ארכיון תגיות עבור : fun

מצרף כאן דגשים חשובים לאנשים שסובלים מאי ספיקת לב ורוצים לבצע פעילות גופנית. כמובן ההמלצות כאן הן כלליות ולא מחליפות ייעוץ אישי עם פיזיולוג מאמץ שיבנה לכם את תוכנית האימון המתאימה וכמובן לאחר שקיבלתם את אישור הרופא המטפל לבצע פעילות גופנית.

-חימום וסיום אימון מדורגים חשובים מאוד בקרב החולים ההלו כי זה מוריד סיכון להפרעות קצב, איסכמיה או צניחת לחץ דם בסיום הפעילות.

-ניתן לבצע אימונים אירוביים בסגנון אירובי רציף או אינטרוולים כמובן בעצימות שמותאמת לרמת הכושר ולמצב הבריאותי של החולים. הכלל המרכזי הוא להתחיל לאט ולהתקדם לאט. לזכור שיש תקופות של ירידה ביכולות ולכן המגמה לא תמיד לינארית.

-בחולים עם תפקוד נמוך של מתחת ל-3 מטס יש לשקול פעילות קצרה עם הפוגות למשל 5 או 10 דקות פעילות והפוגה לצורך התאוששות.

-עצימות אימון מומלצת היא של 40-75 אחוז מדופק מרבי. בחולים עם דרגת סיכון נמוכה ניתן לשקול אימונים בעצימות גבוהה יותר ואימוני אינטרווולים עצימים כל עוד רמת הסיכון נמוכה, הכושר הגופני מאפשר זאת והמצב הבריאותי הכולל מאוזן.

-אימוני כוח קלים עד בינונים מומלצים לשיפור התפקוד היומי והבריאות של החולים.

-מומלץ לשלב אימונים לשיפור הנשימה. האימונים צריכים להיות 20-30 דקות בעומס של  30-60 אחוז מהיכולת הנשימתית המרבית ל 3-4 פעמים בשבוע.

-ניתן לשלב אימונים לשיפור טווחי תנועה בעיקר לאזור בית החזה. אפשר להשתמש בתרגילים ההלו כחלק בלעדי של אימון בימים שבהם המטופל מרגיש פחות טוב.

-להימנע משינוי מנח מהירים שיכולים לגרום לצניחת לחץ דם ולנפילות בעקבות כך.

-לדאוג להחזר דם תקין מהוורידים במיוחד בתרגילים בישיבה ולכן מומלץ לשל תנועות רגליים עדינות במיוחד בישיבה מרובה.

-יש להימנע מאימון כאשר מופיעים התופעות הבאות בקרב החולים: עליה של 1.8 ק"ג בימים האחרונים החמרה של בצקות,  דופק מעל 100, ירידה של לחץ דם סיסטולי מעל 20 במאמץ , החמרה ביכולת הנשימתית וביכולת התפקודית ב3-5 ימים אחרונים, אשפוז במהלך השבוע האחרון שקדם לאימון.

– ניתן לחלק את החולים לחולים עם פגיעה בתפקוד חדר שמאל וכאלו עם תפקוד חדר שמאל שתקין. חשוב גם להבדיל שיש סוגים שונים של אי ספיקת לב- אי ספיקת לב שמאלית או ימנית, אי ספיקת לב סיסטולית (ירידה בתפקוד הלב) ואי ספיקה דיאסטולית ( שם לא נראה ירידה בתפקוד צד שמאל). יש גם סיבות שונות לאי ספיקת הלב- יש אי ספיקת לב איסכמית ( כתוצאה מאירוע לב), יש אי ספיקת לב על רקע זקנה/לחצי דם מוגברים/בעיות מסתמים/מחלות גנטיות/קרדיומפתיות.

– אי ספיקת לב סיסטולית מחלוקת לקטגוריות של דרגה חמורה עם מקטע פליטה פחות מ-35, בינונית של מקטע פליטה 40-50 או שמורה של מעל 50.

-ניתן ונהוג לחלק את חומרת המחלה לא רק לפי מקטע הפליטה אלא גם לפי תסמינים ולכן נהוג לחלק את החולים לפי דירוג ניה שמוכר בעולם הרפואי.

