למה פיזיולוג מאמץ חשוב בבניית תוכנית אימון לאוסטאופורוזיס- הנחיות אימון מעודכנות

ממממ…יש מלא תשובות לשאלה בכותרת. אם נסכם זאת בקצרה אז התשובה היא כדי לתת מענה בצורה הטובה ביותר ברמת הפעילות הגופנית למחלה.

מה זה אומר ?

 זה אומר בהכנת תוכנית אימון והמלצות תרגול ואורח חיים בריא שיתאימו לחומרת המחלה, יהיו בטוחים לתרגול ויעילים. תוכנית כזו תסייע לצמצם או אפילו לעצור את תהליך המחלה ולמנוע נפילות ושברים. תוכנית כזו תסייע בשיפור מסת השריר ועצם, היכולות האירוביות, שיווי המשקל והיציבה. בתוכנית אימון שנבנית על ידי פיזיולוג מתחשבים גם בשאר מחלות הרקע שלך, ביכולות הגופניות שלך ( שנמדדות במהלך הפגישה) ובליקוי היציבה שלך שמאובחנים במהלך הפגישה.

מה עוד קורה בייעוץ פיזיולוג לאנשים עם בעיות של אוסטאופורוזיס ?

1 אבחון הסיכון לשברים לפי חישוב מדעי, תקף ומהימן שלוקח בחשבון גיל, מין, היסטוריה של שברים קודמים, שימוש או איש שימוש בסטרואידים , מסת עצם בצוואר הירך (במידה ויש את התוצאה הזו).

2 אבחון הסיכון לנפילה באמצעות מבדקי שיווי משקל, אבחון יציבה וחוסר איזון בין השרירים, בדיקת כוח רגליים, בעיות הליכה או היסטוריה של נפילות ( 2 נפילות ומעלה בשנה האחרונה מעלות סיכוי)

3 בנוסף פיזיולוג יכול לשקול במהלך הייעוץ מבדקים שאולי לא קשורים באופן ישיר למחלה אבל בהחלט באופן עקיף יכולים לתת תמונה מלאה יותר של המצב התפקודי של האדם.

למשל: מבדקי מהירות הליכה ( שיש להם קשר/קורלציה לנפילות), כוח ידיים במכשיר הנד גריפ שמנבא בריאות כללית ואפילו תמותה ותחלואה עתידית , גמישות וטווחי תנועה וקורדינאציה

4. יציבה פתולוגית כגון קיפוזיס, עקמת, גב שטוח או לורדוזה מותנית מוגברת יכולים להעיד על בעיות שיווי משקל, תנועה וחוסר איזון שרירי שיש לטפל. בפגישה מאבחנים בעיות אלו.

המטרות העיקריות של התוכנית שנבנית על ידי הפיזיולוג היא בראש ובראשונה למנוע שברים ואת זה עושים בכמה אופנים:

1 מניעת נפילות- תרגול מותאם לשיפור שיווי המשקל, יכולת הריכוז והקורדינאציה, מסת וכוח השרירים, גמישות וטווחי תנועה, איזון בין שרירים לא מאוזנים ושיפור היציבה כמו גם שיפור הביטחון התנועתי.

2. לימוד תנועה נכונה ובטוחה בחיי היום יום, העלאת הביטחון התנועתי והעושר התנועתי. התמקדות בשרירי ליבה- יציבה שמסייעים לנו לתמוך בשלד בעיקר שרירי זוקפי גו ובטן. במקביל בעיקר הגמשה של שרירי מותן כסל ושרירי חזה שנוטים להתקצר ולהשפיע על היציבה של החולים.

3. שיפור צפיפות העצם- בעיקר על ידי אימוני כוח שריר וסיבולת שריר.

4 שיפור במנגנון כאב על ידי לימוד תרגילים לתיקון חוסר איזון שרירי ותרגילי הגמשה.

ובנוסף למרות שלא קשור ישירות למחלה שיפור היכולת האירובית והתפקודית.

דגשים לאימוני כוח

עבודה מסודרת ומדורגת, בדגש על תרגילים מחיי היום יום כגון קימה מישיבה, עליה על מדרגות, דחיפה ומשיכה.

טווח חזרות של 8-12 חזרות למרות שבתרגילים מסוימים אפשר יותר ( בעיקר בתרגילים שנרצה לפתח סיבולת שריר כמו למשל בזוקפי הגו שחשובים ליציבה ועובדים במירב שעות היום).

סולם המאמץ צריך להיות בתחושה של 5-8 מתוך 10 ( הכי קשה).

