תרופות לסוכרת והשפעתם על אימון גופני

1.אינסולין-

נחלקים למהירי פעולה או איטין כמו לנטוס או מעורבים.

מסייעים באמצעות הזרקה לכניסת גלוקוז לתאים בעיקר תאי שריר וכבד. בנוסף מעכבי ייצור גלוקוז בכבד ומעודדים אגירת גלוקוז כגילקוגן בכבד. יש חשש להיפו בשילוב עם פעילות גופנית או בהזרקה לשרירים הפעילים.

2. מטפורמין

למשל גלוקמין וגלוקופאז

מפחיתים ייצור גלוקוז בכבד ובעיקר מגבירים רגישות לאינסולין בשרירים.  התרופות יעילות בשיפור ביצועים מטבולים במהלך אימון. אין חשש לנפילת סוכר

 מעכביSGLT2

תרופות כגון גארדינס, פורסיגה

התרופות מעכבות ספיגה חוזרת של גלוקוז בכליות ומפרישים הפרשת סוכר בשתן. בזמן אימון מגבירים סיכון להתייבשות ולחמצת מטבולית באימון עצים.

 DPP4מעכבי

למשל גאנוביה

התרופות הללו מעכבות פירוק של גלפ 1וכתוצאה מכך יש הגברה של הפרשת אינסולין והפחתת גליקוגן. אין להם תופעות לוואי שקשורות לאימון גופני

אגוניסטים ל גלפ1

תרופות שניתנות בזריקה פעם ביום או פעם בשבוע. למשל  סקסנדה, ויקטוזה,אוזמפיק, ויגובי

התרופות מחכות פעילות הורמון גלפ1 ועל ידי כך מעכבים התרוקנות של הקיבה, מגבירים תחושת שובע ומעודדים הפרש אינסולין . התרופות מסייעות גם לירידה במשקל, יחד עם פעילות גופנית לאיזון סוכר מיטבי. יש סיכוי לבחילות ובעיות עיכול במנוחה או בפעילות בשימוש של תרופות אלו.

תרופות מסוג סולפונילאוריה כגון אמריל

התרופות מגבירות הפרשת אינסולין מתאי בטה בלבלב ללא תלות ברמות הסוכר בדם. יש סיכוי מוגבר לירידת סוכר במהלך פעילות בשימוש בתרופות אלו . הם למעשה מדמות הזרקת אינסולין אך בצורה טבעית

תרופות ללחץ דם והשפעתם על אימון גופני

1.מעכבי  אייס

למשל תרופות כגון רמיפיל, אנלפריל או ליזינופריל.

התרופות הללו מונעות מאנזים אייס להפוך אנגיוטנסין 1 (חלבון לא פעיל) לאנגיוטנסין 2 שהוא זה שאחראי על כיווץ כלי דם והעלאת לחץ דם. כתוצאה מכך יש הרחבת כלי דם וירידה באצירת נתרם ונוזלים על ידי הכליות . כתוצאה מכך יש הפחתה של עומס על שריר הלב, ירידה בלחץ דם וכך אפשר לשפר את סיבולת לב הריאות ולהגביר את זרימת דם לשרירים. תופעות הלוואי שצריך לשים לב באימון זה צניחת לחץ דם פתאומית ושיעול יבש שיכול להפריע

2.חוסמי קולטני אנגיוסטנין 2 נקרא גם א.ר.ב

תרופות מסוג לוסרטן, וולסרטן,אירבסרטן

בניגוד לתרופות מהקבוצה הקודמת שחוסמים הפיכה של אנגיו 1 לאנגיו 2 תרופות אלו מאפשרות יצירת אנגיו 2 אבל חוסמים מאנגיו 2 לתפקד ולכווץ את כלי הדם על ידי חסימת קולטנים שעל גביהם אנגיו 2 עובדים. התוצאה הרחבת כלי דם, ירידת לחץ דם, ירידה בעומס על הלב. מבחינת פעילות גופנית אין יותר מידי תופעות לוואי מלבד שוב חשש לצניחת לחץ דם בסוף אימון.

