פעילות גופנית בקרב חולי אי ספיקת לב- דגשים חשובים

מצרף כאן דגשים חשובים לאנשים שסובלים מאי ספיקת לב ורוצים לבצע פעילות גופנית. כמובן ההמלצות כאן הן כלליות ולא מחליפות ייעוץ אישי עם פיזיולוג מאמץ שיבנה לכם את תוכנית האימון המתאימה וכמובן לאחר שקיבלתם את אישור הרופא המטפל לבצע פעילות גופנית.

-חימום וסיום אימון מדורגים חשובים מאוד בקרב החולים ההלו כי זה מוריד סיכון להפרעות קצב, איסכמיה או צניחת לחץ דם בסיום הפעילות.

-ניתן לבצע אימונים אירוביים בסגנון אירובי רציף או אינטרוולים כמובן בעצימות שמותאמת לרמת הכושר ולמצב הבריאותי של החולים. הכלל המרכזי הוא להתחיל לאט ולהתקדם לאט. לזכור שיש תקופות של ירידה ביכולות ולכן המגמה לא תמיד לינארית.

-בחולים עם תפקוד נמוך של מתחת ל-3 מטס יש לשקול פעילות קצרה עם הפוגות למשל 5 או 10 דקות פעילות והפוגה לצורך התאוששות.

-עצימות אימון מומלצת היא של 40-75 אחוז מדופק מרבי. בחולים עם דרגת סיכון נמוכה ניתן לשקול אימונים בעצימות גבוהה יותר ואימוני אינטרווולים עצימים כל עוד רמת הסיכון נמוכה, הכושר הגופני מאפשר זאת והמצב הבריאותי הכולל מאוזן.

-אימוני כוח קלים עד בינונים מומלצים לשיפור התפקוד היומי והבריאות של החולים.

-מומלץ לשלב אימונים לשיפור הנשימה. האימונים צריכים להיות 20-30 דקות בעומס של  30-60 אחוז מהיכולת הנשימתית המרבית ל 3-4 פעמים בשבוע.

-ניתן לשלב אימונים לשיפור טווחי תנועה בעיקר לאזור בית החזה. אפשר להשתמש בתרגילים ההלו כחלק בלעדי של אימון בימים שבהם המטופל מרגיש פחות טוב.

-להימנע משינוי מנח מהירים שיכולים לגרום לצניחת לחץ דם ולנפילות בעקבות כך.

-לדאוג להחזר דם תקין מהוורידים במיוחד בתרגילים בישיבה ולכן מומלץ לשל תנועות רגליים עדינות במיוחד בישיבה מרובה.

-יש להימנע מאימון כאשר מופיעים התופעות הבאות בקרב החולים: עליה של 1.8 ק"ג בימים האחרונים החמרה של בצקות,  דופק מעל 100, ירידה של לחץ דם סיסטולי מעל 20 במאמץ , החמרה ביכולת הנשימתית וביכולת התפקודית ב3-5 ימים אחרונים, אשפוז במהלך השבוע האחרון שקדם לאימון.

– ניתן לחלק את החולים לחולים עם פגיעה בתפקוד חדר שמאל וכאלו עם תפקוד חדר שמאל שתקין. חשוב גם להבדיל שיש סוגים שונים של אי ספיקת לב- אי ספיקת לב שמאלית או ימנית, אי ספיקת לב סיסטולית (ירידה בתפקוד הלב) ואי ספיקה דיאסטולית ( שם לא נראה ירידה בתפקוד צד שמאל). יש גם סיבות שונות לאי ספיקת הלב- יש אי ספיקת לב איסכמית ( כתוצאה מאירוע לב), יש אי ספיקת לב על רקע זקנה/לחצי דם מוגברים/בעיות מסתמים/מחלות גנטיות/קרדיומפתיות.

– אי ספיקת לב סיסטולית מחלוקת לקטגוריות של דרגה חמורה עם מקטע פליטה פחות מ-35, בינונית של מקטע פליטה 40-50 או שמורה של מעל 50.

-ניתן ונהוג לחלק את חומרת המחלה לא רק לפי מקטע הפליטה אלא גם לפי תסמינים ולכן נהוג לחלק את החולים לפי דירוג ניה שמוכר בעולם הרפואי.

-לא תמיד יש קשר בין מקטע הפליטה של החולים לבין התפקוד והכושר הגופני שלהם.

– חולים עם תסמיני אי ספיקת לב או עם מקטע פליטה של מתחת ל 35 נחשבים כחולים בדרגת סיכון גבוהה יותר ביחס לחולי אי ספיקת לב ללא פגיעה או פגיעה קטנה בשריר הלב ועם תפקוד ללא תסמינים.

-חולים עם יכולת גופנית של פחות מ 3 מטס, תגובות דופק ולחץ דם שאינן תקינות במאמץ ופחות מ 300 מטר במבדק 6 דקות הליכה גם נחשבים כחולים עם סיכון גבוה.

-מבדק מאוד נפוץ בקרב החולים הוא מבדק 6 דקות הליכה. בתכנון אימון מומלץ להסתמך גם על בדיקת מאמץ כאשר בדיקת הזהב המומלצת היא בדיקת לב ריאה מורחבת שכוללת גם את חילוף הגזים של המתאמן.

