תסמונת בורגדה ופעילות גופנית

תסמונת בורגדה היא מחלה מלידה שמובילה להפרעת קצב מסכנת חיים באופן פתאומי

-בגלל הסיכון להפרעת קצב מסכנת חיים בזמן פעילות גופנית מומלץ על השתלת דפיברלטור.

-לאחר 3 חודשים מהשתלה ללא סיבוכים ניתו לחזור לפעילות גופנית בעצימות נמוכה עד בינונית. עצימות גבוהה יש לשקול רק באישור רופא מטפל ולאחר קבלת החלטה מושכלת על בסיס אישי.

-מומלץ להימנע מסביבה חמה או פעילות שמעלה את חום הגוף מכל ל 39 מעלות.

לאחר השתלת דפיבלטור האימון הוא לפי הנחיות מושתלי דפיברלטור

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ

נייד 054-489681-

פעימות חדריות מוקדמות

במחלה זו יש כיווץ מוקדם של חדרי הלב לפני התזמון הנכון. לרוב המחלה מאוד נפוצה ולא מעידה על בעיה מסכנת חיים או בכלל על מחלת לב אבל ישנם מקרים שהתופעה יכולה להעיד על בעיה סמויה שאפילו לא מתבטאת בתסמינים כלשהם- לכן אבחון אצל קרדיולוג מאוד חשוב.

לרוב אחת הבדיקות הנפוצות בכדי לאתר את התופעה הזו היא הולטר 24 או 48 שעות שבו הדופק שלך מנוטר למשך זה ולאחר מכן הרופא מנתח את תרשים האקג. ערך של מעל 2000 פעימות חדריות מוקדמות נחשב כגבוה ויכול להעיד בסיכוי גבוה שזה מרמז על בעיות לב סמויות. לפעמים המספר קטן יותר ועדיין יהיה מדובר במצב שהרופא ירצה להמשיך לברר בשל סוג גל האקג שיופיע או בשל מספר פעימות מוקדמות שחוברו להם ביחד פעימה לאחר פעימה.

התגברות ההפרעה הזו בפעילות מהווה דגל אדום שמצריך בדיקה מעמיקה יותר לעומת זאת העלמות ההפרעה במאמץ מסמלת פרוגנוזה חיובית יותר שכנראה מדובר במחלה שאינה מסוכנת או מעידה על בעיה כלשהי.

פעילות גופנית בקרב חולים אילו היא רגילה וללא מגבלות כל עוד נעשה בירור- עד לבירור מומלץ להפסיק כל פעילות גופנית בעיקר עצימה. ניתן בייעוץ עם הרופא לבצע פעילות קלה עד לבירור סופי של מקור הבעיה.

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ

תור בווטסאפ בלבד 054-4839681

  פעילות גופנית בקרב חולים עם טכיקרדיה ממקור  על חדרי ותסמונת וולפ פרקינסון

לרוב הפרעות קצב לב זה אינם מסכנות חיים אך חובה לעבור אבחון קרדיולוגי מקיף כדי לוודא שאכן אין בעיה שמסכנת חיים במיוחד בעת ביצוע פעילות פיזית או פעילות גופנית

טכיקרדיה אל חדרית שגורמת לקצב הלב לעלות מעל 100 פעימות ללא סיבה פיזיולוגית כגון פעילות גופנית. התופעה יכולה להתרחש מספר דקות עד שעות. לעיתים לתופעה מתלוות מלבד תחושת הדופק המהיר, כאבי חזה, סחרחורת ואף איבוד הכרה. הטיפול יכול להיות טכניקות שונות להאטת הדופק, תרופות, צריבה.

תסמונת וולפ פרקינסון בתסמונות הזו יש הפעלה מוקדמת של חדרי הלב בשל מסלול עצבוב נוסף של החדר מעבר למסלול המקורי. התופעה יכולה לגרום לסחרוחורת, קוצר נשימה, כאבים ובמקרים נדירים למוות ולכן חשוב האבחון והטיפול במידת הצורך. בגלל בעצבוב המוקדם נראה באקג מרחק קצר בין הגל שמעיד על כיווץ העליות של הלב וגל שמעיד על כיווץ החדרים כלומר החדר מתכווץ לפני הזמן בשל מסלול עצבוב מהיר יותר ונוסף.

