ארכיון תגיות עבור : fun

פיזיולוגיה של הלב על קצה המזלג

טוב להתחיל לדבר על האנטומיה ועל הפיזיולוגיה של שריר הלב זה ייקח די הרבה זמן (תשאלו את כל מי שלומד את הנושא הזה במסגרת אקדמאית כזו או אחרת). זו לא המטרה של הפוסט הנוכחי. המטרה היא ממש בקצרה לדבר על האנטומיה והפיזיולוגיה של הלב בעיקר בצורת הצגה של עובדות בנקודות מרכזיות:

-הלב מזרים דם (יחד עם חמצן וחומרי הזנה לגוף) ומפנה פסולת

– הלב מורכב מחלק ימין ושמאל לכל חלק יש עליה וחדר

– בלב יש 4 מסתמים: מיטראלי, טריקוספידלי, פולמנרי , האורטה תפקידם למנוע חזרת דם לאחור

-הלב עטוף בשק שנקרא כיס הלב ובינו לבין הלב יש נוזלים.

-לב פועם במנוחה בין 60-80 פעימות בדקה. אצל ספורטאים יכול להיות גם נמוך מכך.

-הלב עובד במחזור של סיסטולה ( כיווץ) והרפיה (דיאסטולה).

– בכל פעימה מוזרק נפח דם של 60-100 סמ"ק- נפח פעימה

– דופק כפול נפח פעימה מהווה תפוקת לב. במנוחה -5 ליטרים. במאמץ – 30 ליטרים

-הדם בלב נע במחזור הגדול ובמחזור הקטן. המחזור הגדול כולל בתוכו דם שיוצא מחדר שמאל של הלב בזמן הכיווץ דרך מסתם אבי העורקים אל הגוף. הדם שעני בחמצן ועשיר בפחמן דו חמצני  מגיע לעליה ימנית ויורד לחדר ימין. מכאן מתחיל המחזור הקטן- דם יוצא מחדר ימים לריאות ושם הוא נטען בחמצן , מהריאות הוא מגיע אל עליה שמאל ואז לחדר שמאל לסבב חדש.

-בין חדר שמאל לימין יש מחיצה- חור במחיצה זה לרוב בעיה גנטית מולדת שמצריכה ניתוח על מנת שדם עשיר בחמצן (חדר שמאל) יתערבב עם דם עשיר בפחמן דו חמצני (חדר ימין).

-כאשר הרופא מאזין בסטטסוקופ הוא למעשה מאזין לפתיחת וסגירת המסתמים- איוושה יכולה להעיד על בעיה במסתמים.

– קשת האאורטה היא למעשה אבי העורקים וזה למעשה הצומת המרכזית בין חדר שמאל לגוף שלנו ומשם מוזרם הדם לחלקי הגוף כאשר הוא עשיר בחמצן.

– כאשר יש כיווץ של שריר הלב יש כיווץ בהתחלה של העליות ובזמן הזה המסתמים בין העליות לחדרים נפתחים וזורם דם לחדרים לאחר מכן יש מייד כיווץ של החדרים בשלב זה המסתמים הללו נסגרים והמסתמים ביו החדרים לעורק האורטה או לעורק הריאות נפתחים ודם זורם לגוף/לריאות (תלוי איזה צד של הלב מדובר).

– כיווץ הלב נעשה אודות להפרשת הורמונים שגורמים לכיווץ הלב למשל בזמן מאמץ גופני או מתח הורמון האדרנלין .

-מערכת ההולכה החשמלית של הלב מסייעת לפקח על כיווץ במקצב תקין של הלב והיא עובדת בסכרון עם המערכת המכאנית שתורמת גם היא לכיווץ והרפיה של הלב.

– יש לנו בלב קוצב ראשי שנמצא בעליה ימין והוא מקצב את הלב לדופק של 60-100, קוצב משני בין החדרים מקצב לב ל 40-60 דופק. בנוסף בתחתית החדרים יש סיבי הס שמעצבבים את החלק התחתון של החדרים ומניעים את הדם מלמטה למעלה לכיוון החלק העליון של החדרים שם נמצאים המסתמים מהם הדם יותר לגוף.  בנוסף יש את סיבי פרוקנה שנמצאים לאורך כל החדרים ותפקידם להעביר זרם חשמלי לאורך כל החדר.

