5 טריקים קטנים שיסייעו לך לשפר את בריאות הלב שלך לאחר מחלת לב

כמובן שלאחר מחלת לב כדאי להגיע לתוכנית שיקום לב באחד מבתי החולים בארץ ואולי אפילו ניפגש במידה ותגיעו לאחד מבתי החולים שבהם אני עובד ( למשל אסף הרופא). במידה והחלטת לא להגיע מסיבותיך לשיקום לב או שבא לך לשמוע חוות דעת נוספת כמובן אפשר גם לקבל ייעוץ פיזיולוגי פרטי אצלי בקליניקה. התכנים והמידע שיינתנו לך בתוכנית שיקום הלב או בפגישה האישית הם חשובים ולכן מה שיוצג בכתבה כאן לא מהווה תחליף לטיפול רציני ויסודי.

אז אילו דברים ( ממבחר רחב של דברים) יש לשים לב אליהם על מנת לשפר את בריאות הלב לאחר מחלת לב  ?

-גמילה מעישון: ההשפעה של גמילה מעישון היא מיידית. פחות סיכוי למחלות לב נוספות וחדשות, פחות סיכוי למחלות ריאות, שיפור התפקוד הגופני בעיקר אירובי, הורדת לחץ הדם ( שעולה בעקבות עישון).

-להגיע למשקל תקין והיקפי בטן תקינים או לפחות להוריד 10 אחוז ממשקל גופך- השפעה מידית מסייע להוריד לחץ דם, כולסטרול ורמות סוכר שהם בפני עצמם גורמי סיכון להתפתחות והחמרה של מחלת לב.

-לעלות את נפח הפעילות הגופנית שלך- כמובן בדרך בטוחה, נכונה ומותאמת אישית למצבך. כושר גופני טוב יותר ונפח פעילות גדול יותר מקושרים לבריאות לב טובה יותר ולירידה בתחלואה ובתמותה. יש לשאוף ל 150 דקות של פעילות אירובית קלה עד מתונה בשבוע ועוד 2 אימוני כוח בשבוע. כמובן זה מרשם כללי ולמרשם אישי שיכלול באיזה דופק, עצימות ודגשים נוספים ואישים יש להיפגש על פיזיולוג מאמץ. בנוסף יש לשאוף לפחות ל 6000 ובשאיפה 10000 צעדים ביום ולהימנע כמה שיותר מישיבה ממושכת במהלך היום.

-לאזן על ידי תזונה, פעילות גופנית ותרופות את גורמי הסיכון: עודף משקל, רמות שומנים גבוהות בדם, סכרת ולחץ דם.

-לשמור על תזונה בריאה ומותאמת אישית.

מומלץ בחום לב לאחר מחלת לב להתחיל תהליך של שיקום לב או לפחות להגיע לייעוץ פיזיולוגי לצורך בנית תוכנית שיקום לב ביתית.

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ קליני

קביעת תור בווטסאפ 054-4839681

ה

מה המטרות של תוכנית לשיקום לב ?

לא משנה אם אני פוגש אותך בבית החולים באחת מתוכניות שיקום הלב שאני נמצא ומשמש כפיזיולוג מאמץ או בקליניקה הפרטית שלי בייעוץ אישי לשיקום לאחר מחלת לב – בכל המקרים לייעוץ או לתוכנית השיקום בבית החולים יש מטרות זהות.

המטרות הם:

-בראש ובראשונה להחזיר אותך לשגרה לפני מחלת הלב כלומר לסייע לך לעשות את כל הדברים שעשית לפני המחלה ( או לפחות בצורה דומה עם מגבלות מסוימות). כדי שמטרה זו תמומש יש למעשה לתוכנית שיקום מקצועית מטרות ויעדים נוספים שמימושם יוביל לחזרה מהירה לשגרה הקודמת שלך. היעדים הללו יפורטו בסעיפים הבאים.

-שיפור הכושר הגופני שלך- יש קשר בין תפקוד גופני וכושר גופני טוב יותר לבין בריאות לב ובריאות כללית טובה יותר. ככל שהכושר שלך טוב יותר כך יורדים סיכוים לחלות בעתיד או למות ממחלת לב. מלבד זאת פעילות גופנית מסייעת לשפר גורמי סיכון כגון לחץ דם וסכרת, משפרת מצב רוח וביטחון ותורמת לחזרה טובה יותר לפעילויות פיזיות שעליך לבצע בשגרה.

