ארכיון תגיות עבור : fun

קביעת עצימות אימון אירובי לאחר מחלת לב

לא משנה אם עברת אירוע לב, צנתור בלבד, מעקפים או השתלת קוצב- בדיקת מאמץ לפני בניית תוכנית אימון שיקומית היא כלי יעיל לבניית תוכנית שמותאמת לרמתך.

בדיקת מאמץ מאפשרת לבנות תוכנית שתפורה למידותיך ולרמת הכושר הגופני שלך ומתחשבת כמובן במצבך הבריאותי ובמחלת הלב ממנה אתה סובל.

לא בכל שיקום לב או בכל התחלת תכנית אימון שיקומית לאחר מחלת לב יש גישה מיידית לבדיקת מאמץ ובמקרים מסוימים ביצוע בדיקת המאמץ מתרחש בשלבים מאוחרים יותר- האם זו סיבה לא להתחיל אימון שיקום לב ופעילות גופנית עד לביצוע בדיקת המאמץ ? התשובה הקצרה היא תלוי במספר פרמטרים (על כן לפני תחילת תוכנית אימון גופני מומלץ לקבל את אישור הקרדיולוג ולהתייעץ לגבי בניית תוכנית אימון מותאמת עם פיזיולוג מאמץ).

חשוב להבין שהתחלת תוכנית פעילות גופנית לאחר בעיית לב לא תלויה רק בבדיקת מאמץ ותקינותה אלא באבחון מדויק של המצב הרפואי על מנת לקטלג את דרגת הסיכון ובהתאם לכך לתת המלצות לאימון בעצימות מתאימה.

אז מה כולל אבחון המצב הרפואי לפני תחילת ביצוע פעילות גופנית לאחר תחלואה במחלת לב ?

-סקירה של מחלות הרקע למשל סוג מחלת הלב, מתי התרחשה, מה חומרתה, מחלות רגע אחרות כגון מחלות ריאות ונשימה, מחלות אונקולוגיות, מחלות סכרת, פקקת וורידים, דלקת מפרקים, בעיות שלד שריר ועוד

-סקירה של סממנים מחשידים לתחלואה קיימת או בעיה רפואית קימת כגון: כאבי חזה, כאבי גב ולסת, כאבי כתפיים, כבדות ועייפות קיצונית, קוצר נשימה קיצוני, כאבי ראש או סחרחורות

-סקירה של גורמי סיכון: עודף משקל, עישון, כולסטרול ושומנים גבוהים, סכרת, לחץ דם וחוסר בפעילות גופנית

-אשפוזים וניתוחים אחרונים.

-מצב תעסוקתי

-מצב פסיכולוגי

-תרופות בשימוש

-היסטוריה של פעילות גופנית בעבר ונוכחית

-לקיחת מדדים פיזיולוגים כגון סטורציה (רמת החמצן בדם), לחץ דם, רמות סוכר (לשאול מטופל), ניתוח בדיקות הדם האחרונות, משקל וגובה, אבחון אורתופדי, היקפים, אחוזי שומן ואחוזי שריר, כוח שרירי רגליים וידיים, טווחי תנועה וגמישות ודופק מנוחה. אלו מדדים שפיזיולוג מאמץ יכול לקחת לפני בניית תוכנית אימון שיקומית (לא את כולם לוקחים תמיד במיוחד לא במסגרת שיקום לב ציבורי). רופא לרוב יוסיף גם האזנה ללב ועוד בדיקות רפואיות ששמורות לו כרופא.

כפי שציינתי לאחר הסקירה הרפואית הנ"ל לפיזיולוג יהיה קל יותר לבנות לך תוכנית שיקום אישית על פי שקלול כלל הנתונים וקטלוג דרגת הסיכון שלך וזאת גם ללא ביצוע בדיקת מאמץ (על אף שזו מומלצת בחום לפני בניית תוכנית אימון שיקומית).

אז מהן דרגות הסיכון שבהתאם אליהן בונים את תוכנית האימון ורמת העצימות באימון ?

דרגת סיכון נמוכה, דרגת סיכון בינונית ודרגת סיכון גבוהה

דרגת סיכון נמוכה (כל הפרמטרים חייבים להתקיים): תפקוד לב שמור (מעל 50 אחוז), אירוע לב וצנתור שעברו ללא סיבוכים מיוחדים, העדר הפרעות קצב, אי קיום של תסמיני אי ספיקת לב, ללא סימני דיכאון, ללא קליניקה מחשידה של לב במנוחה או במאמץ. במידה ויש גם בדיקת מאמץ אז בנוסף העדר תסמינים בזמן מאמץ, העדר הפרעות קצב מסוכנות במאמץ, העדר שינוי בתרשים אקג שיכול להעיד על בעיה, תגובת לחץ דם ודופק תקינה למאמץ ולהתאוששות, יכולת גופנית של מעל 7 מטס (מדד שמעיד על הכושר האירובי שלך).