-לא תמיד יש קשר בין מקטע הפליטה של החולים לבין התפקוד והכושר הגופני שלהם.

– חולים עם תסמיני אי ספיקת לב או עם מקטע פליטה של מתחת ל 35 נחשבים כחולים בדרגת סיכון גבוהה יותר ביחס לחולי אי ספיקת לב ללא פגיעה או פגיעה קטנה בשריר הלב ועם תפקוד ללא תסמינים.

-חולים עם יכולת גופנית של פחות מ 3 מטס, תגובות דופק ולחץ דם שאינן תקינות במאמץ ופחות מ 300 מטר במבדק 6 דקות הליכה גם נחשבים כחולים עם סיכון גבוה.

-מבדק מאוד נפוץ בקרב החולים הוא מבדק 6 דקות הליכה. בתכנון אימון מומלץ להסתמך גם על בדיקת מאמץ כאשר בדיקת הזהב המומלצת היא בדיקת לב ריאה מורחבת שכוללת גם את חילוף הגזים של המתאמן.

– המדד החשוב ביותר תפקודית ומבחינת חיזוי ופרוגנוזה של המשך המחלה הוא צריכת החמצן המרבית.  צריכת החמצן המרבית נבדקת במבחן מאמץ לב – ריאות מורחב או שניתן לשער את צריכת החמצן מבדיקת מאמץ רגילה. יש קשר מובהק בין שיפור בצריכת החמצן המרבית ובין ירידה בתחלואה ובתמותה.

-צריכת החמצן המרבית למעשה מעידה על הכושר הכושר האירובי של האדם, התפקוד הגופני שלו והתפקוד הבריאותי של הלב והריאות שלו. למעשה צריכת החמצן המרבית היא מכפלה של תפוקת הלב בהפרש הדם העורקי לווירידי ומכאן מייצגת את תפקוד הלב, ריאות והשרירים.

– צריכת חמצן של 14 ומטה היא אידנקציה להשתלת לב !

– פעילות גופנית מסייעת לשפר תפקוד, תסמינים, איכות חיים, מצב נפשי, פרוגנוזה, איזון גורמי סיכון כגון סכרת או לחץ דם, שיפור מצב העייפות, שיפור השינה ושיפור היכולת של הפריפריה (השרירים) בניצול וקליטת חמצן לצורך הפקת אנרגיה.

-הקושי בביצוע פעילות גופנית בקרב החולים הוא מורכב ממספר אלמנטים: פסיכולוגי ( פחד, חוסר ביטחון ומוטיבציה, עייפות, חולשה וחוסר בשעות שינה), פיזיולוגי ( ירידה בתפקוד הגופני), שרירי (פגיעה במסת השריר והעצם).

– כל פעילות אירובית מתונה עד בינונית יכולה לסייע לשיפור הכושר כל עוד האדם מאוזן. מבחינת שחייה יש לשים לב לעדיפות לבריכה מחוממת ולא לכל אחד ( כי המים מעמיסים יותר על הלב).

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ

קביעת תור בווטסאפ בלבד 054-4839681

בדיקת מאמץ לאחר מחלת לב היא חיונית על מנת להעריך את דרגת הסיכון, רמת הכושר ולגלות בעיות לב חדשות או כאלו שלא אותרו.

במרכזי שיקום הלב ברוב הפעמים נהוג לבצע בדיקת מאמץ או לבקש להגיע עם תוצאות בדיקת מאמץ לפני התחלת תהליך שיקום הלב. העניין הוא שבדיקה כזו מאפשרת להתאים את תוכנית האימון בצורה אידאלית לרמת הכושר שלך ולמצב הבריאותי ופרופיל הסיכון שלך אבל…לא תמיד הזמינות לבדיקה היא מיידית/לא תמיד מקבלים הפניה מקופת החולים לבדיקה.

מה עושים במצב כזה ? לא מבצעים פעילות גופנית ?

