תרופות לסכרת והשפעתם על פעילות גופנית

תרופות לסוכרת והשפעתם על אימון גופני

1.אינסולין-

נחלקים למהירי פעולה או איטין כמו לנטוס או מעורבים.

מסייעים באמצעות הזרקה לכניסת גלוקוז לתאים בעיקר תאי שריר וכבד. בנוסף מעכבי ייצור גלוקוז בכבד ומעודדים אגירת גלוקוז כגילקוגן בכבד. יש חשש להיפו בשילוב עם פעילות גופנית או בהזרקה לשרירים הפעילים.

2. מטפורמין

למשל גלוקמין וגלוקופאז

מפחיתים ייצור גלוקוז בכבד ובעיקר מגבירים רגישות לאינסולין בשרירים.  התרופות יעילות בשיפור ביצועים מטבולים במהלך אימון. אין חשש לנפילת סוכר

 מעכביSGLT2

תרופות כגון גארדינס, פורסיגה

התרופות מעכבות ספיגה חוזרת של גלוקוז בכליות ומפרישים הפרשת סוכר בשתן. בזמן אימון מגבירים סיכון להתייבשות ולחמצת מטבולית באימון עצים.

 DPP4מעכבי

למשל גאנוביה

התרופות הללו מעכבות פירוק של גלפ 1וכתוצאה מכך יש הגברה של הפרשת אינסולין והפחתת גליקוגן. אין להם תופעות לוואי שקשורות לאימון גופני

אגוניסטים ל גלפ1

תרופות שניתנות בזריקה פעם ביום או פעם בשבוע. למשל  סקסנדה, ויקטוזה,אוזמפיק, ויגובי

התרופות מחכות פעילות הורמון גלפ1 ועל ידי כך מעכבים התרוקנות של הקיבה, מגבירים תחושת שובע ומעודדים הפרש אינסולין . התרופות מסייעות גם לירידה במשקל, יחד עם פעילות גופנית לאיזון סוכר מיטבי. יש סיכוי לבחילות ובעיות עיכול במנוחה או בפעילות בשימוש של תרופות אלו.

תרופות מסוג סולפונילאוריה כגון אמריל

התרופות מגבירות הפרשת אינסולין מתאי בטה בלבלב ללא תלות ברמות הסוכר בדם. יש סיכוי מוגבר לירידת סוכר במהלך פעילות בשימוש בתרופות אלו . הם למעשה מדמות הזרקת אינסולין אך בצורה טבעית