דרגת סיכון בינונית (מספיק פרמטר אחד כדי לקטלג): תסמיני תעוקה, שינוי אקג שמעידים על אסכמיה (צניחות אקג של פחות מ -2 ממ), יכולת גופנית קטנה מ 5 מטס, תפקוד לב של 40-49 אחוזים.

דרגת סיכון גבוהה: הפרעות קצב חדריות מסובכות במאמץ או מנוחה, תסמיני תעוקת חזה במנוחה או במאמץ שמתחת ל 5 מטס, שינוי אקג מעל 2 ממ, תגובת לחץ דם ודופק שאינה תקינה במאמץ, תפקוד לב מתחת ל-40 אחוז, היסטוריה של דום לב, סיבוכים באשפוז, אי ספיקת לב, סימני תעוקת לב, דיכאון קליני.

אוקי אז עכשיו אני יודע מה דרגת הסיכון שלי- השאלה באיזה עצימות עלי לעבוד ?

התשובה היא שוב מורכבת ואישית. היא תלויה בדרגת הסיכון שלך, רמת הכושר הגופני שלך לפי דיווח או לפי בדיקת מצב, המצב האורתופדי שלך, ההעדפות שלך ועוד פרמטרים שנתגלו במהלך שלב הסקירה הבריאותית. התשובה היא בדיוק מה שפיזיולוג מאמץ ייתן לך במהלך הייעוץ עימו.

ההמלצה היא במידה ומצבך הבריאותי הוא יציב ותהליך האשפוז עבר ללא תקלה מיוחדת היא לפני ביצוע פעילות גופנית לגשת למרכז שיקום לב (אני למשל פיזיולוג ראשי בשיקום הלב בבית החולים אסף הרופא) או לגשת לייעוץ פרטי אצל פיזיולוג מאמץ ( אני גם מקבל מטופלים באופן פרטי למי שאינו מעוניין /לא זכאי לגשת למרכז שיקום לב ויכול/רוצה להתאמן לב). ייעוץ של פיזיולוג מאמץ לפני התחלת אימון שיקומי במרכז שיקומי או באופן עצמאי יאפשר לך לעבוד בתוכנית אימון מסודרת, בטוחה, יעילה ואפקטיבית

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ

תאום תור בווטסאפ בלבד 054-4839681 בימי חול עד השעה 18

הנחיות לאימון גופני לאחר השתלת קוצב

באופן כללי מושתלי קוצב לב נחשבים כחולים עם מחלת לב פחות חמורה מאלו שצריכים השתלת דפירבלטור.

חולים אלו יכולים להשתתף ללא חשש ועם פחות סכנה ממושתלי דפירבלטור בפעילות ספורטיבית עצימה בהנחה שאין מחלת לב מבנית או מחלת לב אחרת שמגבילה אימון עצים או ספורט תחרות.

מומלץ להיזהר מתנועות ידיים קיצוניות או חוזרניות שיכולות לפגוע בקוצב (למשל טניס, כדורעף)

6 שבועות ראשונים צריכים להיזהר עם הרמת ידיים למעלה או תנועות מהירות וחדות

ניתן לחזור לפעילות אירובית קלה ( שאינה מערבת פלג גוף עליון) תוך 10-14 שבועות.

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ קליני

ווטסאפ 054-439681

תסמונת בורגדה ופעילות גופנית

תסמונת בורגדה היא מחלה מלידה שמובילה להפרעת קצב מסכנת חיים באופן פתאומי

-בגלל הסיכון להפרעת קצב מסכנת חיים בזמן פעילות גופנית מומלץ על השתלת דפיברלטור.

-לאחר 3 חודשים מהשתלה ללא סיבוכים ניתו לחזור לפעילות גופנית בעצימות נמוכה עד בינונית. עצימות גבוהה יש לשקול רק באישור רופא מטפל ולאחר קבלת החלטה מושכלת על בסיס אישי.

-מומלץ להימנע מסביבה חמה או פעילות שמעלה את חום הגוף מכל ל 39 מעלות.

