הנחיות לפעילות גופנית בזמן האשפוז לאחר ניתוח מעקפים

ניתוח מעקפים או ניתוח להחלפת מסתמיים אינה חוויה פשוטה וקלה. במהלך הפעולה החולה נמצא בהרדמה מלאה שבמהלכה נפתחת עצם החזה הידועה בשמה עצם הסטרנום ומבוצעת הפעולה המבוקשת. יש לציין שבימינו ישנם מספר ניתוחי החלפת מסתם שאינם מבוצעים בניתוח לב פתוח אלא באמצעות צנתור וניתוחים אלו אינם הנושא במאמר זה.

ניתוח מעקפים מעיד על מחלת לב איסכמית ידועה (בעיה בהובלת הדם אל שריר הלב) ובמרבית המקרים מתלווה לבעיה רפואית זו סיכון לאוטם לבבי ( התקף לב). מנגד ניתוח לב להחלפת מסתמיים לא בהכרח מעיד על מחלת לב איסכמיות וישנם מקרים שהאדם סובל ממחלה מקומית של מסתמי הלב בשל ליקוי במבנה, דלקת וחיידק שהתיישבו באזור או בעיה מולדת ואותו אדם אינו סובל ממחלה איסכמית כלומר כלי הדם שמובילים דם אל הלב אינם חסומים.

במרבית מקרה ניתוח לב הפתוח למעקפים או החלפת מסתמיים המנותח בעל כושר גופני כללי ירוד ונמוך מהממוצע לגילו ובהכנת תוכנית שיקום יש לתת על רמת הכושר התחלתית את הדעת.

הנחיות לאימון שיקומי בתקופת האשפוז בבית החולים לאחר פתיחת בית חזה בשל ניתוח מעקפים או מסתמים:

בתקופה הזו המטרה היא להתחיל להניע את הגוף ולהחזירו לכושר פיזי המאפשר יציאה מבית החולים וביצוע פעולות פיזיות יומיות ללא בעיה או סיוע למשל הליכה, עליה במדרגות, ישיבה וקימה מאסלת השירותים, אכילה, מקלחת ופעולות יומיות שגרתיות נוספות. אי ביצוע התחלה מדורגת של אימון גופני שיקומי בשלב זה גם יכול להאריך את משך ההחלמה, לגרום לחולשת שרירים ואף לזרימת דם לקויה יותר לשרירי הגוף וללב.

ההמלצה בשלב זה היא לבצע הליכה קלה מאוד על פי היכולת או על פי מדידת דופק בדופק של 20-30 פעימות מעל דופק המנוחה ולא יותר מכך. מתחילים על הליכה של 3-5 דקות למשך 5-6 פעמים ביום ומשם מתקדמים להליכה של 5-8 דקות למשך 4-5 פעמיים ביום, הליכה של 8-10 דקות ביום למשך 3-4 פעמים ביום, הליכה של 10-15 דקות פעמיים ביום. השאיפה היא להגיע לפני השחרור להליכה רצופה של 10 דקות לפחות ובשאיפה ל 20 עד 30 דקות רצופות בקצב נוח.

ההליכה חייבת להיות הליכה נוחה, לא מתישה ובמידה ויש סימנים מחשידים לבעיה כגון קוצר נשימה קיצוני, חולשה לא מוסברת, כאבי חזה, הזעה קרה או כאבים בחזה יש לעצור מייד ולקרוא לעזרה רפואית.

חשוב בשלב זה גם להתחיל לבצע בעדינות אימוני גמישות לפלג גוף תחתון ולחגורת הכתפיים ושרירי הצוואר והגב. חשוב לבצע את התרגול בעדינות ולא בטווחי תנועה מוגזמים על מנת להימנע מפגיעה באזור המנותח. יש להימנע בהרמת הידיים מעלה הראש או פתיחת הידיים לצדדים בתנועה מוגזמת או בלתי נשלטת. אנשים שמתקשים יכולים לבצע פעילות תנועתית מאוד קלה בישיבה ולא בעמידה וללא ציוד עזר. אנשים בכושר גופני מתקדם במעט או אנשים צעירים יותר יכולים להוסיף מעט תרגילי כוח לפלג גוף עליון במשקל של 2-3 ק"ג ולא בטווחי תנועה שמייצרים מתיחה של שרירי החזה ( הרמת ידיים מעל הראש או פתיחת הידיים לצידי הגוף בתנועה מוגזמת).