הדגש צריך להיות על יציבה נכונה, טכניקה נכונה והרמת משקל נכונה כמו גם בחירת משקל ותרגילים מתאימים- יש פחות חשיבות להתקדמות במשקל כל עוד הטכניקה לא נכונה, כלומר טכניקה חשובה יותר מאשר להרים משקל כבד יותר. 

בנוסף תרגול איזומטרי ( שבו אנחנו מכווצים שרירים ללא יצירת תנועה) יכול להיות פתרון טוב לשרירים כואבים שקשה להזיז/פצועים ולשיפור סיבולת שריר ומניעת העייפות.

חשוב לבחור במנחי תרגול שמשמרים יציבה נכונה ואת עקומות עמוד השדרה במצב הטבעי שלהם- למשל אדם ששוכב על הגב והראש שלו מוטה לאחור יתר על המידה נניח לו כרית מתחת לראש במהלך התרגול.

 חשוב גם לזכור ולבחור תרגול שמנחים שמעמיסים פחות על עמוד השגרה כאשר שכיבה היא הבטוחה ביותר, לאחר מכן עמידה, לאחר מכן ישיבה ולבסוף ישיבה עם כפיפה.  מומלץ להימנע או לצמצם תרגילי כפיפות בטן ולהעדיף פלאנקים, תרגולי בטן איזומטרים, תרגולי נשימה, כפיפת ברכיים ומותן כסל בזמן תרגול עם הטיית גב לפנים (סיבוב אגן לפנים) יכולה להוריד עומס מעמוד השדרה בזמן התרגול.

דגשים נוספים:

  • להימנע מספורט עצים עם אימפקט
  • להימנע מספורט שכרוך בנפילות
  • התייחסות שונה למטופל עם שבר או שברים בחוליות ובין חולה ללא היסטוריה של שברים בחוליות. כנ"ל לגבי חולה עם נפילות לעומת חולה ללא היסטוריה של נפילות
  • -המלצה לעבודה במשקולות של 2-5 ק"ג. אין המלצה גורפת כזו והסכמה והיום המגמה שאפשר לעלות אף מעבר כל עוד נעשה בצורה מדורגת, טכניקה נכונה , קצב מתאים ובהתאם לפרופיל האדם וההיסטוריה שלו.
  • שמירה על לורדוזה גבית בזמן אימון יכולה להוריד עומס מחוליות הגב.
  • עדיף תרגול משקולות והרמת שקיות סופר דו צדדי כלומר לאחוז משקולות או שקיות סופר בשתי הידיים ולא רק בצד אחד- על מנת לגרום לעומס שווה משני הצדדים לחוליות עמוד השדרה.
  • עדיף להרים משקל או שקיות סופר בכפיפת ברכיים וסיבוב אגן לפנים כאשר השקיות בגובה הירכיים או הברכיים ולא נמוך מכך.
  • אדם שהתאמן בספורט וגם בספורט עצים לפני האבחון יכול להמשיך בפעילות עם ההתאמות הנכונות ולאחר ייעוץ לעומת זאת אדם יושבני לא ייבצע פעילות עצימה עם אימפקט משום שאאינו מורגל אליה וכך גם לא העצמות שלו.
  • אדם עם היסטוריה של שברים או שבר בחוליות עמוד השדרה לא יתאמן באימונים עצימים גם אם לפני האבחון היה מתאמן כך.
  • מומלץ לא לשבת הרבה או לעמוד הרבה בצורה סטטית כי זה מייצר עומס על עמוד השדרה. מומלץ בכל שעה עגולה להימתח ולהתנייד או לחלופין לשכב על הגב בכדי להוריד עומס.
  • תנועה שמצריכה כפיפה לפנים כאשר הראש מוטה לפנים מעמיסה על חוליות עמוד השדרה – אין אין ברירה יש לעשות אותה בבקרה, בברכיים כפופות ועם הנחת ידיים על הירכיים או על שולחן מלפנים בכדי להוריד מעט עומס.

כפי שאתם רואים, פעילות כאשר יש ברקע דלדול עצם היא חשובה ואף מומלצת. פעילות קלה ומתונה היא בטוחה ויעילה ( גם פעילות אירובית, גם פעילות כוח), ישנם פעילויות שפחות מתאימות או שמתאימות לאחר שינוים קלים.

תמיד אם יש ספק או שאם אין ספק אבל יש רצון לעשות את זה מקצועי יותר, בטוח יותר ויעיל יותר ולאחר אבחון מסודר אז מומלץ לקבל הנחיות ותוכנית מסודרת ואישית מפיזיולוג מאמץ

אלעז יוסף

ווטסאפ בלבד 054-4839681

המלצות לפעילות גופנית לחולי אוסטאופורוזיס ואוסטופניה

1 שיווי משקל מהווה מרכיב כושר חשוב במניעה של נפילות במיוחד אצל אנשים עם נטייה לשברים כגון חולי אוסטאופורוזיס.

