ארכיון תגיות עבור : fun

דגשים לאימון ופעילות גופנית בקרב חולים לאחר מיוקרדיטיס ופריקרדיטיס

  דגשים לאימון ופעילות גופנית בקרב חולים לאחר מיוקרדיטיס ופריקרדיטיס

מיקורדיטיס היא מחלת לב לא אסכמית שגורמת למוות של תאי הלב. במחלה למעשה יש תהליך זיהומי של שריר הלב- מיו.

 יש לה סיבות שונות כאשר הנפוצות ביותר היא סיבוך של מלה ויראלית או שימוש בקוקאין ורעלים אחרים.

התסמינים יכולים להיות מגוונים ולא תמיד קל לאתר את המחלה או לבדל אותה מאוטם של שריר הלב. תסמינים אפשרים הם: עייפות, חולשה, חום, הפרעות קצב ממקור עליתי או חדרי, התפתחות של אי ספיקת לב בקרב צעירים, שוק קרדיוגני או דום לב פתאומי.

חלק מהחולים סובלים מפגיעה במקטע פליטה של הלב אך לרובם המצב שפיר. אי שיפור במקטע פליטה מעיד על פרוגנוזה פחות טובה.

איתור המחלה נעשה על סמך תסמינים בשילוב אקג, עלייה בטרופונין ובעיקר דימוי וביופסיה.

דגשים לאימון:

-חזרה לכל סוג של פעילות ולא משנה העצימות צריכה להיעשות לאחר הערכה רפואית ובהנחה שעבר 3-6 חודשים מהמחלה, אין תסמינים, טרופונין ומרקים זיהומים אחרים חזרו לנורמה, תפקוד תקין של חדר שמאל, אין סממנים לזיהום פעיל או לפיברוסיס של הרקמה בבדיקת דימוי, תפקוד גופני תקין ,ללא הפרעות קצב בבדיקת מאמץ ובהולטר.

-פעילות גופנית תחרותית, פנאי או אפילו קלה אסורה בזמן מחלה פעילה או תסמינים פעילים לאחר המחלה.

-הסיכון המרכזי במחלה הוא הסיכוי המוגבר להפרעות קצב קטלניות בזמן מאמץ ולכן הקשבה להנחיות לעיל יכולה להציל חיים

-אימון עצים, ספורט תחרותי או ספורט פנאי עצים לא מומלץ לחולים שבעקבות המחלה נגרמה להם פגיעה בתפקוד חדר שמאל של הלב.

פריקרדיטיס- מחלה זיהומית של מעטפת הלב לרוב כתוצאה מוירוס כמו מיקורדיטיס. המחלה גם מערבת השפעה על דרכי הנשימה העליונות ותסמינים של מערכת העיכול.  האיתור הוא על סמך תסמינים, מחלת חום לאחרונה, אקג לא ספיציפי ובעיקר בדיקות דימוי.

סיכוי ההחלמה מהמחלה הם מאוד גבוהים. סיכוים פחותים בקרב חולי שסבלו ממחלת חום מעל 38 מעלות, סבלו מהצטברות רבה של נוזלים בלב ושאינם מגיבים לתרופות אנטי דלקתיות לא סטרואידליות.

דגשים לפעילות גופנית:

-חולים ללא סיבוכים ולאחר החלמה יכולים לחזוק בהדרגה לכל פעילות גופנית ובכל עצימות החל מ 30 ימים ועד 3 חודשים מהחלמה.

-חולים עם פריקדטיס מבני צריכים להימנע מאימון עצים וספורט תחרותי.

עכשיו שאתם יודעים את הנחיות לאימון ופעילות גופנית לאחר מחלת פריקרדיטיס או מיוקרדיטיס אין זה אומר שאין צורך בקרדיולוג מטפל שילווה אתכם ואין זה אומר שכדאי להתחיל פעילות גופנית לבד- יותר ממומלץ לקבל תוכנית אימון מדורגת ומותאמת אישית מפיזיולוג מאמץ.