התשובה היא תלויה בהרבה פרמטרים ולפעמים ניתן להתחיל בפעילות גופנית ללא בדיקת מאמץ או לאחר קיום בדיקות אחרות שיכולות להעיד על רמת הכושר הגופני. את ההחלטה בנושא לרוב ייתן הקרדיולוג בשיקום הלב ובכל מקרה חשוב להתאמן לאחר ייעוץ ובניית תוכנית אימון על ידי פיזיולוג מאמץ מומחה לשיקום לב.

אז כמה מילים על בדיקת מאמץ :

בדיקת מאמץ נעשית בפרוטוקולים שונים שהבחירה בהם היא לפי הפרופיל של המטופל. יש פרוטוקולים קשים יותר שמתאימים לצעירים, בכושר ובדרגת סיכון נמוכה ויש מבדקי מאמץ פשוטים יותר שמתאימים לאוכלוסיות מבוגרות יותר או בדרגת סיכון גבוהה.

בביצוע בדיקת מאמץ יש קריטריונים למי ניתן לבצע ולמי לא.

חלק מהקריטריונים הם חד משמעיים וחלקם הם יחסים כלומר נתונים לשיקול הצוות הרפואי.

קריטריונים מוחלטים לאי קיום בדיקה :

-אירוע לב בימים האחרונים- יומיים

-תעוקת חזה לא יציבה

-מחלת מסתמים חמורה

-הפרעות קצב לב בלתי נשלטות

-החמרה באי ספיקת לב

-תסחיף ריאתי או זהום ריאתי

-מחלה ויראלית או זהום

-דלקת בשריר הלב

-מוגבלות תנועתית או שכלית שלא מאפשרת ביצוע בדיקה

יחסים לאי קיום:

-הפרעה במשק מלחים בגוף

-דופק מואץ או איטי מהרגיל

-חסם הולכה מדרגה גבוהה

-היצרות האורטה שידועה

-לחץ דם סיסטולי מעל 200 או דיאטסולי מעל 110

-פרפור עליות עם דופק מעל 150

-קרדיומפתיה היפרטרופית

בדיקת המאמץ היא יחסית בדיקה יעילה ובטוחה אך עדין יש מקרים שיש צורך לעצור את הבדיקה על אף שלא הגיעה לסיומה.

למשל:

-עליות מקטע באקג שמעידות על אוטם לב מעל 1 ממ

-ירידה בלחץ דם סיסטולי של 10 ומעלה על אף שהעומס עולה

-תעוקת חזה בזמן הפעילות שאינה ידועה

-הרגשה של עלפון, כאב ראש, איבוד הכרה, סחרחורת

-כחלון בעור

-בקשת מטופל

-הפרעות קצב מסוכנות

האם לקחת תרופות לפני הבדיקה ?

זו שאלה שאת המענה עליה יש לקבל מהרופא ששלח אותך לבדיקה.

לרוב כאשר לבדיקה יש מטרה לגלות את הכושר הגופני שלך לפני התחלת אימון עצמי או בשיקום לב כדאי לקחת את התרופה משום שהבדיקה מדמה את המציאות היומית של אימון בנוכחות תרופה. בניית תוכנית אימון תהיה גם מדויקת יותר כאשר את הבדיקה נפענח בנוכחות התרופות. לעומת זאת כאשר מטרת הבדיקה היא לאתר בעיה רפואית חדשה או חשד לבעיה רפואית אז כדאי לוותר על נטילת התרופות לפני הבדיקה. עיקר התרופות שיכולות להשפיע על תוצאות הבדיקה ולגביהם למעשה יש את הדילמה האם לקחת או לא הם תרופות מסוג בטה בלוקר להורדת לחץ דם ועומס משריר הלב משום שאילו גם גורמים לירידה בדופק הלב ועל כן יכולות להשפיע על תוצאות בדיקת המאמץ ועל הדופק המרבי אליו אתה מסוגל להגיע.

מה התוצאות של הבדיקה אומרות על מצבי הרפואי ועל רמת הכושר הגופני שלי ?