3.משתנים

המוכר ביותר פוסיד.

באופן גורף רובם מגבירים את הפרשת המים דר הכליות מה שמפחית את לחץ הדם ונפח הדם. חלקם גם מגבירים הפרשת נתרן ואשלגן או מפחיתים איבוד אשלגן תוך עיכוב ספיגת נתרן. הפשעתם על אימון גופני היא בעיקר חשש להתייבשות וירידה בסיבולת בשל ירידה בנפח הדם ואיבוד מלחים .

4.חוסמי בטה או בטה בלוקר

למשל קרדיולוק, ביסופרולול, מטופרלול.

התרופות הללו חוסמות קולטני בטא בלב שמופעלים על ידי אדרנלין ונוראדרנלין. כתוצאה מכך יש ירידה בקצב הלב ובתפוקת הלב וכך יש הפחתה בלחץ הדם. מבחינת אימון גופני הם מפריעים לעליה תקינה של דופק במאמץ, פוגעים בסיבולת אירובית וביכולת לשפר כושר ותורמים לעייפות מוקדמת יותר.

5. חוסמי תעלות סידן

תרופות כגון אמלודיפין, ורפמיל, דילטיאזם

התרופות חוסמות את כניסת הסידן לתאי השריר החלק בדפנות כלי הדם ולתאי שריר הלב. הסידן תפקידו לגרום לכיווץ של השרירים. הוצאה הרחבת כלי דם  ירידה בכיווץ הלב ובקצב הלב. באימון גופני נראה שיפור בזרימת הדם לשרירים הפעילים אך מנגד התרופות יכולות לגרום לירית לחץ דם מהירה וסחרחורות

יש עוד קבוצות לטיפול בלחץ דם אבל אילו המוכרים ביותר

אלעז יוסף

פיזיולוג מאמץ קליני

ווטסאפ בלבד 054-4839681

לחץ דם ריאתי הנחיות לאימון

מספר עובדות חשובות על המחלה על אימון גופני לצד מחלה זו.

תהיו איתי עד כמה שאפשר.

1.המחלה מוגדרת כלחץ דם ריאתי של מעל 25 מילמטר כספית (נבדק באקו לב)

2.ישנם מספר רב שמזוהים כגורמי המחלה

3 בעשור האחרון יש שיפור רב בטיפול הרפואי במחלה אבל איכות החיים עדין לא שופרה -קוצר נשימה, תפקוד נמוך והתפתחות מואצת של המחלה.

4.במקרים רבים הרפואה לא מצליחה להחזיר לאחור את התפקוד של חדר ימין שנפגע במחלה או לנרמל את התנגדות של כלי הדם של הריאות.

5.אימון גופני מקושר בשיפור מצב הלב והורדת סיכון לחלות במחלה איסכמית של הלב. מנגד בעבר היה חשש גדול שאימון ישפיע על מבנה הצד הימני של הלב ויחמיר את מצב המחלה ואת לחץ הדם בריאות.

6.החשש התבדה ואימון בעצימות נמוכה ולפי הנחיות יכול רק לעזור למטופלים עם לחץ דם ריאתי.

7.אימון בקרב חולים אלו שיפר תיפקוד, איכות חיים, כושר, פרוגנוזה, הוריד ל"ד ריאתי, הוריד תנגודת של כלי דם בריאות, שיפור במסת ותפקוד שרירים שלרוב נפגעים בחולים אלו (בעיקר שרירי רגליים) ושיפור נשימתי ( שגם הוא נפגע מאוד בחולים אלו).

8.שרירי הנשימה נפגעים בעיקר בשל חולשת הסרעפת בקרב חולים אלו.

9. באימונים יש לתת דגש על חיזוק 4 ראשי ועל שרירי סרעפת. רכיבה על אופנים למשל יכולה לסייע להשיג את 2 מטרות אלו בו זמנית.