אלעז יוסף- פיזיולוג מאמץ קליני קביעת תור בווטסאפ בלבד בימי חול עד השעה 18

ווטסאפ 054-4839681

0 תגובות/על ידי

קרדיומפתיות ופעילות גופנית- הנחיות ודגשים

  קרדיומפתיות ופעילות גופנית- הנחיות ודגשים

מחלות קרדיומפתיות הם מחלות מבניות של הלב. מחלות אלו מגדילות את הסיכוי למוות פתאומי ודום לב בקרב ספורטאים צעירים שסובלים מהבעיה ואינם מודעים לקיומם. מחלות אלו מעלות את הסיכוי להפרעת קצב קטלנית במהלך פעילות ספורטיבית ( בעיקר עצימה).

קבוצת המחלות האלו נחלקת לתתי קבוצות שונות שלהם מאפיינים שונים, דגשים שונים וסיבות שונות להופעתם.

קרדיומפתיה היפרטרופית – לב מוגדל ונוקשה.

האבחון נעשה על ידי מכשירי דימוי שונים.

המחלה מעלה סיכוי למוות פתאומי בקרב ספורטאים צעירים

חולה צעיר לאחר השתלת דפיברלטור יכול לחזור לספורט עצים במקרים מסוים ולאחר אישור רופא

ההחלטה על עצימות הפעילות וסוג הספורט תלויה בגיל החולה, רקע רפואי, היסטוריה של התעלפות או דום לב במהלך פעילות גופנית ושיקול מקצועי של הרופא המטפל.

רוב החולים יכולים להתאמן בבטחה בספורט עממי או פנאי בעצימות נמוכה עד בינוני.

פעילות גופנית לא החמירה את מצב החולה והמחלה.

במחלה נראה מקטע מראה מקטע פליטה תקין ואף גבוה מהנורמה כי שלב הכיווץ הוא תקין (הלב נוקשה חזק ומעובה) אבל נראה תסמיני אי ספיקת לב כגון עייפות, קוצר נשימה ותעוקת חזה משום ששלב ההרפיה של הלב ( הדיאסטולה) אינו תקין ועל כן הלב לא מתמלא בדם כראוי.

חשוב להבדיל בין היפרטרופיה על רקע גנטית שהיא מסוכנת לבין שינוי במבנה הלב על רקע תופעה שנקראת "לב ספורטאי" או תופעה אחרת של הגדלת שריר הלב על רקע של לחצי דם מוגברים.

שתייה מוגברת ואימונים לא בסביבה חמה מידי מאוד חשובים כי חולים אילו בסיכון מוגבר להפרעות קצב- מעבר לזה שהתייבשות פוגעת בשלב הדיאסטולה שמראש פגוע והתוצאה עליה בלחץ שבו עובד חדר שמאל.

דגשים נוספים לפעילות גופנית בקרב החולים:

-ספורט תחרות או עצים אפשרי לחולים ללא היסטוריה של התעלפות בזמן מאמץ ועם דרגת סיכון נמוכה (ללא תסמינים לבבים, ללא היסטוריה של התעלפות או דום לב במאמץ, ציון סיכון של איגוד הספורט האירופאי של 4 אחוז ומטה ב-5 שנים, מפל לחצים של 30 ומטה באקו לב, תגובת לחץ דם תקינה במאמץ וללא הפרעות קצב במאמץ או בבדיקת מאמץ

-אימון מתון עד בבינוני ובפעילות פנאי אפשרי לחולים בסיכון גבוה יותר

– ביקורת שנתית תקופתית לכל מי שמתאמן

-ביקורת של חצי שנה מומלצת בקרב חולים צעירים יותר עם סיכון מוגבר לדום בזמן אימון

קרדיומפתיה מורחבת- דילאטד

בקרדיומפתיה הזו יש למעשה ירידה ביכולת הכיווץ של הלב ופגיעה במקטע הפליטה של הלב. הקרדימפתיה הזו יותר נפוצה ומרבית מהמקרים היא מתרחשת כתוצאה ממחלת לב איסכמית שפגעה ביכולת הכיווץ של הלב. גם במחלה זו אימון גופני אירובי וכוח בעצימות נמוכה עד בינונית היא בטוחה בקרב חולים מאוזנים. חולים בדרגת סיכון נמוכה יכולים גם לשלב אימוני אינטרוולים עצימים תחת פיקוח ובצורה מדורגת והדרגתית.

