פעילות גופנית כאשר יש קוצב או דפיברלטור-הנחיות לאימון גופני ורקע

כאשר אנחנו מדברים על מכשור לטיפול בהפרעות קצב אנחנו מדברים על כמה סוגים עיקרים ומוכרים: קוצב לב שמושתל לטיפול בהפרעות קצב כגון דופק נמוך, טכיקנדיה, תסמונת הסינוס), דפיברלטור, דפיברלטור עם קוצב, דפיברלטור מסכרן חדר-עליה.

-לרוב דפיברלטור מסוכרן מושתל בקרב חולי אי ספיקת לב. השתלה שלו מסייעת לשפר את תפקוד הלב ויכולה למנוע דום לב במקרה של אוטם לבבי והפרעת קצב מסכנת חיים.

-בקרב המושתלים חימום ושחרור ראויים מקטינים את הסיכון להפרעת קצב לב

– לאחר ההשתלה יש להימנע 6 שבועות מאימון גופני ולהסתפק בהליכות קלות.

-במשך 6 השבועות להשתלה יש להימנע להימנע מהרמת זרועות למעלה או לצדדים ומתנועות חדות של הידיים לצדדים.

-בהשתלת דפיברלטור יש פתיחה של בית החזה. בהשתלת קוצב ישנה פתיחת חתך זעיר בלבד.

– פעילות צריכה להיות 10 פעימות מתחת לסף ההפעלה והזיהוי של המכשיר.

– להימנע מתנועות חריגות, חוזרניות או אגרסיביות בזרועות ובכתפיים כדי להימנע מנזק למכשיר.

– אימון בשכיבה או בישיבה עם הפעלת הזרועות הוא פחות מומלץ כי הוא מקשה על החזר הדם הורידי. הפתרון להימנע או לפחות לצמצם את התרגולים ההלו, לבצע אותם בפחות אינטנסיביות ועם הפעלת הרגלים תוך כדי (על מנת לשפר זרימת דם).

-להימנע מוולסוה ותרגול איזומטרי שיכולים לגרום לירידה בנפח הדם בדיאסטולה וכפועל יוצא להפרעת קצב

-להיזהר בפעילות לבד ללא השגחה כגון שחייה, טיפוס- חשש שבזמן הפעילות תהיה מכה חשמלית מטעם המכשיר שתגרום לנפילה או טביעה.

-בתכנון האימון יש להתייחס למחלות הרקע של האדם והסיבה בגינה הושתל המכשיר ובהתאם לכך לבנות את התוכנית – אי ספיקת לב? איסכמיה ? הפרעת קצב? גנטיקה?

 ספורטאים לאחר השתלת דפיברלטור לא יחזרו לפעילות ספורטיבית עצימה אלא אם כן על בסיס אידיבודאלי הרופא אישר להם לחזור ומדובר באדם עם תפקוד לב תקין, ללא היסטוריה של הפרעות קצב או מכה מהדפיברלטור במשך 6 חודשים ובהנחה שמדובר בספורט שאינו כולל מגע שמסכן את הדפיברלטור והאדם וכמובן שהקיצוב של המכשיר הוא לא בדופק שבו הספורטאי נוהג לשהות בזמן מאמץ.-

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ

-קביעת תור בווטסאפ בלבד 054-4839681

פיזיולוגיה של הלב על קצה המזלג

טוב להתחיל לדבר על האנטומיה ועל הפיזיולוגיה של שריר הלב זה ייקח די הרבה זמן (תשאלו את כל מי שלומד את הנושא הזה במסגרת אקדמאית כזו או אחרת). זו לא המטרה של הפוסט הנוכחי. המטרה היא ממש בקצרה לדבר על האנטומיה והפיזיולוגיה של הלב בעיקר בצורת הצגה של עובדות בנקודות מרכזיות:

-הלב מזרים דם (יחד עם חמצן וחומרי הזנה לגוף) ומפנה פסולת

– הלב מורכב מחלק ימין ושמאל לכל חלק יש עליה וחדר

– בלב יש 4 מסתמים: מיטראלי, טריקוספידלי, פולמנרי , האורטה תפקידם למנוע חזרת דם לאחור

-הלב עטוף בשק שנקרא כיס הלב ובינו לבין הלב יש נוזלים.

-לב פועם במנוחה בין 60-80 פעימות בדקה. אצל ספורטאים יכול להיות גם נמוך מכך.

-הלב עובד במחזור של סיסטולה ( כיווץ) והרפיה (דיאסטולה).

– בכל פעימה מוזרק נפח דם של 60-100 סמ"ק- נפח פעימה

– דופק כפול נפח פעימה מהווה תפוקת לב. במנוחה -5 ליטרים. במאמץ – 30 ליטרים

-הדם בלב נע במחזור הגדול ובמחזור הקטן. המחזור הגדול כולל בתוכו דם שיוצא מחדר שמאל של הלב בזמן הכיווץ דרך מסתם אבי העורקים אל הגוף. הדם שעני בחמצן ועשיר בפחמן דו חמצני  מגיע לעליה ימנית ויורד לחדר ימין. מכאן מתחיל המחזור הקטן- דם יוצא מחדר ימים לריאות ושם הוא נטען בחמצן , מהריאות הוא מגיע אל עליה שמאל ואז לחדר שמאל לסבב חדש.