10.האימון נעשה בנוכחות חמצן למי שזקוק

11.ניטור דופק וסטורציה כמו גם לחץ דם לאורך האימון

12.דופק אימון של 60-80 אחוז מדופק מקיסמאלי

13.אימון מופסק בדופק של מעל 120-130 ולא משנה האחוז ממקסימום או בסטרוציה נמוכה מ 85-90, או שיש תסמיני נשימה

14.אימון כוח ושרירי נשימה (בעיקר סרעפת) חשובים כחלק ממערך האימון

15.מבדק 6 דקות ואקו לב יכולים להעריך שיפור בכושר.נרצה לראות מרחק רב יותר, עליה של לחץ דם במאמץ (לרוב חולים אלו לא מצליחים לעלות את זה),עליה של כיווץ חדר ימין ב-30 מילגרם כספית ( אקו)

16. אימון עצים יכול לגרום לאי ספיקת לב ימנית ולקריסה של חדר ימין

17. סיכונים נוספים בספורט עצים: דיסקציה, מוות פתאומי ,הפרעות קצב

18. לסיכום אימון עצים או בקרב חולים שלא מאוזנים יכול להחמיר את הבעיה בניגוד לאימון עצים ולאחר איזון רפואי שיכול לשפר את מהלך המחלה ואיכות החיים של החולים.

אז אם יש לך לחץ דם ריאתי, המצב הרפואי מאוזן ויש אישור של הרופא המטפל לבצע אימונים גופנים לצורך שיקום אז מומלץ לבדוק האם יש לך זכאות לשיקום לב (במקרים מסוימים בנוסף למחלות לב נוספות במידה ויש) או שיקום ריאות. לחלופין אם כבר ביצעת שיקום או שאין ברצונך לבצע שיקום לב אז אפשר לשקול עבודה עם מאמן כושר אישי אבל אך ורק לאחר ייעוץ עם פיזיולוג מאמץ קליני שייתן לך ולמאמן את הדגשים וגבולות הגזרה לאימון שיקומי בטוח, מהנה ומועיל.

לקביעת תור לייעוץ פיזיולוגי

054-4839681 בווטסאפ בלבד

אלעז פיזיולוג מאמץ קליני.

איך פיזיולוג מאמץ יכול לסייע לי ?

את האמת לא פעם אני נשאל על התחום שלי (שלצערי קצת פחות מוכר או מובן כמו למשל המקצוע של פיזיותרפיסטים לדוגמא). לרוב אני נשאל שאלות לגיטימיות והגיוניות שנובעות בעיקר מחוסר ההבנה והמהות של המקצוע שלי או על ההבדלים בין המקצוע הזה למקצועות דומים.

אז חשבתי איך להבהיר את הנושא מזווית קצת שונה אבל לפני זה תקציר קצר מהות הפיזיולוג מאמץ הינה יישום ובניה של תוכניות אימון גופני מותאמות אישית בעיקר לאוכלוסיות עם מחלות כרוניות או מנגד לספורטאים המקצוענים בהתבסס על קווי עבודה מנחים מבוססי מדע. פיזיולוג המאמץ הוא בוגר אקדמאי בתחום התנועה והפעילות הגופנית (בניגוד למאמן כושר שהוא בוגר קורס). בנוסף פיזיולוג מאמץ מפענח ומפרש בדיקות מאמץ שונות, מסייע לפענח בדיקות רפואיות הקשורות למאמץ כמו אקו לב במאמץ או אקג, בדיקת תפקודי ריאות וכיוב, פיזיולוג משתתף במחקרים קליניים בתחומי התנועה, כושר ובריאות ובנוסף אחראי על בנית והטמעת תוכניות כושר וגם קידום בריאות באוכלוסייה הכללית. בנוסף לכל אלו פיזיולוג מאמץ גם משתתף באופן קבוע בתהליכי שיקום בריאותי פיזיולוגי של סובלים מבעיות לב, ריאות ומחלות כרוניות אחרות, תהליכי שיקום פציעות של האדם הפשוט והספורטאי ואימון ספורטאי או אדם מן השורה.

אז מה מבדיל בין מאמן כושר לפיזיולוג מאמץ ?