-עורק הריאה יוצא מחדר ימין לכיוון הריאות עם דם עשיר בפחמן דו חמצני

-וריד נבוב עליון ותחתון נכנסים לעליה ימים עם דם עני בחמצן ועשיר בפחמן דו חמצני

-וריד הריאות יוצר מהריאות עם דם עשיר בחמצן  ( הוריד היחדי בגוף שעשיר בחמצן) לכיוון עליה שמאל.

– נפח סוף דיאסטולה- כמות הדם כאשר החדרים מתמלאים והלב מתרחב- דם בחדר שמאל

-נפח סוף סיסטולה- כמות הדם בחדרים כאשר הלב לאחר כיווץ- דם בחדר שמאל

-נפח פעימה- כמות הדם שיצאת בכיווץ אחד של הלב החישוב הוא נפח סוף דיאסטולה מינוס נפח סוף סיסטולה

-תפוקת לב= דופק כפול נפח פעימה

– מקטע פליטה זה היחס בין נפח הפעימה לבין כמות הדם לפני שהדם יצא (סוף דיאסטולה)

-במאמץ דופק עולה, נפח פעימה עולה ,מקטע פליטה, כמות הדם בסוף דיאסטולה עולה, כמות הדם בסוף סיסטולה יורדת.

-מקטע פליטה תקין מעל 55, 45-55- פגיעה קלה בלב, 35-45 פגיעה בינונית, מתחת ל 35 פגיעה קשה.

-תפוקת הלב במאמץ עולה משום שנפח הפעימה עולה והדופק עולה והרי תפוקת הלב היא המכפלה שלהם. העליה היא לינארית במאמץ.

-דופק הלב עולה כפונקציה של גירוי סימפתתי של אדרנלין שמוביל להפרשת סידן וכיווץ שריר הלב.

– ללב יש מערכת כלי דם שמזינים אותו- חסימה באחד מכלי הדם האלו תוביל לאסכמיה, תעוקה ואף אירוע לב ופגיעה בשריר הלב ( בשפת העם התקף לב).

אחד הכלים הטובים ביותר שיש על מנת לשמור על בריאות הלב גם כדי למנוע מחלות לב וגם בכדי לטפל במחלות לב קיימות זה אורח חיים בריא ובעיקר תזונה ופעילות גופנית שמתואמת אישית לפרופיל הכושר והמצב הבריאותי.

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ קליני

קביעת תור בווטסאפ בלבד 054-4839681

קצת על ניתוח לתיקון או להחלפת מסתמים ועל הסיבות למחלות מסתמים

בגוף שלנו יש 4 מסתמים- אחד בין העלייה לחדר שמאל (מיטראלי) ואחד בין עלייה לחדר ימין (טריקוספידלי), אחד בין חדר שמאל לבין הגוף- אבי העורקים ( אורטלי)  ומסתם הריאות שנמצא בין חדר ימין לעורק הריאה (מסתם פולמנרי).

מחלות המסתמים נחלקות לאי ספיקת מסתם ( אינו נסגר עד הסוף והדם חוזר לאחור) והיצרות (כאשר הוא אינו נפתח עד הסוף והדם מתקשה לזרום הלאה). התסמינים דרך אגב ב-2 המקרים זהים: קוצר נשימה, עילפון ,כאבים בחזה, דופק מואץ. מחלה של מסתמים שאינה מאובחנת או מטופלת יכולה להתפתח לאי ספיקת לב.

סיבה למחלות מסתמים: מום מולד, מחלה ויראלית או חיידק שהורס את המסתם , התקף לב שהוביל לפגיעה במסתם, הסתיידות בשל גיל מבוגר, לחצי דם מוגברים, מחלות של הצד השמאלי של שריר הלב.

הטיפול הוא לרוב תיקון של תפירה ובמקרים מסוימים כאשר אין ברירה ניתוח להחלפת מסתם במסתם מכאני או ביולוגי. את הניתוח עושים על ידי פתיחת עצם החזה כמו בניתוח מעקפים ובמקרים מסוימים כאשר הדבר מתאפשר ( מיומנות מנתח, מימדי גוף מתאימים של החולה) בגישת ניתוח זעירה שלא מצריכה פתיחתה של עצם החזה אלא חתך קטן יחסית באזור הצלעות.  בשני המקרים דרך אגב המטופל במהלך הניתוח מחובר למכונת לב – ריאות שמשמשת כלב חלופי ללב האמיתי בזמן הניתוח.