אוי זו שאלה שקשה לי לענות עליה. כל בדיקה היא עולם ומלואו ותלויה לא רק בתוצאה של הבדיקה אלא גם בהקשר הרחב כלומר למה היא נעשה, למי היא נעשה, על מה האדם מתלונן ועוד פרטים רבים וחשובים. את התשובה המדויקת מבחינה רפואית על הבדיקה מהזווית הרפואית יש להפנות לרופא הבודק ולרופא ששלח לבדיקה ( לרוב רופא משפחה או קרדיולוג), לעומת זאת פענוח הבדיקה מהזווית של התפקוד הגופני ורמת הכושר הגופני ( ובעקבות כך את ההמלצות האישיות לאימון גופני) יש להפנות לפיזיולוג מאמץ מומחה לשיקום לב ( מממ… כמוני) .

בגדול, אבל ממש בגדול, נרצה לראות תגובת לחץ דם ודופק תקינה למאמץ (עלייה של הערכים) אבל בתוך גבול הנורמה (לא עליה קיצונית בלחצי הדם או עליה מהירה מידי של הדופק לא באופן פרופורציונאלי לעומס העבודה). נרצה לראות גם תרשים אקג תקין. נרצה לראות שהאדם מגיע ל 85 אחוז מהדופק המרבי החזוי לגילו, שהאדם לא יחווה קליניקה מחשידה לבעיות בזמן המאמץ (למשל כאבי חזה) ושפרק זמן הבדיקה יהיה סביב 6-12 דקות ולא פחות מכך (ישנו מדד בשם מטס שעל פיו יכולים לדעת האם הבדיקה תקינה מבחינת כושר ותפקוד או שלא). בנוסף נרצה לראות התאוששות תקינה כלומר אקג תקין בהתאוששות, ירידה מהירה של לחצי דם ודופק ( ירידה של 12 פעימות ומעלה לאחר דקה מסיום הפעילות).

עד כמה הבדיקה יעיל באיתור המצב הרפואי שלי וברמת הכושר גופני שלי ?

מי שואל את השאלות הקשות האלה… וברצינות לגבי הכושר הבדיקה יכולה להעיד על רמת הכושר הגופני שלך בדיוק רב כל עוד הבדיקה נעשתה למקסימום שלך ואתה ביקשת לעצור ( ולא עצרו אותך כי הייתה בעיה או שפשוט הטכנאית מיהרה ועצרה אותך לפני השיא שלך).

מבחינה בריאותית הבדיקה היא בעלת רגישות של 70 אחוז וישנם אוכלוסיות שהבדיקה תהיה פחות מדויקת מבחינתם ואז ישלחו אותם מראש לבדיקה אחרת או לאחר ביצוע בדיקה זו וההבנה שהיא לא מתאימה להם. בדיקות אחרות יכולות להיות אקו לב במאמץ, מיפוי לב במאמץ עם טליום -בדיקות אלו גם כוללות את החלק של המאמץ. יש אוכלוסיות שבכלל לא יכולות לבצע מאמץ ואז ישלחו אותם לבדיקת מאמץ תרופתית שלא כוללת מאמץ אמיתי אלא תרופות שמדמות מאמץ (מעלות דופק) כגון  דובותאמין או דיפרידמול.

אם לא עשיתי בדיקת מאמץ אני לא יכול להתאמן בשיקום לב או לבד ?

קודם על נתחיל שבאופן גורף לא מומלץ להתאמן לפני קבלת אישור של הרופא המטפל ובאופן גורף לא כדאי להתחיל להתאמן בעצימות של מעבר להליכות קלות (לא ספורטיביות) ללא ייעוץ של פיזיולוג מאמץ מומחה לתחום האימון השיקומי בקרב חולי לב. פיזיולוג מאמץ יסייע לך בבניית תוכנית אימון אישית לבית או למרכז שיקום הלב.

בדיקת מאמץ היא תנאי להתחלת ביצוע פעילות גופנית מותאמת לרמתך ויעילה אך היא אינה תנאי הכרחי במידה ומצבך הבריאותי מאוזן לאחר מחלת הלב. בנימה אישית רוצה להגיד עדיף בדיקת מאמץ אבל לא חייב.. לפחות לא בהתחלה (אלא בעיקר בשלב שבו נרצה לעלות את עצימות האימון).

השאלה מה עושים עד לביצוע בדיקת המאמץ ?