ראשית כל פיזיולוג מאמץ הוא בהכרח גם מאמן כושר אבל לא כל מאמן כושר הוא פיזיולוג מאמץ. מאמן כושר הוא בוגר קורס מזורז ותמציתי באימון, אנטומיה פיזיולוגיה וכיוב.. בעוד פיזיולוג מאמץ הוא בוגר לימודים אקדמאים מסודרים ומורחבים לתחומי התנועה, אימון, כושר, אנטומיה, פיזיולוגיה, שיקום, פתולוגיה ובריאות. למעשה אחד ההבדלים העיקרים הוא רמת הידע וההבנה (ולרוב גם הניסיון). בנוסף  פיזיולוג מאמץ עובד לרוב בקבוצות ספורט מקצועיות או במרכזי שיקום כמו בתי חולים שתחתיו לפעמיים יש מאמני כושר שכפופים לניהולו ואחראיות המקצועית שלו. מאמנים לרוב יתעסקו עם הקהל החובבן והבריא באימון בעוד פיזיולוג יתעסק ויאמן גם אוכלוסיות חולות או ספורטאים מקצועיים, בנוסף פיזיולוג לא רק יאמן אלא גם ינטר התקדמות, יערוך מבדקי כושר, יפרשן ויפענח תוצאות של בדיקות רפואיות ובדיקות מעבדה, יבנה תוכניות אימון ותוכניות בריאות, יבנה סרגל מאמצים ויעקוב אחרי מדדים פיזיולוגים ובריאותיים באמצעות בדיקות רפואיות.

ומה מבדיל בין פיזיותרפיסט לפיזיולוג מאמץ ?

ראשית במקרה זה מדובר ב-2 תחומים אקדמאים שבהם התנועה מהווה מרכיב מרכזי. מנגד פיזיותרפיסט מטפל מעבר לתרגול גופני ואימון גופני גם במגע (עיסוים ושיטות אחרות) בעוד שפיזיולוג כלי הטיפול העיקרי והיחידי שלו זה תנועה. לרוב פיזיותרפיסט ייתן מענה לבעיות אקוטיות שמצריכות טיפול מידיי ופיזיולוג ייתן מענה לבעיות כרוניות ולמחלות כרוניות.

ועכשיו לאחר הבהרתי את ההבדלים באים נכבדים ונכבדות ושואלים אותי אוקי אז למה פיזיולוג מאמץ יכול לסייע ? הנה הרשימה החלקית

בעיות עודף משקל, מחלות לב, מחלות כלי דם, סוכרת, שומנים בדם, לחץ דם, אירוע מוחי, אוסטופרוזיס, נפילות, גיל מבוגר, חיטוב הגוף, שיפור הכושר, שיקום ממחלות ריאות, שיקום במהלך טיפולים אונקולוגים או בסיומם, פרקניסון, אלצהיימר, פציעות ספורט, שיפור בריאות וכושר כללי, ארגונומיה, קידום בריאות, לאחר ניתוחי קיצורי קיבה, דלקות מפרקים, נכויות שונות, שיקום לחולים ממחלות כליות.

אז למה לי ללכת למישהו שיגיד לי שזה בריא ללכת ולהתאמן ושיגיד לי לך 3 פעמים בשבוע ותרים משקולות 2 בשבוע ?

שאלה מצוינת, קודם כל אני חורט על דגל הבלוג והתחום שלי את עידוד הבריאות והפעילות הגופנית ואכן כל אחד שייצא להליכה ויבצע פעילות גופנית ישפר את בריאותו וזה מעולה, לכו על זה, ללא ספק זו המטרה אך יחד עם הפשטות בעניין יש עוד כמה דגשים חשובים שפיזיולוג מאמץ יכול לתת ויסיעו לשפר את איכות האימון, את התוצאות ואת הבטיחות שבאימון וזה מעולה למי שרוצה לקחת את כל העניין צעד קדימה ברמת התוצאות והבטיחות.