במקרים הללו כאשר יש את התופעות יש לברר האם ניתן להתאמן ולבצע ובאיזה עצימות אצל הקרדיולוג האישי שלכם כאשר ההחלטה היא רק מעקב ללא טיפול.

בהנחה שבוצע טיפול של אבלציה אז ניתן לחזור כבר לאחר שבוע לפעילות גופנית עד עצימות בינונית. חזרה לפעילות תחרותית יכולה להיות בהנחה שהכל תקין 1-3 חודשים לאחר האבלציה כולל ביקורות שגרתיות אצל קרדיולוג.

לסיכום אמנם הפרעות קצב לב אילו ברוב הפעמים אינם מסוכנות לרוב אך בשל הסיכון הקטן להפרעת קצב לב מסכנת חיים מומלץ לבצע מעקב מסודר ולקבל אישור קרדיולוג לביצוע פעילות גופנית. לאחר אישור כזה מומלץ להגיע לפיזיולוג מאמץ מומחה לשיקום לב על מנת שיבנה לך תוכנית אימון גופני משקמת שמותאמת למצבך הבריאותי הכולל ולמצב הכושר שלך.

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ קליני

קביעת תורים בווטסאפ בלבד עד השעה 18 בנייד 054-4839681

  דגשים לאימון ופעילות גופנית בקרב חולים לאחר מיוקרדיטיס ופריקרדיטיס

מיקורדיטיס היא מחלת לב לא אסכמית שגורמת למוות של תאי הלב. במחלה למעשה יש תהליך זיהומי של שריר הלב- מיו.

 יש לה סיבות שונות כאשר הנפוצות ביותר היא סיבוך של מלה ויראלית או שימוש בקוקאין ורעלים אחרים.

התסמינים יכולים להיות מגוונים ולא תמיד קל לאתר את המחלה או לבדל אותה מאוטם של שריר הלב. תסמינים אפשרים הם: עייפות, חולשה, חום, הפרעות קצב ממקור עליתי או חדרי, התפתחות של אי ספיקת לב בקרב צעירים, שוק קרדיוגני או דום לב פתאומי.

חלק מהחולים סובלים מפגיעה במקטע פליטה של הלב אך לרובם המצב שפיר. אי שיפור במקטע פליטה מעיד על פרוגנוזה פחות טובה.

איתור המחלה נעשה על סמך תסמינים בשילוב אקג, עלייה בטרופונין ובעיקר דימוי וביופסיה.

דגשים לאימון:

-חזרה לכל סוג של פעילות ולא משנה העצימות צריכה להיעשות לאחר הערכה רפואית ובהנחה שעבר 3-6 חודשים מהמחלה, אין תסמינים, טרופונין ומרקים זיהומים אחרים חזרו לנורמה, תפקוד תקין של חדר שמאל, אין סממנים לזיהום פעיל או לפיברוסיס של הרקמה בבדיקת דימוי, תפקוד גופני תקין ,ללא הפרעות קצב בבדיקת מאמץ ובהולטר.

-פעילות גופנית תחרותית, פנאי או אפילו קלה אסורה בזמן מחלה פעילה או תסמינים פעילים לאחר המחלה.

-הסיכון המרכזי במחלה הוא הסיכוי המוגבר להפרעות קצב קטלניות בזמן מאמץ ולכן הקשבה להנחיות לעיל יכולה להציל חיים

-אימון עצים, ספורט תחרותי או ספורט פנאי עצים לא מומלץ לחולים שבעקבות המחלה נגרמה להם פגיעה בתפקוד חדר שמאל של הלב.

פריקרדיטיס- מחלה זיהומית של מעטפת הלב לרוב כתוצאה מוירוס כמו מיקורדיטיס. המחלה גם מערבת השפעה על דרכי הנשימה העליונות ותסמינים של מערכת העיכול.  האיתור הוא על סמך תסמינים, מחלת חום לאחרונה, אקג לא ספיציפי ובעיקר בדיקות דימוי.