-לתת לך מידע, הבנה וכלים כיצד להתאמן נכון ובטוח, מה מתאים ולא מתאים מבחינת אימונים ופעילות גופנית ופיזית, מהי תזונה נכונה, אילו בדיקות יש לבצע, מה לגבי תרופות והשפעתם וכיצד לשלוט בסטרס ולשפר את השינה שלך.

-לשפר את מצב הרוח שלך- תוכנית שיקום טובה לא רק תשפר את הבריאות והכושר הפיזי שלך או שתיתן לך כלים והבנה אלא גם בפועל תגרום לך להרגיש טוב יותר נפשית, בטוח יותר וחרדתי פחות.

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ קליני

קביעת תור בווטסאפ בלבד 054-4839681

החשיבות של חינוך בתהליך של שיקום לב

כאשר מגיעים אלי לקליניקה/לבתי החולים שבהם אני עובד לצורך בניית תוכנית אימון שיקומית לאחר מחלת לב, כמובן לא מקבלים רק התייחסות לחלק הפיזי אלא לחלקים נוספים שלא פחות חשובים לתהליך ההחלמה ( תזונה, שליטה בסטרס, שינה טובה יותר, המלצות לאורח חיים בריא יותר ועוד).

חלק בלתי נפרד מתהליך מוצלח של שיקום לב טמון בחינוך ! כן ככל שהמסרים יועברו בדרך חינוכית יותר כך הם יוטעמו בצורה טובה יותר והסיכוי שייושמו עולה.

אז איזה אלמנטים חינוכיים יעלו סיכוי ההצלחה של תוכנית שיקום לב ?

-פעילות גופנית- לבנות תוכנית שיקום לב שמתאימה למצבך הבריאותי, דרגת הסיכון שלך ורמת הכושר זה נפלא וכך צריך להיות אבל לתת לך תוכנית שכוללת בתוכה גם כלים, הסברים והבנה איך כיצד ומתי לעלות עומסים ולהפך מתי להוריד עומסים, מידע והבנה מה מתאים לך ומה לא, כיצד הפיזיולוגיה של גופך מתפקדת ועד. זה כבר ארגז כלים לחיים ולזה צריך לשאוף.

-תזונה- גם כאן לבנות לך תוכנית תזונה או להמליץ לך מה לאכול ומה לא זה מושלם אבל השלב הבא זה לתת לך את המידע והכלים ההבנה הבסיסית לקבל החלטות תזונתיות נכונות, להבין קצת במושגים בסיסים כמו קלוריות, גרעון קלורי, אבות מזון, תזמוני ארוחות, קריאת תווי מזון ועוד.

שליטה בסטרס- ללמד אותך לזהות מצבי סטרס וחרדה, לתת לך כלים שיסיעו לך להירגע ולשלוט במצב זו המטרה בתהליך נכון. להגיד לך שיש לשלוט בסטרס בלי לתת לך כלים זה למעשה להראות לך את באר המים מבלי לתת לך לשתות מתוכה.

-חינוך רפואי: אמנם אני לא רופא ויש את הכתובת הרפואית לתחום הזה אבל ללמד אותך את חשיבות נטילת התרופות, כיצד כל תרופה משפיעה על הפיזיולוגיה שלך ובעיקר על הפיזיולוגיה שלך בזמן מאמץ זה בהחלט חלק מתפקיד הפיזיולוג.

ולמה מתן מידע וחינוך בתחומים הללו חשוב ומסייע להגביר את אחוזי ההצלחה בתהליך ?

-מסייע לביטחון רב יותר שלך בעצמך ובאנשי המקצוע כי כאשר מבינים מה עושים אז בטוחים יותר

-מוריד חרדה- כאשר אתה לומד כלים אתה השולט.

– משפר איכות חיים- יישום המידע והכלים שינתנו לך משפרים את איכות החיים שלך ואת בריאותך.

לסיכום אפשר לקבל תוכנית שיקום ואפשר לקבל תוכני שיקום על כלים והבנה שיעזרו לך להיות המשקם של עצמך. השאלה מה אתה מעדיף ? ( או את).

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ קליני

קביעת תור בווטסאפ בלבד 054-4839681

מצרף כאן דגשים חשובים לאנשים שסובלים מאי ספיקת לב ורוצים לבצע פעילות גופנית. כמובן ההמלצות כאן הן כלליות ולא מחליפות ייעוץ אישי עם פיזיולוג מאמץ שיבנה לכם את תוכנית האימון המתאימה וכמובן לאחר שקיבלתם את אישור הרופא המטפל לבצע פעילות גופנית.