אז הנה חלק מהשאלות שפיזיולוג מאמץ יכול לתת להם מענה בייעוץ מקצועי ואולי באימון עצמי לא תצליחו לקבל עליהם את המענה :

כיצד מתחילים להתאמן מאפס

מי שכבר מתאמן כיצד מתקדמים או משתפרים ? או מגיעים לתוצאות מהירות ובטוחות יותר

כמה מרחק ללכת ? איזה מהירות ? איזה דופק ? איזה קושי ? איזה עצימות ? איזה משקל להרים   איזה תרגילים ? כמה סטים ? איזה תדירות אימון ? מה משך האימון ? מה סוג האימון המומלץ, ממה להימנע ולמה

כיצד לעלות עומסי אימון ומתי

כיצד להוריד עומסי אימון ומתי

כיצד להתאמן לאחר ניתוח ? כיצד להתאמן לאחר מחלה

כיצד לשלב באימון את המגבלות הפיזיות והבריאותיות שלי

אילו תרגילי שיקום עלי לשלב במסגרת משטר האימונים שלי ולמה

כמה אימונים ארוביים וכמה אימוני כוח ולמה ? ומתי לשבץ אותם במהלך השבוע

כיצד לשלב אימונים עם התזונה שלי ועם המטרות שלי

כיצד לשלב אימונים עם המחלות והתרופות שיש לי ולמה

אילו בדיקות רפואיות ותפקודיות יש לבצע ולמה ? ומה התוצאות אומרות

כיצד מודדים את היכולות שלי ומה התוצאות אומרות  ? כיצד משפרים את התוצאות

כיצד להגדיר מטרות ויעדים ולעמוד בהם

כיצד לשפר את המוטיבציה שלי

כיצד למדוד את ההתקדמות שלי

כיצד לשפר את הבריאות שלי ואת היכולות הגופנית והתפקודית שלי

מהם ההמלצות התזונתיות והבריאותיות למטרה שלי

מה קורה לי בגוף בזמן מאמץ והאם זה מתאים למצבי

כיצד הגוף שלי מגיב במאמץ והאם זה תקין

כיצד לרדת במשקל ולמה אני לא יורד במשקל

כיצד לטפל בכאב הכרוני שיש לי

כיצד להתאים אימון גופני למחלת הסוכרת, לחץ דם, אירוע מוחי, נירולוגי, שבץ מוחי, מעקפים, צנתור, התקף לב, מחלה אונקולוגית, עודף משקל שיש לי

האם סוג האימון הגופני הזה מתאים לי ולמה

איזה תרגילים ומגבלות גופניות יש לי ? מה גבולות שלי משמע מגבלות ואיסורים בזמן אימון  

אילו אנשי מקצוע נוספים יכולים לסייע לי ? ולמה

מה אחוז השומן שלי וההיקפים שלי ומה זה אומר עלי

מה התפקוד הלבבי שלי ומה זה אומר עלי ? כיצד לשפר

מהו התפקוד הנשימתי שלי ומה זה אומר עלי ? כיצד לשפר

מה מצב העצמות והשרירים שלי ומה זה אומר עלי  כיצד לשפר

מהם גורמי הסיכון שלי למחלות ? פציעות ? וכיצד למנוע זאת

איך היציבה שלי וכיצד לשפר אותה

מהו הגיל הביולוגי שלי ובמה הוא שונה מהגיל הכרונולוגי

מהי הסטורציה שלי ? לחץ הדם שלי והסוכר שלי במאמץ ובסיום המאמץ ומה זה אומר עלי ומה יש לעשות בנידון

איך הגמישות שלי וכיצד לשפר אותה ולמה

כמה קלוריות אני שורף במאמץ שלי וכיצד להגדיל את שריפת הקלוריות

לספורטאי כיצד אני מתכונן לתחרות הריצה? פיתוח גוף וכד

למתחתנים כיצד אני מגיע רזה ליום החתונה

איך אני מתאמן כדי להגיע ליחידה מובחרת ? מכבה אש? משטרה או אבטחה

לספורטאי כיצד מתאמן כדי להתקבל לקבוצה

כיצד אני מתאמן בתנאי מזג אויר חריגים

כיצד להתאמן בגובה

כיצד להתאמן לאחר קורונה

אילו בדיקות רפואיות נוספות מומלץ לי

אילו המלצות נוספות מתחום האורח החיים הבריא אתה יכול לתת לי כדי להגיע ליעד שלי ולשפר את בריאותי (תזונה, שינה, נשימה, תוספתי תזונה, מדיטציה ויוגה, מודעות).