התשובה היא פשוטה ניגשים לפיזיולוג מאמץ שיכול לבנות לכם תוכנית זמנית לפי שקלול המידע אודות מצבכם הרפואי, המצב האורתופדי שלכם, רמת הכושר שלכם לפני האירוע ורמת הכושר והתפקוד הנוכחי שלכם ( שאותו הוא קובע בלית ברירה בשל מחסור בבדיקת מאמץ על ידי שאילת השאלות המתאימות וביצוע בדיקות שיכולות להעיד על רמת הכושר האירובי שלכם למשל בדיקת 6 דקות הליכה, מבדק הליכה במקום, מבדק המדרגה, מבדקים תת מרבים על הליכון או על אופניים). אם אינכם נפגשים עם פיזיולוג מאמץ או שלא יכולים להיפגש עם פיזיולוג מאמץ אז יהיה תמיד טוב לקבל את אישור הרופא המטפל לבצע פעילות גופנית ולהתחיל בהליכות קלות בעצימות נמוכה. ברגע שתרצו לעלות את עצימות האימון יהיה מומלץ להיפגש עם הפיזיולוג שיעריך את התפקוד שלכם, רמת הכושר שלכם, מצב בריאותכם הכולל (לב, אורתופדי וגורמי סיכון) ובהתאם לכך יבנה לכם תוכנית אימון בעצימות מתאימה או שימליץ לכם על ביצוע בדיקת מאמץ/תאום פגישה עם הרופא על מנת לקבל את אישורו במקרים ספציפיים שלא מומלץ לעלות את עצימות האימון או שיש חשש מאימון עצים

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ קליני מומחה לשיקום לב

תאום תור בווטסאפ בלבד בנייד 054-4839681 ימי חול עד 18

יושבנות ותחלואה כרונית ובעיקר תחלואת במחלות לב

הספרות המדעית (מחקרים) מראה קשר מאוד חזק בין עודף יושבנות במהלך היום לבין תחלואה גבוהה יותר במחלות לב ובעיקר במחלות לב. הספרות גם מראה שככל שהכושר הגופני שלנו ככה ישנה ירידה באחוזים בתחלואה ובתמותה.

השאלה המתבקשת היא להבין מהי יושבנות ? כיצד מודדים אותה וכיצד נמנעים ממנה ?

והתשובות….(תופים)- אין הגדרה אחת למהי יושבנות אבל יש כמה ניסוחים והסכמות שמקובלות על רוב גופי הבריאות בעולם:

1 ללא ביצוע של פעילות גופנית סדירה בכל שבוע באופן קבוע במשך 3 החודשים האחרונים.

2.אי הגעה להנחיות גופנית הבריאות של מינימום 150 דקות פעילות אירובית בעצימות נמוכה-בינונית בשבוע או 75 דקות של פעילות עצימה או שילוב שלהם. הכוונה לדקות פעילות שבועיות

3. אי הגעה למינימום 4000-5000 צעדים ביום.

4. בין 3-4 שעות ישיבה ביום/זמן מסך.

יושבנות= גורם סיכון למחלות לב. כן ! ממש כמו עישון, סכרת, לחץ דם, שומנים בדם או גנטיקה.

אז לאחר שהבנו מה ההגדרה ליושבנות אז כיצד מודדים אותה ?

-שאלונים שנותנים לנו מידע על סוג, עצימות ומשך הפעילות השבועית ככה שנקבל מושג כמה דקות בשבוע אנחנו פעילים ועצימות משוערת.

-מד צעדים או שעון דופק שמודד צעדים.

-מעקב אחר מספר שעות הישיבה ביום.

-מעקב אחרי מדד שנקרא מטס דקות לשבוע שמשלב את נפח הפעילות שלנו בשבוע בדקות יחד עם איכות הפעילות כלומר עצימות. זה לא המקום להרחיב על הפרמטר הזה אבל השאיפה היא להגיע לביו 500-1000 מטס בשבוע ולא פחות מכך.

מה הדרך להוריד תחלואה ולהוריד זמן יושבנות ?

הדרך שאני ממליץ עליה היא להתייעץ עם פיזיולוג מאמץ על מנת שיאתר וימדוד את רמת היושבנות שלך, את עצימות הפעילות שלך, את כמות הקלוריות שהנך שורף ביממה ולאחר הערכה ייתן לך המלצות לאימון ולקידום בריאות למניעה או טיפול של מחלות כרוניות קיימות באמצעות אורח חיים בריא שכמובן כולל גם תוכנית לאימון ולפעילות גופנית.