חשוב גם בשלב זה להתחיל לתרגל עלייה במדרגות ולהתחיל מקומה אחת ולעצור ללקיחת אוויר במידת הצורך. בהדרגה אפשר לעלות ל-2 קומות, 3 ואז 4. ישנה אמרה שאומרת שלאחר עלייה של 2 קומות ברצף ניתן גם לחזור לפעילות מינית בזהירות

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ

קביעת תור בווטסאפ בלבד 054-4839681

מעקפים בקצרה מה עושים שם ?

מעקפים למעשה זה ניתוח לב פתוח שבו מנתקים את הלב מפעילות ומחברים בזמן הניתוח את הלב למכונת לב- ריאות ( שמחליפה את הלב שלך לזמן מה). לוקחים כלי דם (לרוב עורקים מהחזה או ורידים מהרגלים ) ומכניסים אותם ללב בכדי לאפשר מסלול זרימת דם נוסף לשריר הלב ובכך למנוע מהלב לקבל פחות אספקת דם בשל תעוקת לב או כלי דם חסומים.

עוד כמה פרטי מידע חשובים על ניתוח מעקפים:

-עורקים נחשבים עמידים יותר מורידים ופחות נוטים להיחסם ולכן מעקף מעורק יהיה איכותי יותר ויחזיק זמן רב יותר

-יכול להיות לאחר הניתוח סיכוי מוגבר לאנמיה ( בשל איבוד דם), הפרעות קצב, אירועים מוחים, חסימה חוזרת, דלקת בשריר הלב , אי ספיקת לב, פגיעה בתפקוד הכליות, הפרעות נשימה ( בשל החיבור למכונת הנשמה), אי נוחות ברגלים ובצקות (במידה ונלקח משם כלי דם), דיכאון ועוד- האם זו סיבה לא לעשות את הניתוח ? לא !!! שצריך ניתוח אז צריך ניתוח. זו סיבה מספיק טובה להגיע לשיקום לב או להתחיל פעילות גופנית מוקדם ככל האפשר כדי להוריד את הסיכוי לסיבוכים שפורטו. לרוב פעילות גופנית ושיקום לב יכולה למנוע את רוב הסיבוכים שפורטו. חשוב גם לזכור שמדובר בסיבוכים שאינם נפוצים אך קיימים.

-ב 24 שעות לאחר הניתוח יש עדיין כאבים חזקים מהניתוח. לרוב כבר יום לאחר הניתוח אפשר לשבת על הכיסא ולהתחיל הליכות קלות וקצרות.

-אפשר להיעזר בתרופות נגד כאב, חבישה לרגלים במידה ויש בצקת או כאב באזור הניתוח

-לרוב משתחררים מבית החולים בהנחה שאין סיבוכים בין 3-5 ימים.

-לרוב חופשת המחלה היא ל-6 שבועות שבמהלכם לא עובדים ולא נוהגים. לאחר 6 שבועות אפשר לחזור לעבודה משרדית. עבודות פיזיות מצריכות חזרה מדורגת ואיטית יותר. החלמה מלאה היא לרוב לאחר 3 חודשים.

-לאחר 6 שבועות ניתן לחזור לנהיגה, עבודה משרדית וחיי מין בהנחה שהמצב הרפואי מאוזן ואין סיבוכים לאחר הניתוח.

-כלל לחזרה לחיי מין הוא היכולת ללכת ברצף 25-30 דקות או לעלות 2 קומות של מדרגות ברצף ללא כאב בחזה או קוצר נשימה שמצריך עצירה.

-מומלץ לשמר טווחי תנועה בכתפיים ובצוואר כבר לאחר 2-3 ימים מהניתוח- מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע בנוסף.

-כאשר ישנים או שיש צורך להתעטש או להשתעל במיוחד ב 2-3 שבועות הראשונים לניתוח מומלץ להצמיד כרית לבית החזה לפני כן כדי לייצב את עצם החזה ולמנוע תזוזה או כאב.