-חימום וסיום אימון מדורגים חשובים מאוד בקרב החולים ההלו כי זה מוריד סיכון להפרעות קצב, איסכמיה או צניחת לחץ דם בסיום הפעילות.

-ניתן לבצע אימונים אירוביים בסגנון אירובי רציף או אינטרוולים כמובן בעצימות שמותאמת לרמת הכושר ולמצב הבריאותי של החולים. הכלל המרכזי הוא להתחיל לאט ולהתקדם לאט. לזכור שיש תקופות של ירידה ביכולות ולכן המגמה לא תמיד לינארית.

-בחולים עם תפקוד נמוך של מתחת ל-3 מטס יש לשקול פעילות קצרה עם הפוגות למשל 5 או 10 דקות פעילות והפוגה לצורך התאוששות.

-עצימות אימון מומלצת היא של 40-75 אחוז מדופק מרבי. בחולים עם דרגת סיכון נמוכה ניתן לשקול אימונים בעצימות גבוהה יותר ואימוני אינטרווולים עצימים כל עוד רמת הסיכון נמוכה, הכושר הגופני מאפשר זאת והמצב הבריאותי הכולל מאוזן.

-אימוני כוח קלים עד בינונים מומלצים לשיפור התפקוד היומי והבריאות של החולים.

-מומלץ לשלב אימונים לשיפור הנשימה. האימונים צריכים להיות 20-30 דקות בעומס של  30-60 אחוז מהיכולת הנשימתית המרבית ל 3-4 פעמים בשבוע.

-ניתן לשלב אימונים לשיפור טווחי תנועה בעיקר לאזור בית החזה. אפשר להשתמש בתרגילים ההלו כחלק בלעדי של אימון בימים שבהם המטופל מרגיש פחות טוב.

-להימנע משינוי מנח מהירים שיכולים לגרום לצניחת לחץ דם ולנפילות בעקבות כך.

-לדאוג להחזר דם תקין מהוורידים במיוחד בתרגילים בישיבה ולכן מומלץ לשל תנועות רגליים עדינות במיוחד בישיבה מרובה.

-יש להימנע מאימון כאשר מופיעים התופעות הבאות בקרב החולים: עליה של 1.8 ק"ג בימים האחרונים החמרה של בצקות,  דופק מעל 100, ירידה של לחץ דם סיסטולי מעל 20 במאמץ , החמרה ביכולת הנשימתית וביכולת התפקודית ב3-5 ימים אחרונים, אשפוז במהלך השבוע האחרון שקדם לאימון.

– ניתן לחלק את החולים לחולים עם פגיעה בתפקוד חדר שמאל וכאלו עם תפקוד חדר שמאל שתקין. חשוב גם להבדיל שיש סוגים שונים של אי ספיקת לב- אי ספיקת לב שמאלית או ימנית, אי ספיקת לב סיסטולית (ירידה בתפקוד הלב) ואי ספיקה דיאסטולית ( שם לא נראה ירידה בתפקוד צד שמאל). יש גם סיבות שונות לאי ספיקת הלב- יש אי ספיקת לב איסכמית ( כתוצאה מאירוע לב), יש אי ספיקת לב על רקע זקנה/לחצי דם מוגברים/בעיות מסתמים/מחלות גנטיות/קרדיומפתיות.

– אי ספיקת לב סיסטולית מחלוקת לקטגוריות של דרגה חמורה עם מקטע פליטה פחות מ-35, בינונית של מקטע פליטה 40-50 או שמורה של מעל 50.

-ניתן ונהוג לחלק את חומרת המחלה לא רק לפי מקטע הפליטה אלא גם לפי תסמינים ולכן נהוג לחלק את החולים לפי דירוג ניה שמוכר בעולם הרפואי.

-לא תמיד יש קשר בין מקטע הפליטה של החולים לבין התפקוד והכושר הגופני שלהם.

– חולים עם תסמיני אי ספיקת לב או עם מקטע פליטה של מתחת ל 35 נחשבים כחולים בדרגת סיכון גבוהה יותר ביחס לחולי אי ספיקת לב ללא פגיעה או פגיעה קטנה בשריר הלב ועם תפקוד ללא תסמינים.

-חולים עם יכולת גופנית של פחות מ 3 מטס, תגובות דופק ולחץ דם שאינן תקינות במאמץ ופחות מ 300 מטר במבדק 6 דקות הליכה גם נחשבים כחולים עם סיכון גבוה.