– המדד החשוב ביותר תפקודית ומבחינת חיזוי ופרוגנוזה של המשך המחלה הוא צריכת החמצן המרבית.  צריכת החמצן המרבית נבדקת במבחן מאמץ לב – ריאות מורחב או שניתן לשער את צריכת החמצן מבדיקת מאמץ רגילה. יש קשר מובהק בין שיפור בצריכת החמצן המרבית ובין ירידה בתחלואה ובתמותה.

-צריכת החמצן המרבית למעשה מעידה על הכושר הכושר האירובי של האדם, התפקוד הגופני שלו והתפקוד הבריאותי של הלב והריאות שלו. למעשה צריכת החמצן המרבית היא מכפלה של תפוקת הלב בהפרש הדם העורקי לווירידי ומכאן מייצגת את תפקוד הלב, ריאות והשרירים.

– צריכת חמצן של 14 ומטה היא אידנקציה להשתלת לב !

– פעילות גופנית מסייעת לשפר תפקוד, תסמינים, איכות חיים, מצב נפשי, פרוגנוזה, איזון גורמי סיכון כגון סכרת או לחץ דם, שיפור מצב העייפות, שיפור השינה ושיפור היכולת של הפריפריה (השרירים) בניצול וקליטת חמצן לצורך הפקת אנרגיה.

-הקושי בביצוע פעילות גופנית בקרב החולים הוא מורכב ממספר אלמנטים: פסיכולוגי ( פחד, חוסר ביטחון ומוטיבציה, עייפות, חולשה וחוסר בשעות שינה), פיזיולוגי ( ירידה בתפקוד הגופני), שרירי (פגיעה במסת השריר והעצם).

– כל פעילות אירובית מתונה עד בינונית יכולה לסייע לשיפור הכושר כל עוד האדם מאוזן. מבחינת שחייה יש לשים לב לעדיפות לבריכה מחוממת ולא לכל אחד ( כי המים מעמיסים יותר על הלב).

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ

קביעת תור בווטסאפ בלבד 054-4839681

פעילות גופנית כאשר יש קוצב או דפיברלטור-הנחיות לאימון גופני ורקע

כאשר אנחנו מדברים על מכשור לטיפול בהפרעות קצב אנחנו מדברים על כמה סוגים עיקרים ומוכרים: קוצב לב שמושתל לטיפול בהפרעות קצב כגון דופק נמוך, טכיקנדיה, תסמונת הסינוס), דפיברלטור, דפיברלטור עם קוצב, דפיברלטור מסכרן חדר-עליה.

-לרוב דפיברלטור מסוכרן מושתל בקרב חולי אי ספיקת לב. השתלה שלו מסייעת לשפר את תפקוד הלב ויכולה למנוע דום לב במקרה של אוטם לבבי והפרעת קצב מסכנת חיים.

-בקרב המושתלים חימום ושחרור ראויים מקטינים את הסיכון להפרעת קצב לב

– לאחר ההשתלה יש להימנע 6 שבועות מאימון גופני ולהסתפק בהליכות קלות.

-במשך 6 השבועות להשתלה יש להימנע להימנע מהרמת זרועות למעלה או לצדדים ומתנועות חדות של הידיים לצדדים.

-בהשתלת דפיברלטור יש פתיחה של בית החזה. בהשתלת קוצב ישנה פתיחת חתך זעיר בלבד.

– פעילות צריכה להיות 10 פעימות מתחת לסף ההפעלה והזיהוי של המכשיר.

– להימנע מתנועות חריגות, חוזרניות או אגרסיביות בזרועות ובכתפיים כדי להימנע מנזק למכשיר.

– אימון בשכיבה או בישיבה עם הפעלת הזרועות הוא פחות מומלץ כי הוא מקשה על החזר הדם הורידי. הפתרון להימנע או לפחות לצמצם את התרגולים ההלו, לבצע אותם בפחות אינטנסיביות ועם הפעלת הרגלים תוך כדי (על מנת לשפר זרימת דם).

-להימנע מוולסוה ותרגול איזומטרי שיכולים לגרום לירידה בנפח הדם בדיאסטולה וכפועל יוצא להפרעת קצב

-להיזהר בפעילות לבד ללא השגחה כגון שחייה, טיפוס- חשש שבזמן הפעילות תהיה מכה חשמלית מטעם המכשיר שתגרום לנפילה או טביעה.

-בתכנון האימון יש להתייחס למחלות הרקע של האדם והסיבה בגינה הושתל המכשיר ובהתאם לכך לבנות את התוכנית – אי ספיקת לב? איסכמיה ? הפרעת קצב? גנטיקה?

 ספורטאים לאחר השתלת דפיברלטור לא יחזרו לפעילות ספורטיבית עצימה אלא אם כן על בסיס אידיבודאלי הרופא אישר להם לחזור ומדובר באדם עם תפקוד לב תקין, ללא היסטוריה של הפרעות קצב או מכה מהדפיברלטור במשך 6 חודשים ובהנחה שמדובר בספורט שאינו כולל מגע שמסכן את הדפיברלטור והאדם וכמובן שהקיצוב של המכשיר הוא לא בדופק שבו הספורטאי נוהג לשהות בזמן מאמץ.-

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ

-קביעת תור בווטסאפ בלבד 054-4839681