-היציבה לרוב משתנת והופכת להיות כפופה וזהירה יותר וזה גם אלמנט חשוב שיש לתת עליו את הדעת.

– היום יש גישה של מיני מעקף שלא מצריך פתיחת בית חזה וחיבור למכונת הנשמה אלא מאפשר לבצע את הפרוצדורה בחתך זעיר וללא חיבור למכונת הנשמה. לא כל מועמד וכל מקרה מתאים לניתוח הזה. חשוב להיות מודע לאפשרות הזו ולשאול את הרופא האם הנך מועמד מתאים לניתוח מסוג זה ( שבטוח יותר ומאפשר החלמה מהירה יותר).

מקווה שהמאמר קצת נתן לכם עוד מידע על ניתוח מעקפים בשפה עממית ונגישה. אל תשכחו שאני מייצג את הרפואה השמרנית והמונעת (כפיזיולוג מאמץ) ולכן חשוב לי להזכיר לכם שאחד מהכלים הנפלאים שעומדים לרשותכם לצורך החלמה מהירה יותר ומניעת מחלות לב נוספות זה פעילות גופנית. בתהליך כמו ניתוח מעקפים חשוב לבצע פעילות גופנית אבל יותר חשוב לדעת מה לעשות ומה לא לעשות, מה לעשות בכל שלב ובכלל להבין את הדגשים הקטנים שיכולים להיות ההבדל בין תוכנית שיקום מוצלחת ובטוחה לבין פעילות עצמית ולא מודרכת שבמקרה הטוב יכולה להיות סתם פחות יעילה ובמקרה הגרוע יכולה גם להיות מזיקה לבריאותכם.

לא לשכוח שתוכנית פעילות גופנית  מודרכת ואישית אפילו עוד לפני שמגיעים לשיקום לב בבית החולים יכולה להיות ההבדל בין החלמה מהירה לבין סיבוכים. תוכנית כזו יכולה לצמצם תופעות לוואי, לאפשר לך לחזור לנהיגה ולחיי מין ( ממש בונים תוכנית שעונה על הדרישות הפיזיולוגיות לפעילויות אלו), לצמצם ולמנוע כאב בחזה ובכתפיים וברגליים בשל ניתוח זה, לאפשר לך לחזור לעבודה מהר יותר ובביטחון רב יותר ולשפר לך את היציבה, כמובן גם תוכנית כזו תסייע לך לחזק את שריר הלב ולמנוע סיבוכי לב עתידים.

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ מומחה לשיקום לב

קביעת תור בווטאספ 054-4839681

הנחיות אימון לאחר ניתוח מעקפים

חולים לאחר ניתוח מעקפים לרוב יהיו בכושר גופני טוב יותר ובמקרים רבים גם צעירים יותר ביחס לחולים שעברו ניתוח להחלפת מסתמים.

לאחר ניתוח לב פתוח מעקפים יש לשים לב לדברים הבאים ולהנחיות הבאות:

1.סיכוי  מוגבר לפרפור עליות לאחר ניתוח

2.סיכוי מוגבר לאנמיה בשל איבוד דם ובשל כך עייפות במנוחה ובאימון

3.דיכאון וחרדה יכולים להתפתח לאחר הניתוח.

4.בשל הנחיה להיזהר מתזוזה רצינית ומהירה של עצם בית החזה נמנעים מלהזיז את פלג גוף עליון ומתחיל להתפתח כאבי צוואר-כתפיים ופגיעה בטווחי התנועה באזור

5. כאב בעצם החזה

6. פגיעה קוגנטיבית כלשהי- בשל החיבור למכונת הנשמה בזמן הניתוח

7. ההחלמה בקרב חולים עם סכרת היא איטית יותר בעיקר החלמה של רקמת העצם בבית החזה

8. מומלץ להתחיל תוכנית אימון שיקום אירובית (מעבר להליכות קלות שאפשר להתחיל בהדרגה החל למחרת הניתוח) לאחר 6 שבועות מהניתוח.