-מבדק מאוד נפוץ בקרב החולים הוא מבדק 6 דקות הליכה. בתכנון אימון מומלץ להסתמך גם על בדיקת מאמץ כאשר בדיקת הזהב המומלצת היא בדיקת לב ריאה מורחבת שכוללת גם את חילוף הגזים של המתאמן.

– המדד החשוב ביותר תפקודית ומבחינת חיזוי ופרוגנוזה של המשך המחלה הוא צריכת החמצן המרבית.  צריכת החמצן המרבית נבדקת במבחן מאמץ לב – ריאות מורחב או שניתן לשער את צריכת החמצן מבדיקת מאמץ רגילה. יש קשר מובהק בין שיפור בצריכת החמצן המרבית ובין ירידה בתחלואה ובתמותה.

-צריכת החמצן המרבית למעשה מעידה על הכושר הכושר האירובי של האדם, התפקוד הגופני שלו והתפקוד הבריאותי של הלב והריאות שלו. למעשה צריכת החמצן המרבית היא מכפלה של תפוקת הלב בהפרש הדם העורקי לווירידי ומכאן מייצגת את תפקוד הלב, ריאות והשרירים.

– צריכת חמצן של 14 ומטה היא אידנקציה להשתלת לב !

– פעילות גופנית מסייעת לשפר תפקוד, תסמינים, איכות חיים, מצב נפשי, פרוגנוזה, איזון גורמי סיכון כגון סכרת או לחץ דם, שיפור מצב העייפות, שיפור השינה ושיפור היכולת של הפריפריה (השרירים) בניצול וקליטת חמצן לצורך הפקת אנרגיה.

-הקושי בביצוע פעילות גופנית בקרב החולים הוא מורכב ממספר אלמנטים: פסיכולוגי ( פחד, חוסר ביטחון ומוטיבציה, עייפות, חולשה וחוסר בשעות שינה), פיזיולוגי ( ירידה בתפקוד הגופני), שרירי (פגיעה במסת השריר והעצם).

– כל פעילות אירובית מתונה עד בינונית יכולה לסייע לשיפור הכושר כל עוד האדם מאוזן. מבחינת שחייה יש לשים לב לעדיפות לבריכה מחוממת ולא לכל אחד ( כי המים מעמיסים יותר על הלב).

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ

קביעת תור בווטסאפ בלבד 054-4839681

בדיקת מאמץ לאחר מחלת לב היא חיונית על מנת להעריך את דרגת הסיכון, רמת הכושר ולגלות בעיות לב חדשות או כאלו שלא אותרו.

במרכזי שיקום הלב ברוב הפעמים נהוג לבצע בדיקת מאמץ או לבקש להגיע עם תוצאות בדיקת מאמץ לפני התחלת תהליך שיקום הלב. העניין הוא שבדיקה כזו מאפשרת להתאים את תוכנית האימון בצורה אידאלית לרמת הכושר שלך ולמצב הבריאותי ופרופיל הסיכון שלך אבל…לא תמיד הזמינות לבדיקה היא מיידית/לא תמיד מקבלים הפניה מקופת החולים לבדיקה.

מה עושים במצב כזה ? לא מבצעים פעילות גופנית ?

התשובה היא תלויה בהרבה פרמטרים ולפעמים ניתן להתחיל בפעילות גופנית ללא בדיקת מאמץ או לאחר קיום בדיקות אחרות שיכולות להעיד על רמת הכושר הגופני. את ההחלטה בנושא לרוב ייתן הקרדיולוג בשיקום הלב ובכל מקרה חשוב להתאמן לאחר ייעוץ ובניית תוכנית אימון על ידי פיזיולוג מאמץ מומחה לשיקום לב.

אז כמה מילים על בדיקת מאמץ :

בדיקת מאמץ נעשית בפרוטוקולים שונים שהבחירה בהם היא לפי הפרופיל של המטופל. יש פרוטוקולים קשים יותר שמתאימים לצעירים, בכושר ובדרגת סיכון נמוכה ויש מבדקי מאמץ פשוטים יותר שמתאימים לאוכלוסיות מבוגרות יותר או בדרגת סיכון גבוהה.

בביצוע בדיקת מאמץ יש קריטריונים למי ניתן לבצע ולמי לא.

חלק מהקריטריונים הם חד משמעיים וחלקם הם יחסים כלומר נתונים לשיקול הצוות הרפואי.