מה כדאי לעשות ?

-תרגילים של העתקת משקל קדימה, אחורה, לצדדים.

-עמידה ותרגילי תנועה על משטחים לא יציבים

-טאי צ'י

-לתרגל שינוי כיוון, הליכה ועליה על מדרגות לכיוונים שונים, עם בסיס תמיכה צר, עם העלאת קושי על ידי צמצום מרחב הראיה, מעבר מכשולים.

חשוב כמובן לדאוג לבטיחות ולתרגול שמותאם לדרגת היכולת של המטופל.

2 אימוני כוח חשובים לשימור מסת השריר וכך לתמיכה טובה יותר במסת העצם, לחיזוק צפיפות העצם, לשיפור היציבה ולמניעה של נפילות. כמובן אלו היתרונות שקשורים לשיפור התפקוד והמצב בקרב חולי אוסטאופורוזיס אבל מן הסתם לאימונים אלו יש יתרונות נוספים ואחרים.

מומלץ גם באימוני כוח לשמור על בטיחות, טכניקה ויציבה נכונה בזמן התרגול, בחירת תרגילים מותאמת לבעיות האורתופדיות והיכולות של האדם וכמובן לבחור דרגת קושי מתאימה. חשוב לתת דגש בעיקר על תרגול תנועות שמדמות תנועות יומיות כגון ישיבה וקימה, דחיפה, משיכה או הרמת ידיים. דגש רב יש לתת בעיקר לאזור הבטן, הגב והירכיים. לשקול בשלבים מתקדמים אצל אנשים עם מחלה קלה לשלב אפילו כוח מתפרץ ומהירות תגובה.

3 אימון אירובי כגון הליכה. אולי אימונים כאלו לא משפרים בצורה המיטבית את מסת העצם אך פעילות זו חשובה לתפקוד לב וריאות ולשיפור איכות החיים. מומלץ להמשיך בפעילות זו ככל האפשר.

4 לשלב פעילות בעלת אימפקט וזעזוע (מותאם יכולת) עם פעילות ללא אימפקט. למשל הליכות ואפילו ריצות בשילוב אימונים שהם בכלל בבריכה או על אופניים. ככה מרוויחים עבודה עם עומס ועבודה שנותנת למפרקים "מנוחה" ללא עומס ובמקביל שומרים על רצף אימונים סדיר.

5 להמשיך עם כל פעילות אחרת שעושים כגון יוגה או פילטיס ( לא במקום אירובי ואימוני כוח ושיווי משקל) עם התאמות מתאימות למחלה. חדשות מרעישות מותר להתכופף, להטות או לפתל את הגב אבל לשים לב לדגשים הבאים:

-שהתנועה תהיה מודעת ולא בהיסח דעת מה שיתרום לגיוס שרירי ליבה (מייצבים) וכך למנוע עומס פתאומי על השלד.

-להימנע מכפיפה או פיתול בעמוד השדרה בתוספת עבודה עם ציוד או משקל כבד.

-להימנע מכפיפה או הטיה או פיתול עד לקצב טווח התנועה

– להימנע משילוב של תנועה משולבת מהתנועות הבאות כפיפה, הטיה ופיתול.

-ביצוע שהיה מרובה בכפיפה, הטיה או פיתול.

-ביצוע כפיפה , פיתול או הטיה בצורה חוזרת ומרובה ללא הפוגות מתאימות.

6. המינון המומלץ: אימוני יציבה ושיווי משקל כל יום, אימוני כוח לפחות 2 בשבוע, 150 דקות של פעילות אירובית בשבוע כמינימום.

7. ככל שאנחנו מזדקנים גם הגמישות שלנו נפגעת- ניתן ומומלץ גם להוסיף תרגילי גמישות לרוטינת הכושר שלנו.

8 רשימת העשה ואל תעשה כדי למנוע שברים של חוליו הגב:

מותר:

-להתכופף עם הברכיים והירכיים ופחות מהגב.

-לבצע תנועות פיתול קלות וללא טווח תנועה מלא

-להחזיק חפץ עם משקל (שמתאים) קרוב לגוף

-להרים חפצים מהרצפה בטכניקה נכונה

אל תעשה:

-להתכופף בטווח תנועה מלאה ועד הסוף בתוספת משקל

-פיתול בטווח תנועה מלא ובעיקר בתנועה מהירה ופתאומית

-להרים דברים כבדים מעל הראש (בעומס שאינו מתאים).