דגשים נוספים:

-אימון בעצימות קלה עד בינונית מומלצת לכל החולים המאוזנים שלא סובלים מהפרעות קצב חדריות בזמן מאמץ וללא קליניקה לבבית בזמן מאמץ.

-אימון בעצימות גבוהה וספורט תחרותי אפשרי בקרב חולים שעומדים בתנאים הבאים: ללא עילפון לא מוסבר במאמץ או אירוע של דום לב בעבר, מקטע פליטה של 45 אחוז ומעלה, ללא הפרעות קצב ממקור חדרי, יכולת לעלות מקטע פליטה ב -10 עד 15 אחוז במאמץ, ללא רכיב גנטי שמאובחן כמסוכן.

–

אריתמוגניק קרדיומפתיה

היא מחלה מבנית של צד ימין של הלב. מבלי להיכנס לפתלוגיה עצמה בשורה התחתונה דווקא בסוג מחלה זו אימון גופני במיוחד עצים יכול להחמיר את מצב המחלה ולכן בקרב חולים אלו צריך ללכת על חבל דק מצד אחד אימון עצים או ארוך יכול להזיק מצד שני חוסר בפעילות גופנית גם לא מומלץ ופוגע באיכות החיים ובתפקוד. חולים אלו יקבלו את המירב מאימון בעצימות מתונה עד בינונית עם הגבלה קשיחה ומניעת גלישה לאימונים בעצימות גבוהה.

דגשים נוספים:

-150 דקות של פעילות אירובית בעצימות קלה היא מומלצת וחשובה לחולים.

-אימון וספורט פנאי בעצימות קלה עד בינונית מותר לחולים ללא היסטוריה של התעלפות במאמץ, דום לב בעבר, ללא שינוי מבני רציני בלב וללא פעימות מוקדמות ממקור חדרי של מעל 500 ב-24 שעות  וללא הפרעות קצב בזמן מאמץ.

-אימון בעצימות גבוהה או ספורט תחרותי לא מומלץ כלל לחולים !

-ביקורת שנתית מומלצת. צעירים עם סיכון גבוה להפרעות קצב ודום לב עדיף ביקורת חצי שנתית .

לסיכום פעילות גופנית שמודרכת ומורכבת בצורה נכונה בהתאם  לרמת הסיכון של החולה יכולה לסייע ולשפר את איכות החיים מבלי לסכן את החולה. מומלץ לקבל את אישור הרופא המטפל ולאחר מכן לקבל תוכנית אימון שיקומית מפיזיולוג מאמץ מומחה למחלות לב.

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ קליני

קביעת תור בווטסאפ בלבד 054-4839681

0 תגובות/על ידי

 מחלת הלב של הצעיריםSCAD

  מחלת הלב של הצעיריםSCAD

זה נשמע כמו סוג של טיל עיראקי למי שזוכר את הסקאד אבל זה ממש לא טיל למרות שגם התוצאות יכולות של המחלה יכולות להיות הרסניות וכואבות .

במחלה יש קרע ספונטאני של קיר העורק מה שיוצר מעין מערבולת של דם ופוגע בזרימת הדם התקינה א ל הלב והתוצאה איסכמיה ממש כמו באירוע לב. המחלה נפוצה יותר בקרב נשים.

אנשים לאחר החלמה מהמחלה יכולים לחזור לפעילות בינונית עד עצימה בהדרגה אך להימנע מפעילות עצימה וארוכה מאוד כמו ריצות מרתון או ריצות ארוכות והרמת משקולות במשקלים כבדים, או ביצוע ולסלווה. פעילויות כאלו יכולות להגדיל את העומס המכאני והסטרס על כלי הדם והחשש הוא שיהיה קרע נוסף

לאנשי ונשים לאחר המחלה מומלץ גם לקבל טיפול פסיכולוגי משום שהמחלה בעיקר שמופיעה בגיל צעיר משפיעה גם על המצב הפסיכולוגי של החולה.