בברכה,

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ קליני

ווטסאפ בלבד 054-4839681

לאחר אירוע לב יש מספר יעדים מבחינת גורמי הסיכון שאנחנו רוצים להשיג:

-הפסקת עישון

-כולסטרול רע מתחת  ל 55

– טריגלצרדים מתחת 200 ובשאיפה מתחת 150

-לחץ דם מתחת 120 על 80

-פעילות אירובית של 150 דקות מתון או 75 עצים או שילוב בינהם בשבוע

-2 אימוני כוח בשבוע

-צמצום יושבנות במהלך היום

-יחס גובה משקל של 20-25

-היקף מותן מתחת 102 ס"מ לגבר ו-88 לאישה או יחס מותן ירכיים תקין

-איזון סכרת

לסיכום תהליך נכון של פעילות גופנית ושיקום לב כולל בתוכו יעדים של איזון ושיפור גורמי הסיכון. פעילות גופנית היא חלק חשוב ומרכזי מאוד מתהליך שיקום הלב ואיזון גורמי הסיכון ועל כן מומלץ להתייעץ עם פיזיולוג מאמץ לצורך קבלת תוכנית קידום בריאות ואורח חיים ותוכנית אימון גופני אישית ובטוחה.

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ קליני מומחה לשיקום לב קביעת תור בווטסאפ בלבד בימי חול עד השעה 18 בנייד 054-48396

עקרונות אימון והנחיות אימון לאחר צנתור ואוטם לבבי

צנתור ואוטם שריר הלב ( שידוע בשפת העם- התקף לב) ולמעשה תחלואה של לב וכלי דם מהווים את אחד מגורמי התחלואה והתמותה הנפוצים ביותר בישראל בעולם.

לפניכם ההנחיות לאימון גופני בטוח לאחר צנתור או אירוע לב:

1 הערכת המצב הבריאותי של החולה על ידי מבדק מאמץ וביצוע של אימונים גופנים אלא אם כן יש אינדיקציה לאי ביצוע של מבדק מאמץ ואימון כמו במקרים של תעוקה לא יציבה, תעוקה חדשה, הפרעות קצב חדשות או מסכנות חיים, לחץ דם לא מאוזן, מחלות מטבוליות לא מאוזנות, קליניקה של כאבים אופייניים למחלת לב, היצרות בינונית ומעלה של מסתם אורטלי, קריש דם.

2 בדיקת מאמץ תת מרבית עד 5 מטס יכולה להיעשות בחולים יציבים 3-4 ימים מהאירוע. בדיקת מאמץ מרבית יכולה להיעשות 2-3 שבועות מהאירוע בחולים יציבים

3 לפני כל פעילות מומלץ חימום ראוי של תרגילי גוף ותנועתיות מפרקים ו/או 2-3 דקות של עבודה אירובית קלה של 20 פעימות מתחת לתחום הדופק שנקבע על ידי הפיזיולוג.

4 שחרור של 2-3 דקות באמצעות תרגילי גמישות ועבודה אירובית קלה בדופק נמוך ב-20 מדופק המטרה באימון

5. הן החימום והשחרור יכולים למנוע פציעות ואירועים בריאותיים שקשורים ללב בזמן האימון או בסופו.

6 סוגי המכשור לאימון אירובי יכולים לנוע בין מסוע, אופני ידיים ורגלים, אליפטיקל,חתירה ועד בשלבים מתקדמים יותר שחייה, ריצה, משחקי כדור -למתאימים מבחינה פיזיולוגית ורפואית. את המכשור מתאים לפי מצבו האורתופדי של הבן אדם, העדפות, יכולות גופניות ומגבלות רפואיות.

7 עצימות אימון שנעה בין 40-85 מדופק לפי נוסחת קרוונון או 50-90 אחוז מדופק מרבי לפי גיל.