קריטריונים מוחלטים לאי קיום בדיקה :

-אירוע לב בימים האחרונים- יומיים

-תעוקת חזה לא יציבה

-מחלת מסתמים חמורה

-הפרעות קצב לב בלתי נשלטות

-החמרה באי ספיקת לב

-תסחיף ריאתי או זהום ריאתי

-מחלה ויראלית או זהום

-דלקת בשריר הלב

-מוגבלות תנועתית או שכלית שלא מאפשרת ביצוע בדיקה

יחסים לאי קיום:

-הפרעה במשק מלחים בגוף

-דופק מואץ או איטי מהרגיל

-חסם הולכה מדרגה גבוהה

-היצרות האורטה שידועה

-לחץ דם סיסטולי מעל 200 או דיאטסולי מעל 110

-פרפור עליות עם דופק מעל 150

-קרדיומפתיה היפרטרופית

בדיקת המאמץ היא יחסית בדיקה יעילה ובטוחה אך עדין יש מקרים שיש צורך לעצור את הבדיקה על אף שלא הגיעה לסיומה.

למשל:

-עליות מקטע באקג שמעידות על אוטם לב מעל 1 ממ

-ירידה בלחץ דם סיסטולי של 10 ומעלה על אף שהעומס עולה

-תעוקת חזה בזמן הפעילות שאינה ידועה

-הרגשה של עלפון, כאב ראש, איבוד הכרה, סחרחורת

-כחלון בעור

-בקשת מטופל

-הפרעות קצב מסוכנות

האם לקחת תרופות לפני הבדיקה ?

זו שאלה שאת המענה עליה יש לקבל מהרופא ששלח אותך לבדיקה.

לרוב כאשר לבדיקה יש מטרה לגלות את הכושר הגופני שלך לפני התחלת אימון עצמי או בשיקום לב כדאי לקחת את התרופה משום שהבדיקה מדמה את המציאות היומית של אימון בנוכחות תרופה. בניית תוכנית אימון תהיה גם מדויקת יותר כאשר את הבדיקה נפענח בנוכחות התרופות. לעומת זאת כאשר מטרת הבדיקה היא לאתר בעיה רפואית חדשה או חשד לבעיה רפואית אז כדאי לוותר על נטילת התרופות לפני הבדיקה. עיקר התרופות שיכולות להשפיע על תוצאות הבדיקה ולגביהם למעשה יש את הדילמה האם לקחת או לא הם תרופות מסוג בטה בלוקר להורדת לחץ דם ועומס משריר הלב משום שאילו גם גורמים לירידה בדופק הלב ועל כן יכולות להשפיע על תוצאות בדיקת המאמץ ועל הדופק המרבי אליו אתה מסוגל להגיע.

מה התוצאות של הבדיקה אומרות על מצבי הרפואי ועל רמת הכושר הגופני שלי ?

אוי זו שאלה שקשה לי לענות עליה. כל בדיקה היא עולם ומלואו ותלויה לא רק בתוצאה של הבדיקה אלא גם בהקשר הרחב כלומר למה היא נעשה, למי היא נעשה, על מה האדם מתלונן ועוד פרטים רבים וחשובים. את התשובה המדויקת מבחינה רפואית על הבדיקה מהזווית הרפואית יש להפנות לרופא הבודק ולרופא ששלח לבדיקה ( לרוב רופא משפחה או קרדיולוג), לעומת זאת פענוח הבדיקה מהזווית של התפקוד הגופני ורמת הכושר הגופני ( ובעקבות כך את ההמלצות האישיות לאימון גופני) יש להפנות לפיזיולוג מאמץ מומחה לשיקום לב ( מממ… כמוני) .

בגדול, אבל ממש בגדול, נרצה לראות תגובת לחץ דם ודופק תקינה למאמץ (עלייה של הערכים) אבל בתוך גבול הנורמה (לא עליה קיצונית בלחצי הדם או עליה מהירה מידי של הדופק לא באופן פרופורציונאלי לעומס העבודה). נרצה לראות גם תרשים אקג תקין. נרצה לראות שהאדם מגיע ל 85 אחוז מהדופק המרבי החזוי לגילו, שהאדם לא יחווה קליניקה מחשידה לבעיות בזמן המאמץ (למשל כאבי חזה) ושפרק זמן הבדיקה יהיה סביב 6-12 דקות ולא פחות מכך (ישנו מדד בשם מטס שעל פיו יכולים לדעת האם הבדיקה תקינה מבחינת כושר ותפקוד או שלא). בנוסף נרצה לראות התאוששות תקינה כלומר אקג תקין בהתאוששות, ירידה מהירה של לחצי דם ודופק ( ירידה של 12 פעימות ומעלה לאחר דקה מסיום הפעילות).