לקביעת תור לפיזיולוג מאמץ אלעז יוסף

יש לשלוח ווטסאפ לנייד 054-4839681

0 תגובות/על ידי

מפרצת בהאורטה הבטנית  הנחיות אימון גופני בטוח

מפרצת בהאורטה הבטנית  הנחיות אימון גופני בטוח

-לא מומלץ לבצע פעילות עצימה מאוד ( קשה מאוד) או כזו שמעלה דופק או לחץ דם באופן גבוה ומהיר על כן גם יש לשקול את הנחיצות של בדיקת מאמץ מרבית ובמקרים מסוימים אולי אף לוותר על אחת כזו.

-אימון קל עד בינוני בקרב אנשים עם מפרצת קלה עד בינונית הוא לא מסוכן ולא מחמיר את הבעיה- להפך מוריד את גורמי הסיכון שיכולים להאיץ את התפתחות המחלה. כמובן באיש

-היכולות הגופניות של חולים עם מחלה קלה ( הרחבה קלה) יהיו זהים לבריאים עם הבדלים קלים אפשרים כגון צליעה אפשרית ותגובות לחץ דם גבוהות בזמן מאמץ ונמוכות יתר על המידה בסיום האימון ביחס לאוכלוסיות הבריאים.

– בחולים עם הרחבה בינונית וכאלו שמועמדים לניתוח הפעילות ועצימות האימון צריכים להיות קלים כך שלחצי דם הסיסטולים לא יעלו על 200 בזמן מאמץ ( ובשאיפה אף פחות).

– פעילות אירובית מומלצת לחולים עם מפרצת בטנית ידועה היא ברמת עצימות של 50-70 אחוז מדופק מרבי.

-אימון כוח מרובה חזרות ובמשקלים נמוכים הוא אפשרי- אימון לפיתוח כוח אסור.

-פעילות גופנית בקרב החולים רק לאחר איזון לחץ הדם.

-ספורט מגע- אסור !

לפני פעילות גופנית ספורטיבית יש לקבל את אישור הקרדיולוג לפעילות ומומלץ לערוך בדיקת מאמץ (מרבית או לא תלוי אדם ומצבו), להעריך באמצעי דימוי את חומרת המחלה ולעקוב אחרי תגובת לחצי הדם בזמן מאמץ

 כדי גם לבצע הערכת סיכונים כוללת וכולל מחלות רקע נוספות.

-מומלץ ביקורות באופן קבוע

 פעילות של ספורט תחרותי בספורט שאינו מענפי הכוח אפשר על בסיס אישי ובחולים בדרגת סיכון נמוכה.

 -ספורט תחרותי אינו מומלץ בחולים בדרגת סיכון גבוהה


Classification of risk to perform sports in patients with aortic pathology

כפי שאתם רואים בטבלה למעלה יש בדיוק את הקריטריונים לחלוקת דרגות סיכון ובהתאם לכך באיזה עצימות מתאים לכל אחד להתאמן .

במידה ואתם סובלים מהמחלה ונמצאים במעקב מומלץ לבצע את הבדיקות המקיפות שדיברתי עליהם, להגיע לייעוץ של קרדיולוג שיאשר את המשך ביצוע פעילות גופנית ולאחר מכן להגיע לייעוץ ואבחון אצל פיזיולוג על מנת שיבנה לכם את תוכנית האימון המתאימה והבטוחה ביותר. במידה ואתם ספורטאים מקצועיים או חובבנים אבל בספורט תחרותי (ליגה למקומות עבודה, תחרויות ריצה וכד..) החשיבות של התהליך הזו אף עולה ולא מומלץ לוותר על בדיקה אצל הרופא וייעוץ אצל הפיזיולוג.

אם אתם כבר לאחר הניתוח לתיקון המפרצת- מזל טוב ! סביר להניח שמצבכם הבריאותי השתפר כמו גם ירדה דרגת הסיכון שלכם – בכל מקרה גם כאן כדאי לעבור מסלול של קרדיולוג ולאחר מכן פיזיולוג על מנת לקבל תוכנית פעילות גופנית שתסייע לכם לשמור על תוצאות הניתוח ועל בריאותם.

לייעוץ אצל פיזיולוג מאמץ מומלץ להגיע לפיזיולוג מאמץ קליני עם ניסיון קליני.