-להוריד דברים כבדים ממקום שנמצא מעל גובה הראש (שוב הכוונה לא לכל תנועה כזו אלא שמדובר במשקל שאנחנו לא מורגלים אליו).

-לבצע פיתול או סיבוב של עמוד השדרה מבלי להזיז את כפות הרגליים לאותו כיוון שמסתובבים.

-ללכת מהר באזור של בריכה או רצפה רטובה ( סכנת נפילה).

-לקום משכיבה לעמידה במהירות וללא גיוס שרירי ליבה/יציבה.

לסיכום אני ממליץ לאנשים עם סיכון לנפילות, אוסטאופורוזיס, אוסטופניה או נטייה לשברים להתייעץ עם פיזיולוג מאמץ לצורך בנית תוכנית אימון ושיקום שתסייע לשפר את המצב הבריאותי ובעיקר שתהיה מותאמת אישית.

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ קליני

ווטסאפ בלבד 054-4839681

אוסטאופורוזיס מידע חשוב

-אוסטופרוזיס היא מחלה של ירידה במסת העצם ושינוים במבנה העצם והתוצאה סיכון מוגבר לנפילות ושברים.

-המחלה מאוד נפוצה בנשים- אחת מתוך כל 2 נשים תחלה במחלה

-המחלה יכולה גם לפגוע בגברים על אף שנפוץ לחשוב בטעות שזו מחלה של נשים בלבד

– שבר בצוואר הירך הוא סיבוך נפוץ של נפילה בקרב החולים. שבר כזה מגדיל סיכון לתמותה ולחוסר תפקוד פי 5 במשך 3 חודשים מרגע הנפילה.

– במחלה יש עליה בתאי מפרקי עצם וירידה בתאי בוני עצם

– עצם חשובה לנו כמנוף תנועה, גדילה, מאגר סידן, הגנה על השלד, יציבה, ייצור דם.

-גורמי המחלה : מחסור בספיגת סידן, חוסר פעילות גופנית שמסייעת  בשימור העצם, חוסר מגנזיום-נחושת-בורון-סי ודי כמו גם חוסר אבץ, סיליקה, פלאואור וויטמין קי, הזדקנות,חוסר חלבון, עודף קפאין, גנטיקה, תת משקל, שימוש מוגבר בסטרואידים ,דלקת מפרקים, תרופות למחלת נפילה, יתר תריסיות, סכרת

-המחלה היא מחלקה שקטה שמפתחת עד לשבר ונפילות אך יש תסמינים נפוצים שיכולים לרמוז על המחלה כגון איבוד גובה, כאבי גב , שינוי במבנה הגב וביציבה

– אבחנה באמצעות בדיקת צפיפות עצם ושימוש במחשבון לשיעור נפילות

-סיכון  לשבר של 3 אחוז בצוואר הירך או של 20 אחוז שבר בכל מקום אחר נחשב כגבוה

בדיקות מאמץ לחולי אוסטופרוזיס ודגשים חשובים לאימון

בדיקות מאמץ רגילות אבל אפשר לשקול את האפשרויות הבאות:

-בדיקה על אופנים במקום הליכון- פחות אימפקט על העצם לאנשים עם מחלה חמורה

-המחלה יכולה לגרום לשברים או דחיסה על חוליות גב ובעקבות כך להתפתחות קיפוזיס (גב כפוף קדימה). התוצאה קושי לשמור שיווי משקל ועל כן עדיף בדיקה בישיבה על מנת למנוע נפילות

-בדיקה לאיתור כוח מרבי כנגד משקל כבד יכולה להיות מסוכנת עבור אוכלוסייה זו

-בדיקה לאיתור שיווי משקל חשובה בקרב אוכלוסייה זו- עם כמובן שמירה על בטיחות.

לקביעת תור לצורך הערכת המצב הפיזיולוג והגופני שלך לצד המחלה ולהתאמת תוכנית מניעה או טיפול פיזיולוגית-גופנית

יש לתאם עימי תור בווטסאפ 054-4839681

מתי לחזור לפעילות גופנית או לספורט תחרותי לאחר כל מחלת לב ?

המאמר הבא יעשה לכם סדר בלוחות הזמנים לחזרה לאחר בעיות לב שונות לפעילות גופנית (עצימות נמוכה עד בינונית) או לספורטאים שבינכם לספורט תחרותי או ספורט פנאי עצים (כדורסל בשכונה  וכד..).