סיכוי ההחלמה מהמחלה הם מאוד גבוהים. סיכוים פחותים בקרב חולי שסבלו ממחלת חום מעל 38 מעלות, סבלו מהצטברות רבה של נוזלים בלב ושאינם מגיבים לתרופות אנטי דלקתיות לא סטרואידליות.

דגשים לפעילות גופנית:

-חולים ללא סיבוכים ולאחר החלמה יכולים לחזוק בהדרגה לכל פעילות גופנית ובכל עצימות החל מ 30 ימים ועד 3 חודשים מהחלמה.

-חולים עם פריקדטיס מבני צריכים להימנע מאימון עצים וספורט תחרותי.

עכשיו שאתם יודעים את הנחיות לאימון ופעילות גופנית לאחר מחלת פריקרדיטיס או מיוקרדיטיס אין זה אומר שאין צורך בקרדיולוג מטפל שילווה אתכם ואין זה אומר שכדאי להתחיל פעילות גופנית לבד- יותר ממומלץ לקבל תוכנית אימון מדורגת ומותאמת אישית מפיזיולוג מאמץ.

אלעז יוסף- פיזיולוג מאמץ קליני קביעת תור בווטסאפ בלבד בימי חול עד השעה 18

ווטסאפ 054-4839681

  קרדיומפתיות ופעילות גופנית- הנחיות ודגשים

מחלות קרדיומפתיות הם מחלות מבניות של הלב. מחלות אלו מגדילות את הסיכוי למוות פתאומי ודום לב בקרב ספורטאים צעירים שסובלים מהבעיה ואינם מודעים לקיומם. מחלות אלו מעלות את הסיכוי להפרעת קצב קטלנית במהלך פעילות ספורטיבית ( בעיקר עצימה).

קבוצת המחלות האלו נחלקת לתתי קבוצות שונות שלהם מאפיינים שונים, דגשים שונים וסיבות שונות להופעתם.

קרדיומפתיה היפרטרופית – לב מוגדל ונוקשה.

האבחון נעשה על ידי מכשירי דימוי שונים.

המחלה מעלה סיכוי למוות פתאומי בקרב ספורטאים צעירים

חולה צעיר לאחר השתלת דפיברלטור יכול לחזור לספורט עצים במקרים מסוים ולאחר אישור רופא

ההחלטה על עצימות הפעילות וסוג הספורט תלויה בגיל החולה, רקע רפואי, היסטוריה של התעלפות או דום לב במהלך פעילות גופנית ושיקול מקצועי של הרופא המטפל.

רוב החולים יכולים להתאמן בבטחה בספורט עממי או פנאי בעצימות נמוכה עד בינוני.

פעילות גופנית לא החמירה את מצב החולה והמחלה.

במחלה נראה מקטע מראה מקטע פליטה תקין ואף גבוה מהנורמה כי שלב הכיווץ הוא תקין (הלב נוקשה חזק ומעובה) אבל נראה תסמיני אי ספיקת לב כגון עייפות, קוצר נשימה ותעוקת חזה משום ששלב ההרפיה של הלב ( הדיאסטולה) אינו תקין ועל כן הלב לא מתמלא בדם כראוי.

חשוב להבדיל בין היפרטרופיה על רקע גנטית שהיא מסוכנת לבין שינוי במבנה הלב על רקע תופעה שנקראת "לב ספורטאי" או תופעה אחרת של הגדלת שריר הלב על רקע של לחצי דם מוגברים.

שתייה מוגברת ואימונים לא בסביבה חמה מידי מאוד חשובים כי חולים אילו בסיכון מוגבר להפרעות קצב- מעבר לזה שהתייבשות פוגעת בשלב הדיאסטולה שמראש פגוע והתוצאה עליה בלחץ שבו עובד חדר שמאל.