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ קליני

קביעת תור בווטסאפ בלבד למספר 054-4839681

0 תגובות/על ידי

רקע על אנורזימה של ההאורטה הבטנית- מהזוית של פיזיולוג מאמץ

אנוריזמה של ההאורטה בטנית

התופעה למעשה מציינת חולשה של האאורטה הבטנית (כלי דם) והתרחבותה לפי 1.5 מהרוחב המקורי שלה. בשלב מסוים המתח והעומס על כלי הדם גדל עד שהוא נקרא ואז מדובר בסכנת חיים- עד לשלב זה יש התפתחות איטית ובלתי מורגשת של ההרחבה ועל כן לא תמיד מאתרים את השלב החשוב הזה שיכול למנוע מוות עתידי. הדרך היחידה למנוע את הסיכון במחלה היא בדיקות לסריקה של המצב ומעקב תמידי למי שנמצא בסיכון.

ניהול של הרחבה קלה ( עד 4 ס"מ) או בינונית (עד 5.4) הוא מעקב בלבד והמתנה לשלב שבו יש החמרה מה שצריך ניתוח.

הסיכון עולה ככל שהרחבה גדולה יותר וככל שלאדם יש גורמי סיכון למחלות לב שגורמות להתפתחות מהירה יותר של התופעה ( בעיקר לחץ דם גבוה).

אנשים עם אנוריזמה גדולה מיועדים לניתוח אליקטיבי ואנשים עם תסמינים יגיעו לניתוח באופן דחוף יותר כי תסמינים מעידים על החמרה ועל מצב חירום.

שם נוסף לאנוריזמה של האורטה בטנית ידוע יותר כמפרצת בטנית. למעשה האורטה הוא כלי הדם הגדול ביותר בגוף (האורטה= אבי העורקים).

היחלשות ומפרצת של האורטה יכולה להות בשל זקנה, לחץ דם, טרשת עורקים, זיהומים ודלקות, מחלות של רקמות חיבור ובעירק עישון שמהווה גורם סיכון מובהק.

המחלה נפוצה יותר בקרב גילאי 60-65 ומעלה ופחות בצעירים וכפי שנאמר קודם לכן בסיכוי גבוה יותר בקרב מעשנים.

הטיפול המקובל הוא ניתוח בו יש השתלה של גראפט מלאכותי – זהו ניתוח בטן פתוחה מורכב ומסובך אבל עם סיכוי החלמה והישרדות גדולים לעומת זאת יש גישה חדשה זעירה פולשנית של צנתור דרך המפשעה שדרכו מושתל תותב מלאכותי- גם כאן סיכוי החלמה טובים מאוד והייתרון החלמה מהירה יותר ופחות סיבוכים. לידיעה אנשים ללא ניתוח שמגיעים ברגע האחרון לטיפול הם בסיכוי הישרדות של 10 אחוז בלבד לעומת אנשים שמגיעים לניתוח לאחר מעקב מסודר שלהם 95 ומעלה אחוזי הישרדות.

לסיכום המחלה היא מחלה פחות מוכרת אבל לא בהכרח פחות מסוכנת ממחלות הלב האחרות ולכן חשוב המודעות למחלה ותסמינה והסיכונים הכרוכים בה. אחת הדרכים הטובות ביותר למניעה או לטיפול במחלה קיימת ( כמובן בהתאם לדגשים, מגבלות והנחיות) היא פעילות גופנית שיקומית שמותאמת אישית ושינוי אורחות החיים.

באם יש לך רקע של מפרצת בהאורטה הבטנית לאחר ניתוח או רק בתהליכי מעקב אז מומלץ להיפגש עם פיזיולוג מאמץ בכדי לקבל תוכנית אימון שיקומית שתסייע לך לשפר את מצבך הבריאותי, להוריד סיכון להחמרה או תמותה חלילה ובכדי לשפר את איכות חייך. אימון ללא הדרכה נכונה יכול להחמיר את הבעיה ולכן הכתובת היא פיזיולוג מאמץ ולא מאמן כושר.

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ קליני ווטסאפ 054-4839681.

0 תגובות/על ידי