לסיכום אפשר להתחיל לבצע פעילות גופנית מתונה שכוללת הליכה לפחות 150 דקות בשבוע בעצימות בינונית ועוד 2 אימוני כוח בשבוע (זו ההמלצה הרשמית) והבריאות שלכם תשתפר פלאים אבל ללא ספק אפשר גם להגיע ליעוץ פיזיולוג מאמץ שייתן לכם מרשם אישי לפעילות גופנית שיהיה הרבה יותר אישי מההמלצה הכללית, הרבה יותר יעיל, יוביל אתכם לתוצאות טובות ומהירות יותר והכי חשוב בריאות יותר. הייעוץ של הפיזיולוג יסייע לכם לקבל מרשם אישי עם מענה על השאלות או חלק מהשאלות שמופיע למעלה, מענה שאולי באימון לבד לא תוכלו לענות עליהם ואז לא תגיעו לתוצאות והיעדים במקרה הטוב ובמקרה הגרוע תסכנו את בריאותכם ואת גופכם במיוחד אם יש לכם מחלה כרונית או לחלופין שאתם ספורטאים חובבנים או מקצועיים.

אז פיזיולוגי מאמץ כמוני אתם יכולים למצוא בקבוצות ואיגודי ספורט מקצועניים ולרוב יקראו פיזיולוגי מאמץ או חוקרי ספורט מקצועי או בתחום הרפואי ושיקומי יותר כמו בתי חולים, בתי אבות ומוסדות פרטיים ואז יקראו פיזיולוג מאמץ קליני. אני אישית עובד במספר בתי חולים עם אוכלוסיות של חולי לב, סוכרת, לחץ דם, עודף משקל, קיצורי קיבה, חולי דיאליזה וכליות. כולי תקווה שהמודעות לתחום ולמקצוע ותעלה ותוכלו לפגוש עוד אנשי מקצוע רבים מתחום זה בקהילה (קבוצות, קופות חולים, ארגוני ספורט, מתנסים ועוד).

לקביעת תור אצלי אלעז פיזיולוג מאמץ

יש לשלוח ווטסאפ בלבד 054-4839681

איך למדוד ולהתקדם בתוכנית הבריאות והכושר שלך ?

זה ידוע שכל תוכנית בכל תחום ללא מדידה של נקודת פתיחה, התקדמות ונקודת סיום וללא יעד מוגדר מיועדת לכישלון חרוץ ובמקרה הטוב הצלחה חלקית עם הרבה מזל.

אז בכדי להצליח בתוכנית שיפור בריאותית ובתוכנית אימון גופנית לשיפור הישג ספורטיבי/מטרה בריאותית ותפקודית יש לדעת כיצד למדוד  ? מה למדוד ? איך למדוד ? ואיך להציב יעדים בצורה נכונה.

מה למדוד-

אם אנחנו מדברים על מטרה של ירידה במשקל נמדוד היקפים, אחוזי שומן, מסת שריר, גובה, משקל

אם מדברים על מחלה כרוניות נמדוד פרמטרים שקשורים למחלה: תוצאות בדיקות דם, תוצאות בדיקות רפואיות ובדיקות תפקודיות.

אם מדברים על יכולת אירובית נמדוד כמה צעדים אנחנו הולכים ביחס לעבר, האם אנחנו הולכים מרחק רב יותר מהעבר, אולי הולכים בקצב מהיר יותר, אולי הדופק שלנו נמוך יותר על אותו מאמץ כמו בעבר מה שמעיד על שיפור ביכולת האירובית, כמה הפסקות לצורך נשימה אנחנו לוקחים במהלך הפעילות והאם כמותם פחתה.