עד כמה הבדיקה יעיל באיתור המצב הרפואי שלי וברמת הכושר גופני שלי ?

מי שואל את השאלות הקשות האלה… וברצינות לגבי הכושר הבדיקה יכולה להעיד על רמת הכושר הגופני שלך בדיוק רב כל עוד הבדיקה נעשתה למקסימום שלך ואתה ביקשת לעצור ( ולא עצרו אותך כי הייתה בעיה או שפשוט הטכנאית מיהרה ועצרה אותך לפני השיא שלך).

מבחינה בריאותית הבדיקה היא בעלת רגישות של 70 אחוז וישנם אוכלוסיות שהבדיקה תהיה פחות מדויקת מבחינתם ואז ישלחו אותם מראש לבדיקה אחרת או לאחר ביצוע בדיקה זו וההבנה שהיא לא מתאימה להם. בדיקות אחרות יכולות להיות אקו לב במאמץ, מיפוי לב במאמץ עם טליום -בדיקות אלו גם כוללות את החלק של המאמץ. יש אוכלוסיות שבכלל לא יכולות לבצע מאמץ ואז ישלחו אותם לבדיקת מאמץ תרופתית שלא כוללת מאמץ אמיתי אלא תרופות שמדמות מאמץ (מעלות דופק) כגון  דובותאמין או דיפרידמול.

אם לא עשיתי בדיקת מאמץ אני לא יכול להתאמן בשיקום לב או לבד ?

קודם על נתחיל שבאופן גורף לא מומלץ להתאמן לפני קבלת אישור של הרופא המטפל ובאופן גורף לא כדאי להתחיל להתאמן בעצימות של מעבר להליכות קלות (לא ספורטיביות) ללא ייעוץ של פיזיולוג מאמץ מומחה לתחום האימון השיקומי בקרב חולי לב. פיזיולוג מאמץ יסייע לך בבניית תוכנית אימון אישית לבית או למרכז שיקום הלב.

בדיקת מאמץ היא תנאי להתחלת ביצוע פעילות גופנית מותאמת לרמתך ויעילה אך היא אינה תנאי הכרחי במידה ומצבך הבריאותי מאוזן לאחר מחלת הלב. בנימה אישית רוצה להגיד עדיף בדיקת מאמץ אבל לא חייב.. לפחות לא בהתחלה (אלא בעיקר בשלב שבו נרצה לעלות את עצימות האימון).

השאלה מה עושים עד לביצוע בדיקת המאמץ ?

התשובה היא פשוטה ניגשים לפיזיולוג מאמץ שיכול לבנות לכם תוכנית זמנית לפי שקלול המידע אודות מצבכם הרפואי, המצב האורתופדי שלכם, רמת הכושר שלכם לפני האירוע ורמת הכושר והתפקוד הנוכחי שלכם ( שאותו הוא קובע בלית ברירה בשל מחסור בבדיקת מאמץ על ידי שאילת השאלות המתאימות וביצוע בדיקות שיכולות להעיד על רמת הכושר האירובי שלכם למשל בדיקת 6 דקות הליכה, מבדק הליכה במקום, מבדק המדרגה, מבדקים תת מרבים על הליכון או על אופניים). אם אינכם נפגשים עם פיזיולוג מאמץ או שלא יכולים להיפגש עם פיזיולוג מאמץ אז יהיה תמיד טוב לקבל את אישור הרופא המטפל לבצע פעילות גופנית ולהתחיל בהליכות קלות בעצימות נמוכה. ברגע שתרצו לעלות את עצימות האימון יהיה מומלץ להיפגש עם הפיזיולוג שיעריך את התפקוד שלכם, רמת הכושר שלכם, מצב בריאותכם הכולל (לב, אורתופדי וגורמי סיכון) ובהתאם לכך יבנה לכם תוכנית אימון בעצימות מתאימה או שימליץ לכם על ביצוע בדיקת מאמץ/תאום פגישה עם הרופא על מנת לקבל את אישורו במקרים ספציפיים שלא מומלץ לעלות את עצימות האימון או שיש חשש מאימון עצים

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ קליני מומחה לשיקום לב

תאום תור בווטסאפ בלבד בנייד 054-4839681 ימי חול עד 18