לאחר השתלת דפיבלטור האימון הוא לפי הנחיות מושתלי דפיברלטור

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ

נייד 054-489681-

פעימות חדריות מוקדמות

במחלה זו יש כיווץ מוקדם של חדרי הלב לפני התזמון הנכון. לרוב המחלה מאוד נפוצה ולא מעידה על בעיה מסכנת חיים או בכלל על מחלת לב אבל ישנם מקרים שהתופעה יכולה להעיד על בעיה סמויה שאפילו לא מתבטאת בתסמינים כלשהם- לכן אבחון אצל קרדיולוג מאוד חשוב.

לרוב אחת הבדיקות הנפוצות בכדי לאתר את התופעה הזו היא הולטר 24 או 48 שעות שבו הדופק שלך מנוטר למשך זה ולאחר מכן הרופא מנתח את תרשים האקג. ערך של מעל 2000 פעימות חדריות מוקדמות נחשב כגבוה ויכול להעיד בסיכוי גבוה שזה מרמז על בעיות לב סמויות. לפעמים המספר קטן יותר ועדיין יהיה מדובר במצב שהרופא ירצה להמשיך לברר בשל סוג גל האקג שיופיע או בשל מספר פעימות מוקדמות שחוברו להם ביחד פעימה לאחר פעימה.

התגברות ההפרעה הזו בפעילות מהווה דגל אדום שמצריך בדיקה מעמיקה יותר לעומת זאת העלמות ההפרעה במאמץ מסמלת פרוגנוזה חיובית יותר שכנראה מדובר במחלה שאינה מסוכנת או מעידה על בעיה כלשהי.

פעילות גופנית בקרב חולים אילו היא רגילה וללא מגבלות כל עוד נעשה בירור- עד לבירור מומלץ להפסיק כל פעילות גופנית בעיקר עצימה. ניתן בייעוץ עם הרופא לבצע פעילות קלה עד לבירור סופי של מקור הבעיה.

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ

תור בווטסאפ בלבד 054-4839681

  פעילות גופנית בקרב חולים עם טכיקרדיה ממקור  על חדרי ותסמונת וולפ פרקינסון

לרוב הפרעות קצב לב זה אינם מסכנות חיים אך חובה לעבור אבחון קרדיולוגי מקיף כדי לוודא שאכן אין בעיה שמסכנת חיים במיוחד בעת ביצוע פעילות פיזית או פעילות גופנית

טכיקרדיה אל חדרית שגורמת לקצב הלב לעלות מעל 100 פעימות ללא סיבה פיזיולוגית כגון פעילות גופנית. התופעה יכולה להתרחש מספר דקות עד שעות. לעיתים לתופעה מתלוות מלבד תחושת הדופק המהיר, כאבי חזה, סחרחורת ואף איבוד הכרה. הטיפול יכול להיות טכניקות שונות להאטת הדופק, תרופות, צריבה.

תסמונת וולפ פרקינסון בתסמונות הזו יש הפעלה מוקדמת של חדרי הלב בשל מסלול עצבוב נוסף של החדר מעבר למסלול המקורי. התופעה יכולה לגרום לסחרוחורת, קוצר נשימה, כאבים ובמקרים נדירים למוות ולכן חשוב האבחון והטיפול במידת הצורך. בגלל בעצבוב המוקדם נראה באקג מרחק קצר בין הגל שמעיד על כיווץ העליות של הלב וגל שמעיד על כיווץ החדרים כלומר החדר מתכווץ לפני הזמן בשל מסלול עצבוב מהיר יותר ונוסף.

במקרים הללו כאשר יש את התופעות יש לברר האם ניתן להתאמן ולבצע ובאיזה עצימות אצל הקרדיולוג האישי שלכם כאשר ההחלטה היא רק מעקב ללא טיפול.

בהנחה שבוצע טיפול של אבלציה אז ניתן לחזור כבר לאחר שבוע לפעילות גופנית עד עצימות בינונית. חזרה לפעילות תחרותית יכולה להיות בהנחה שהכל תקין 1-3 חודשים לאחר האבלציה כולל ביקורות שגרתיות אצל קרדיולוג.

לסיכום אמנם הפרעות קצב לב אילו ברוב הפעמים אינם מסוכנות לרוב אך בשל הסיכון הקטן להפרעת קצב לב מסכנת חיים מומלץ לבצע מעקב מסודר ולקבל אישור קרדיולוג לביצוע פעילות גופנית. לאחר אישור כזה מומלץ להגיע לפיזיולוג מאמץ מומחה לשיקום לב על מנת שיבנה לך תוכנית אימון גופני משקמת שמותאמת למצבך הבריאותי הכולל ולמצב הכושר שלך.

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ קליני

קביעת תורים בווטסאפ בלבד עד השעה 18 בנייד 054-4839681