דגשים נוספים לפעילות גופנית בקרב החולים:

-ספורט תחרות או עצים אפשרי לחולים ללא היסטוריה של התעלפות בזמן מאמץ ועם דרגת סיכון נמוכה (ללא תסמינים לבבים, ללא היסטוריה של התעלפות או דום לב במאמץ, ציון סיכון של איגוד הספורט האירופאי של 4 אחוז ומטה ב-5 שנים, מפל לחצים של 30 ומטה באקו לב, תגובת לחץ דם תקינה במאמץ וללא הפרעות קצב במאמץ או בבדיקת מאמץ

-אימון מתון עד בבינוני ובפעילות פנאי אפשרי לחולים בסיכון גבוה יותר

– ביקורת שנתית תקופתית לכל מי שמתאמן

-ביקורת של חצי שנה מומלצת בקרב חולים צעירים יותר עם סיכון מוגבר לדום בזמן אימון

קרדיומפתיה מורחבת- דילאטד

בקרדיומפתיה הזו יש למעשה ירידה ביכולת הכיווץ של הלב ופגיעה במקטע הפליטה של הלב. הקרדימפתיה הזו יותר נפוצה ומרבית מהמקרים היא מתרחשת כתוצאה ממחלת לב איסכמית שפגעה ביכולת הכיווץ של הלב. גם במחלה זו אימון גופני אירובי וכוח בעצימות נמוכה עד בינונית היא בטוחה בקרב חולים מאוזנים. חולים בדרגת סיכון נמוכה יכולים גם לשלב אימוני אינטרוולים עצימים תחת פיקוח ובצורה מדורגת והדרגתית.

דגשים נוספים:

-אימון בעצימות קלה עד בינונית מומלצת לכל החולים המאוזנים שלא סובלים מהפרעות קצב חדריות בזמן מאמץ וללא קליניקה לבבית בזמן מאמץ.

-אימון בעצימות גבוהה וספורט תחרותי אפשרי בקרב חולים שעומדים בתנאים הבאים: ללא עילפון לא מוסבר במאמץ או אירוע של דום לב בעבר, מקטע פליטה של 45 אחוז ומעלה, ללא הפרעות קצב ממקור חדרי, יכולת לעלות מקטע פליטה ב -10 עד 15 אחוז במאמץ, ללא רכיב גנטי שמאובחן כמסוכן.

אריתמוגניק קרדיומפתיה

היא מחלה מבנית של צד ימין של הלב. מבלי להיכנס לפתלוגיה עצמה בשורה התחתונה דווקא בסוג מחלה זו אימון גופני במיוחד עצים יכול להחמיר את מצב המחלה ולכן בקרב חולים אלו צריך ללכת על חבל דק מצד אחד אימון עצים או ארוך יכול להזיק מצד שני חוסר בפעילות גופנית גם לא מומלץ ופוגע באיכות החיים ובתפקוד. חולים אלו יקבלו את המירב מאימון בעצימות מתונה עד בינונית עם הגבלה קשיחה ומניעת גלישה לאימונים בעצימות גבוהה.

דגשים נוספים:

-150 דקות של פעילות אירובית בעצימות קלה היא מומלצת וחשובה לחולים.

-אימון וספורט פנאי בעצימות קלה עד בינונית מותר לחולים ללא היסטוריה של התעלפות במאמץ, דום לב בעבר, ללא שינוי מבני רציני בלב וללא פעימות מוקדמות ממקור חדרי של מעל 500 ב-24 שעות  וללא הפרעות קצב בזמן מאמץ.

-אימון בעצימות גבוהה או ספורט תחרותי לא מומלץ כלל לחולים !

-ביקורת שנתית מומלצת. צעירים עם סיכון גבוה להפרעות קצב ודום לב עדיף ביקורת חצי שנתית .

לסיכום פעילות גופנית שמודרכת ומורכבת בצורה נכונה בהתאם  לרמת הסיכון של החולה יכולה לסייע ולשפר את איכות החיים מבלי לסכן את החולה. מומלץ לקבל את אישור הרופא המטפל ולאחר מכן לקבל תוכנית אימון שיקומית מפיזיולוג מאמץ מומחה למחלות לב.

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ קליני

קביעת תור בווטסאפ בלבד 054-4839681