-בין חדר שמאל לימין יש מחיצה- חור במחיצה זה לרוב בעיה גנטית מולדת שמצריכה ניתוח על מנת שדם עשיר בחמצן (חדר שמאל) יתערבב עם דם עשיר בפחמן דו חמצני (חדר ימין).

-כאשר הרופא מאזין בסטטסוקופ הוא למעשה מאזין לפתיחת וסגירת המסתמים- איוושה יכולה להעיד על בעיה במסתמים.

– קשת האאורטה היא למעשה אבי העורקים וזה למעשה הצומת המרכזית בין חדר שמאל לגוף שלנו ומשם מוזרם הדם לחלקי הגוף כאשר הוא עשיר בחמצן.

– כאשר יש כיווץ של שריר הלב יש כיווץ בהתחלה של העליות ובזמן הזה המסתמים בין העליות לחדרים נפתחים וזורם דם לחדרים לאחר מכן יש מייד כיווץ של החדרים בשלב זה המסתמים הללו נסגרים והמסתמים ביו החדרים לעורק האורטה או לעורק הריאות נפתחים ודם זורם לגוף/לריאות (תלוי איזה צד של הלב מדובר).

– כיווץ הלב נעשה אודות להפרשת הורמונים שגורמים לכיווץ הלב למשל בזמן מאמץ גופני או מתח הורמון האדרנלין .

-מערכת ההולכה החשמלית של הלב מסייעת לפקח על כיווץ במקצב תקין של הלב והיא עובדת בסכרון עם המערכת המכאנית שתורמת גם היא לכיווץ והרפיה של הלב.

– יש לנו בלב קוצב ראשי שנמצא בעליה ימין והוא מקצב את הלב לדופק של 60-100, קוצב משני בין החדרים מקצב לב ל 40-60 דופק. בנוסף בתחתית החדרים יש סיבי הס שמעצבבים את החלק התחתון של החדרים ומניעים את הדם מלמטה למעלה לכיוון החלק העליון של החדרים שם נמצאים המסתמים מהם הדם יותר לגוף.  בנוסף יש את סיבי פרוקנה שנמצאים לאורך כל החדרים ותפקידם להעביר זרם חשמלי לאורך כל החדר.

-עורק הריאה יוצא מחדר ימין לכיוון הריאות עם דם עשיר בפחמן דו חמצני

-וריד נבוב עליון ותחתון נכנסים לעליה ימים עם דם עני בחמצן ועשיר בפחמן דו חמצני

-וריד הריאות יוצר מהריאות עם דם עשיר בחמצן  ( הוריד היחדי בגוף שעשיר בחמצן) לכיוון עליה שמאל.

– נפח סוף דיאסטולה- כמות הדם כאשר החדרים מתמלאים והלב מתרחב- דם בחדר שמאל

-נפח סוף סיסטולה- כמות הדם בחדרים כאשר הלב לאחר כיווץ- דם בחדר שמאל

-נפח פעימה- כמות הדם שיצאת בכיווץ אחד של הלב החישוב הוא נפח סוף דיאסטולה מינוס נפח סוף סיסטולה

-תפוקת לב= דופק כפול נפח פעימה

– מקטע פליטה זה היחס בין נפח הפעימה לבין כמות הדם לפני שהדם יצא (סוף דיאסטולה)

-במאמץ דופק עולה, נפח פעימה עולה ,מקטע פליטה, כמות הדם בסוף דיאסטולה עולה, כמות הדם בסוף סיסטולה יורדת.

-מקטע פליטה תקין מעל 55, 45-55- פגיעה קלה בלב, 35-45 פגיעה בינונית, מתחת ל 35 פגיעה קשה.

-תפוקת הלב במאמץ עולה משום שנפח הפעימה עולה והדופק עולה והרי תפוקת הלב היא המכפלה שלהם. העליה היא לינארית במאמץ.

-דופק הלב עולה כפונקציה של גירוי סימפתתי של אדרנלין שמוביל להפרשת סידן וכיווץ שריר הלב.

– ללב יש מערכת כלי דם שמזינים אותו- חסימה באחד מכלי הדם האלו תוביל לאסכמיה, תעוקה ואף אירוע לב ופגיעה בשריר הלב ( בשפת העם התקף לב).

אחד הכלים הטובים ביותר שיש על מנת לשמור על בריאות הלב גם כדי למנוע מחלות לב וגם בכדי לטפל במחלות לב קיימות זה אורח חיים בריא ובעיקר תזונה ופעילות גופנית שמתואמת אישית לפרופיל הכושר והמצב הבריאותי.

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ קליני

קביעת תור בווטסאפ בלבד 054-4839681