9. אימון כוח מומלץ לאחר 3 חודשים מהניתוח- יש להתחיל בהדרגה ולהתקדם לאט. אימון עם משקל קל של 1-3 ק"ג לשרירים שאינם מערבים טווחי תנועה קיצונים באזור בית החזה ( למשל כפיפת מרפקים) אפשרי כבר לאחר חודש וחודש וחצי מתחילת שיקום לב/תוכנית אימונים אירובית

10. שיפור טווחי תנועה של אזור צוואר וכתפיים מומלץ להתחיל מוקדם ככל האפשר על פי רמת הכאב ובטווחי תנועה מבוקרים ובקצב איטי להימנע ממתיחות מהירות או מטווחי תנועה גדולים באזור בית החזה והכתפיים.

11. לא מומלץ לבצע תרגילים כגון חתירה (אירובית) או חתירה- כוח באחיזה רחבה, תרגילי שכיבות סמיכה או תרגילי פרפר עם משקולות לפני שעובר 3 חודשים ממועד הניתוח ובכל מקרה כאשר אזור הניתוח לא החלים כראוי יש להגיע לבדיקה רפואית חוזרת לפני שעובדים בטווחי תנועה גדולים באזור הכתפיים או מעמיסים קושי בתרגול כוח.

12. בניתוח לוקחים כלי דם מאזור החזה או מאזור הרגלים. יש לבדוק את הרגלים ולראות שאין מגבלה באזור של הרגלים בזמן פעילות גופנית. כדאי לבדוק שגם אין בצקות או דלקת באזור הרגלים.

13. ב-3 בשבועות הראשונים לאחר הניתוח מומלץ לעשות תרגילי גמישות קלים בישיבה ואז בעמידה. בשילוב הליכות קלות מאוד כאשר הדגש הוא על הגדלת זמן/מרחק ההליכה ולא על הגברת קצב ההליכה. אפשר להתחיל בהליכות של 5-10 דקות פעמיים עד שלוש ביום בימים הראשונים לניתוח בהדרגה להתקדם ל-2 הליכות ביום של 15 דקות , 2 הליכות של 20 דקות, 2 הליכות של 30 דקות ואז בהדרגה לעבור להליכה אחת ביום של 45-60 דקות. מומלץ לפחות 5 פעמים בשבוע.

14. בתכנון אימון ספורטיבי יותר (מעבר להליכות קלות) מומלץ להתייעץ עם פיזיולוג מאמץ שייקח בחשבון את מצבכם הבריאותי, הכושר הגופני שלכם ומחלות רקע נוספות שיש להתייחס אליהם בתכנון אימון ( סכרת, לחץ דם, בעיות אורתופדיות ועוד).

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ קליני מומחה לשיקום לב

קביעת תור בווטסאפ בלבד 054-4839681

תגובות פיזיולוגיות תקינות לגבי אימון אירובי בקרב חולי לב

התגובות שלנו לאימון אירובי מבחינה פיזיולוגית שונות בין מצב מנוחה למצב מאמץ ומכאן השם של המקצוע שלי- פיזיולוג מאמץ משמע איש מקצוע שמבין בתגובות הפיזיולוגית של גוף האדם בזמן מאמצים גופנים.

אז מה קורה לנו במאמץ והאם זה תקין ?

-לחץ דם במאמץ עולה וזה תגובה הגיונית, נכונה וטובה שמעידה ששריר הלב עובד כמו שצריך ומעלה את תפוקת הלב (נפח הדם שיוצא בדקה כפונקציה של מכפלה בדופק לדקה). במילים פשוטות השרירים צריכים יותר דם ולכן הלב פועם הרבה יותר במאמץ וגם בכל פעימה הוא מוציא יותר דם. התוצאה תפוקת לב גדולה יותר. יותר דם מסתובב במערכת ובעצימות גדולה יותר וכך מופעל לחץ רב יותר על עורקי הגוף= עליה בלחץ דם. עליה בלחץ דם במאמץ של עד 200 סיסטולי ו-110 דיאסטולי נחשבת תקינה. למרות שבמצב כזה נבקש אולי לא לעצור אבל להוריד עצימות אימון. לחץ דם במאמץ שצונח ב-20 יחידות או יותר או לחץ דם שאינו עולה במאמץ מעיד על בעיה רפואית שאותה יש לבדוק. במנוחה לאחר האימון נרצה לראות ירידה בלחץ דם ביחס ללחץ דם לפני תחילת אימון