אם מדברים על גמישות נמדוד כמה זמן אנחנו עומדים על רגל אחת, כמה זמן אנחנו עומדים עם 2 רגלים ועיניים עצומות, כמה זמן אנחנו עומדים על בוסו או כרית

אם אנחנו מדברים על כוח נבדוק את ההתקדמות במשקלים, בסטים, בקיצור זמני המנוחה, במבדקי כוח ספציפיים.

לאחר שאנחנו יודעים איך ומה מודדים נוכל להציב יעדים לפני היציאה ליישום התוכנית ולבחור את הפרמטרים שאותם נמדוד מהרשימה לעיל וכיצד נמדוד אותם.

הצבת היעדים נעשית בצורה פשוטה ומאוד יעילה: נציב יעדים  ספציפיים שניתן למדוד אותם, ראליים ומוגדרים בזמן. לדוגמא לרוץ כיעד זה לא יעד שמוגדר טוב כי חזר לנו ספציפיות איפה לרוץ ? עם מי ? איך וחסר לנו מדידה מה נמדוד ויחשב כהצלחה, זה גם לא ריאלי לרוץ ככה סתם ללא תוכנית אימון מדורגת וחסר אלמנט של גבולות זמן להשגת היעד. יעד מדויק יהיה יותר היעד שלי הוא לרוץ 5 ק"מ ברצף (ספציפי ומדיד ) בלי לעצור על מנת לקחת אוויר (ספציפי ומדיד)  ב-40 דקות (מדיד וריאלי) תוך 60 ימים (ריאלי ותחום בזמן מוגדר).

אז הנה לכם השיטה המוצלחת להצבת יעדים בתחומי הכושר והבריאות (והאמת בכל תחום) וכיצד לשמר מוטיבציה בתהליך ולמדוד את הצלחת התהליך.

רוצה לציין שבפגישת יעוץ אצל פיזיולוג מאמץ נציב יעדים מדויקים בחשיבה מדויקת, נפרוט את היעד הסופי ליעדי בינים, נמדוד את נקודת הפתיחה שלך ונמדוד לאורך הדרך את התהליך ובסוף התהליך נבדוק האם הגעת ליעד ומה בדרך הושג מבחינת מדדי התקדמות. בתהליך מקצועי מלבד הצבת יעד סופי ויעדי בינים בצורה מדויקת ומפורטת יותר ממה שמתבצע לבד יש גם מדידת מדדי התקדמות בדרכים מדויקות יותר, מבוססות מחקר ושמאפשרות השוואה גם לשאר בני גילכם בשל נורמות שקיימות למדדים אלו- למשל בדיקת אחוזי שומן במכשור מתקדם ומדויק, מדידת היקפים במקומות מקובלים בעולם המדע והשוואת התוצאה לנורמות ומתן פרשנות על התוצאה המתקבלת, שימוש בנוסחאות שונות על מנת לחשב את קצב ההרזיה שלך וההתקדמות שלך, שימוש במבדקי יכולת רפואיים ושאינם רפואיים לבדיקת היכולת האירובית שלך, תפקוד הלב והריאות שלך, בדיקת כוח וסיבולת השרירים שלך באמצעות ציוד מעבדה שמתאים לכך ובאמצעות טסטים מבוססי מחקר, בדיקת שיווי משקל באמצעות טסטים מבוססי מחקר, בדיקת השיפור באיכות החיים שלך והתפקוד שלך באמצעות טסטים מבוססי מחקר ובאמצעות שאלונים מיוחדים, בדיקת הגמישות שלך באמצעות מבדקים מתאימים וציוד למדידת טווחי תנועה וגמישות ועוד… רוצה בעצם לאומר שאצלי המעקב הוא הרבה יותר מדויק

לייעוץ פיזיולוג מאמץ ולשירותי הקליניקה ווטסאפ בלבד 054-4839681 אלעז פיזיולוג מאמץ קליני