלך).

מבחינה בריאותית הבדיקה היא בעלת רגישות של 70 אחוז וישנם אוכלוסיות שהבדיקה תהיה פחות מדויקת מבחינתם ואז ישלחו אותם מראש לבדיקה אחרת או לאחר ביצוע בדיקה זו וההבנה שהיא לא מתאימה להם. בדיקות אחרות יכולות להיות אקו לב במאמץ, מיפוי לב במאמץ עם טליום -בדיקות אלו גם כוללות את החלק של המאמץ. יש אוכלוסיות שבכלל לא יכולות לבצע מאמץ ואז ישלחו אותם לבדיקת מאמץ תרופתית שלא כוללת מאמץ אמיתי אלא תרופות שמדמות מאמץ (מעלות דופק) כגון  דובותאמין או דיפרידמול.

אם לא עשיתי בדיקת מאמץ אני לא יכול להתאמן בשיקום לב או לבד ?

קודם על נתחיל שבאופן גורף לא מומלץ להתאמן לפני קבלת אישור של הרופא המטפל ובאופן גורף לא כדאי להתחיל להתאמן בעצימות של מעבר להליכות קלות (לא ספורטיביות) ללא ייעוץ של פיזיולוג מאמץ מומחה לתחום האימון השיקומי בקרב חולי לב. פיזיולוג מאמץ יסייע לך בבניית תוכנית אימון אישית לבית או למרכז שיקום הלב.

בדיקת מאמץ היא תנאי להתחלת ביצוע פעילות גופנית מותאמת לרמתך ויעילה אך היא אינה תנאי הכרחי במידה ומצבך הבריאותי מאוזן לאחר מחלת הלב. בנימה אישית רוצה להגיד עדיף בדיקת מאמץ אבל לא חייב.. לפחות לא בהתחלה (אלא בעיקר בשלב שבו נרצה לעלות את עצימות האימון).

השאלה מה עושים עד לביצוע בדיקת המאמץ ?

התשובה היא פשוטה ניגשים לפיזיולוג מאמץ שיכול לבנות לכם תוכנית זמנית לפי שקלול המידע אודות מצבכם הרפואי, המצב האורתופדי שלכם, רמת הכושר שלכם לפני האירוע ורמת הכושר והתפקוד הנוכחי שלכם ( שאותו הוא קובע בלית ברירה בשל מחסור בבדיקת מאמץ על ידי שאילת השאלות המתאימות וביצוע בדיקות שיכולות להעיד על רמת הכושר האירובי שלכם למשל בדיקת 6 דקות הליכה, מבדק הליכה במקום, מבדק המדרגה, מבדקים תת מרבים על הליכון או על אופניים). אם אינכם נפגשים עם פיזיולוג מאמץ או שלא יכולים להיפגש עם פיזיולוג מאמץ אז יהיה תמיד טוב לקבל את אישור הרופא המטפל לבצע פעילות גופנית ולהתחיל בהליכות קלות בעצימות נמוכה. ברגע שתרצו לעלות את עצימות האימון יהיה מומלץ להיפגש עם הפיזיולוג שיעריך את התפקוד שלכם, רמת הכושר שלכם, מצב בריאותכם הכולל (לב, אורתופדי וגורמי סיכון) ובהתאם לכך יבנה לכם תוכנית אימון בעצימות מתאימה או שימליץ לכם על ביצוע בדיקת מאמץ/תאום פגישה עם הרופא על מנת לקבל את אישורו במקרים ספציפיים שלא מומלץ לעלות את עצימות האימון או שיש חשש מאימון עצים

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ קליני מומחה לשיקום לב

תאום תור בווטסאפ בלבד בנייד 054-4839681 ימי חול עד 18