כמובן כמובן שמה שרשום זה בהתאם להנחיות הגופים המקצועיים השונים ולא פרי המלצתי אבל ודגש על האבל זה לאחר אישור קרדיולוג, בהנחה שהמצב מאוזן רפואי, התפקוד שלכם תקין ובעיקר ההבנה שאין תחליף לייעוץ עם רופא ולאחר מכן עם פיזיולוג כי למשל לאחר אירוע לב ישנה המלצה לחזור לפעילות ספורטיבית תחרותית לאחר 3-6 חודשים אבל ההנחיה נכונה לאנשים ללא פגיעה בשריר הלב ובדרגת סיכון נמוכה.

מה שאני בא להגיד שהרשימה המצורפת כאן היא הזמן המינימלי לחזרה והוא מיועד לאנשים יציבים בדרגת סיכון נמוכה וכדי לדעת שאתם כאלה אתם צריכים עבודה מול קרדיולוג וייעוץ פיזיולוגי של פיזיולוג מאמץ לבנית תוכנית אימון בעצימות המתאימה וחזרה מדורגת לפעילות.

נצא לדרך:

צנתור– חזרה לפעילות גופנית קלה תוך 3-14 ימים. פעילות ספורטיבית בעצימות גבוהה למי שהיה פעיל לפני כן ( ומאוזן !!!) תוך 3-6 חודשים. לרוב 3 חודשים יספיקו.

אוטם לב (התקף לב בשפה הלא מקצועית)- 2-4 שבועות חזרה לפעילות גופנית מובנית. 3-6 חודשים לספורט עצים או תחרותי לאנשים מסוימים בלבד. תנועה והליכות קלות לא ספורטיביות 1-2 ימים לאחר האירוע

אי ספיקת לב– חזרה לפעילות גופנית מוקדם ככל האפשר לאחר אשפוז לרוב 7-14 ימים. לאוכלוסייה מאוד ספציפית שמתאימה לחזור לפעילות עצימה ניתן לחזור בהדרגה לפעילות החל מחודש לאחר האשפוז בהנחה שיש יציבות רפואית וזו פעילות שבוצעה לפני האשפוז (ושוב יש הרבה ניואנסים איזה סוג ספיקה יש לך ומה מצבך).

מעקפים וניתוח מסתמים– ניתן לחזור לפעילות גופנית בעצימות בינונית תוך 6 שבועות. עצימות קלה ניתן לחזור מוקדם ככל האפשר. ספורט תחרותי ועצים למתאימים ועומדים בתנאי החזרה 3-6 חודשים.

מיוקרדיטיס[אי1] – חזרה לפעילות בחולים יציבים לאחר 3-6 חודשים. לפני 3-6 חודשים נמנעים כלל מפעילות ולא משנה עצימות !

פריקרדיטיס– חזרה לפעילות לאחר 1-3 חודשים בחולים יציבים.

אבלציה– לאחר 7-10 ימים לפעילות קלה. פעילות ספורטיבית  לאחר 1-3 חודשים.

השתלת דפיברלטור– פעילות לאחר 6 שבועות. ספורטיבית לאחר 3 חודשים בהנחה שיש יציבות ואין מכה מהמכשיר בתקופה הזו.

קוצב לב-חזרה לפעילות גופנית לאחר 4-6 שבועות כולל תחרותית. פעילות קלה כבר לאחר 2-3 ימים מהפרוצדורה בהנחה שההחלמה תקינה.


לקביעת תור לפיזיולוג מאמץ אלעז יוסף

יש ללשלוח ווטספא בלבד 054-4839681

גורמי הסיכון למחלות לב הם:

גיל מעל 45 גבר ו-55 ומעלה לאישה

היסטוריה משפחתית של מחלות לב מתחת ל-55 אצל אבל אבא או אח ומתחת ל 65 של אימא או אחות.

עישון- נוכחי או בחצי שנה אחרונה

אורח חיים לא פעיל ב-3 חודשים אחרונים לפחות 30 דקות 3 פעמים בשבוע בעצימות בינונית ומעלה.

לחץ דם מעל 140 או מעל 90.

כולסטרול רע מעל 130 או טוב מתחת ל 40 או כללי מעל 200. טריגליצרדים מעל 150

סוכרת- גלוקוז בתום מעל 100 או מעל 200 לאחר מבדק העמסת גלוקוז או מעל 140 לאחר שעתיים

או מעל 6.2 מוצע של 3 חודשים.

עודף משקל.

קביעת תור לפיזיולוג מאמץ אלעז יוסף

ווטסאפ בלבד 054-4839681