-תחושת מאמץ עולה- ההרגשה שלנו היא שיותר קשה לנו ממנוחה. זהו מדד פסיכולוגי ולא פיזיולוגי אבל בהחלט הוא חשוב וכדאי להיות מודע לקיומו

-סוכר- עולה או יורד בזמן מאמץ. לרוב יש עניין של שונות אישית ורקע רפואי (יש סכרת, אין סכרת, יש או אין תרופות, יש או אין אינוסלין). לרוב במאמץ עצים נראה עליה בזמן מאמץ, במאמץ מתון עד בינוני נרד. בכל מקרה בסוף אימון תמיד נרצה לראות תגובה תקינה של רמות סוכר נמוכות יותר מהרמות לפני תחילת אימון

– דופק- תגובה תקינה למאמץ זה עליה בדופק משום שככל שהדופק גבוה יותר כך הגוף יכול לספק את דרישות השרירים לדם ולחמצן בהספק גבוה יותר. תגובת דופק שאינה עולה למאמץ אינה תקינה ולרוב מתרחשת כאשר יש אי ספיקת לב או טיפול תרופתי במינון גבוה עם תרופות מסוג בטה בלוקר. בסיום אימון הדופק צריך לרדת. ככל שהירידה מהירה כך אפשר להגיד שהתאוששות טובה יותר והכושר הגופני טוב יותר

סטורציה- ריווי החמצן בדם אמור להישאר זהה בזמן מאמץ. ירידה בסטורציה בזמן המאמץ היא תגובה אינה תקינה שיכולה להעיד על בעיות בריאות, בעיות בל כגון אי ספיקת לב, קרדיומפתיה, בעיות מבניות – גנטיות בלב.

-טמפ' הגוף עולה וקצב ההזעה גדל

-איבוד נוזלים- בזמן מאמץ זו תגובה תקינה- צריך לשתות כדי לא להתייבש.

– תדירות הנשימה ונפח כל נשימה עולים בזמן מאמץ- ביטוי לתגובת הריאות למאמץ

– עליה בקצב המטבולי משמע אנחנו שורפים יותר קלוריות במאמץ ביחס למנוחה. די ברור אבל חשוב להזכיר.

אם תגובת הגוף שלך למאמץ לא תקינה אז מאוד מומלץ לבדוק את הסיבה ולהתייעץ עם קרדיולוג או כל רופא רלוונטי אחר. תמיד כדאי לשלב תוכנית אימון שמתאימה לרמתך ולתגובות הפיזיולוגיות שלך למאמץ ( גם אם אינן תקינות אך ידועות)- זאת כדאי לעשות באמצעות פיזיולוג מאמץ.

אלעז יוסף- פיזיולוג מאמץ.

קביעת תור בווטסאפ בלבד בנייד 054-4839681

 

אילו מדדים חשוב לנטר בקרב אנשים שרוצים להתאמן לאחר שחלו במחלת לב ?

תוכנית פעילות מקצועית היא תוכנית שמתאימה למצבך הבריאותי ורמת הכושר הגופני שלך. תוכנית טובה היא גם תוכנית שבודקים את ההתקדמות שלך באמצעות מבדקים ובאמצעות מעקב אחרי נתונים.

נתונים ? זה בדיוק המהות של הכתבה. מה עלינו לעקוב בכדי לראות שאנחנו על מסלול בטוח ומסלול להמראה:

-דופק מנוחה ולחץ דם מנוחה

-לחץ דם במאמץ

-דופק במאמץ

-סטורציה במנוחה ובמאמץ

-מטס אימון (הספק אנרגטי)

– סוכר לפני ואחרי אימון לחולים ספציפיים

-מדדי אימון: תחושה, מהירות, התנגדות. משקל, סטים וחזרות, שיפוע, ואטים

– דופק התאוששות לאחר דקה מסיום האימון

-תחושה והרגשה

 

מעקב מקצועי אחר הנתונים האלו מאפשר לפיזיולוג לתת לכם המלצות אימון אישיות, יעילות ובעיקר בטוחות .

 

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ

קביעת תור בווטסאפ בלבד 054-4839681