8 עצימות אימון נקבעת לפי מצבו הרפואי והבריאותי ורמת הכושר הנוכחית של המתאמן בנוסף לדרגת הסיכון הרפואית שלו

דופק אימון באופני ידיים ושחיה תמיד יהיה  10 פעימות מתחת לדופק היעד בשאר המכשירים.-

10.שימוש בסולם בורג לקביעת עצימות אימון מהווה אפשרות טובה ויעילה לא פחות מדופק

11. לאנשים שסובלים מאיסכמיה ידועה ומוכרת רפואית ומאושרים לאימון יש להתאמן 10-15 פעימות מתחת לנקודה בה מופיע הכאב.

12.נפח אימון צריך להיות מותאם אישית לנבדק בהתאם לרמת תפקודו והכושר שלו. נפח אימון צריך לנוע בין 20-60 דקות כאשר נעשה ברצף או בהפסקות תלוי מצב גופני של החולה. נפח האימון גם נגזר מעצימות האימון. אימון עצים יגרום לנפח אימון קצר יותר ואימון מתון יאפשר אימון אורך ורציף יותר

13. תדירות אימון שבועית של 3-5 בשבוע. תדירות גבוהה חשובה יותר בעיקר בקרב חולי סכרת כדרך לשליטה טובה יותר ברמות הסוכר של המטופל.

14.אימון כוח אפשרי לאחר 7-8 שבועות מהאירוע ומומלץ לפחות חודש אחד של אימון אירובי לפני התחלת אימוני כוח. טווח חזרות מומלץ 8-15 חזרות עם דרגת תחושת מאמץ בסוף כל סט של קשה במקצת.

15.חזרה לפעילות ספורטיבית עצימה למי שהתאמן עצים לפני כן או מי שמעוניין להתאמן עצים והגיע לדרגת הכושר המתאימה לאימון עצים ויציב מבחינה רפואית:

– חזרה לפעילות לאחר 3-6 חודשים ממועד האירוע, כאשר בתקופה הזו יש עליה חוזרת בעומסי ועצימות האימון (בליווי של פיזיולוג מאמץ ובאישור קרדיולוג). ככל שהאירוע קל יותר (ללא שינוי אקג) כך החזרה תהיה מהירה יותר ביחס לאוטם לב שכולל שינוי באקג. ככל שהכושר טוב יותר כך החזרה תהיה מהירה יותר וככל שהתפקוד של חדר שמאל טוב יותר.

– החזרה תהיה בכפוף לבדיקת מאמץ מרבית בעדיפות בדיקת מאמץ מורחבת או אקו במאמץ או לחלופין מיפוי לב תקין.

-בנוסף מומלץ גורמי סיכון מאוזנים על ידי אורח חיים וטיפול תרופתי לפני חזרה לפעילות עצימה.

-בנוסף פרופיל רפואי צריך לכלול תפקוד לב- מקטע פליטה מעל 50 אחוז, ללא חסימה של 90 אחוז ומעלה בכלי דם שלא טופל, ללא 2-3 כלי דם בחסימות של 50 אחוז ומעלה, ללא כלי דם ל.אי.די עם מעל 50 אחוז חסימה או ליפט מיין מעל 50 אחוז חסימה, ללא קליניקה, ללא נפרעות קצב מסכנות חיים.

-ספורטאים מקצועניים או חובבנים שלא עונים על ההגדרה הזו יוכלו להשתתף בספורט תחרותי שבו מרכיב הטכניקה הוא המרכזי למשל גולף או בספורט פנאי בעצימות בינונית. מקרים מסוימים כגון אנשים עם פגיעה בתפקוד לב ואי ספיקה יוכלו להתאמן בספורט עצים בהתאם לקריטריונים מסוימים ( מפורט בכתבה של ספורט בקרב חולי אי ספיקת לב).

לסיכום לאחר צנתור או אירוע לב מומלץ להגיע לייעוץ אצל פיזיולוג מאמץ על מנת לבנות תוכנית שיקום מקצועית ובטוחה שתחזיר אותך לשגרה ולתפקוד ולמעוניינים גם לפעילות ספורט עצימה או תחרותית.

לקביעת ייעוץ ואבחון פיזיולוגי 054-4839681

בין השעות 8-18 בימי חול

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ קליני