המלצות לאחר הניתוח הן

תרגולי נשימה עדינים כדי לאפשר תנועה מבוקרת לשרירי הנשימה ולאזור בית החזה.

כמובן סטריליות באזור הניתוח

תזונה קלה שעם ההחלמה הופכת לקצת יותר מוצקה ורגילה

מומלץ להתחיל ככל האפשר הליכות קלות לפי היכולת

להימנע מהרמת משקלים כבדים ב-8 עד 12 שבועות ראשונים. כן אפשר לשפר ולשמר טווחי תנועה של פלג גוף עליון (אזור החזה) ולעבוד לפי יכולת על עבודת חיזוק במשקל נמוך של 1-3 ק"ג בחודשים עד שלושה חודשים ראשונים .

החוויה של ניתוח לתיקון או החלפת מסתמים אי לא חיובית בלשון המעטה ועל כן מומלץ בחום רב להתחיל מוקדם ככל האפשר את תהליך השיקום והחזרה לשגרה על ידי הצטרפות למכון שיקום לב שקרוב לאזור מגוריך. לחלופין במידה ומשום מה בחרת לא להגיע לשיקום לב עדיין חשוב לבצע פעילות גופנית מודרכת שנבנתה לך באופן אישי על ידי פיזיולוג מאמץ מוסמך לנושא ולאחר קבלת האישור לביצוע פעילות גופנית על ידי צוות הקרדיולוגים שמטפל בך.

במאמר אחר ונוסף אציג את כל ההנחיות והדגשים שיש לתת עליהם את הדעת בבנית תוכנית אימון גופני משקמת לאחר תחלואה במחלות מסתמים.

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ קליני

קביעת תור בווטסאפ בלבד 054-4839681

הנחיות לפעילות גופנית בזמן האשפוז לאחר ניתוח מעקפים

ניתוח מעקפים או ניתוח להחלפת מסתמיים אינה חוויה פשוטה וקלה. במהלך הפעולה החולה נמצא בהרדמה מלאה שבמהלכה נפתחת עצם החזה הידועה בשמה עצם הסטרנום ומבוצעת הפעולה המבוקשת. יש לציין שבימינו ישנם מספר ניתוחי החלפת מסתם שאינם מבוצעים בניתוח לב פתוח אלא באמצעות צנתור וניתוחים אלו אינם הנושא במאמר זה.

ניתוח מעקפים מעיד על מחלת לב איסכמית ידועה (בעיה בהובלת הדם אל שריר הלב) ובמרבית המקרים מתלווה לבעיה רפואית זו סיכון לאוטם לבבי ( התקף לב). מנגד ניתוח לב להחלפת מסתמיים לא בהכרח מעיד על מחלת לב איסכמיות וישנם מקרים שהאדם סובל ממחלה מקומית של מסתמי הלב בשל ליקוי במבנה, דלקת וחיידק שהתיישבו באזור או בעיה מולדת ואותו אדם אינו סובל ממחלה איסכמית כלומר כלי הדם שמובילים דם אל הלב אינם חסומים.

במרבית מקרה ניתוח לב הפתוח למעקפים או החלפת מסתמיים המנותח בעל כושר גופני כללי ירוד ונמוך מהממוצע לגילו ובהכנת תוכנית שיקום יש לתת על רמת הכושר התחלתית את הדעת.

הנחיות לאימון שיקומי בתקופת האשפוז בבית החולים לאחר פתיחת בית חזה בשל ניתוח מעקפים או מסתמים:

בתקופה הזו המטרה היא להתחיל להניע את הגוף ולהחזירו לכושר פיזי המאפשר יציאה מבית החולים וביצוע פעולות פיזיות יומיות ללא בעיה או סיוע למשל הליכה, עליה במדרגות, ישיבה וקימה מאסלת השירותים, אכילה, מקלחת ופעולות יומיות שגרתיות נוספות. אי ביצוע התחלה מדורגת של אימון גופני שיקומי בשלב זה גם יכול להאריך את משך ההחלמה, לגרום לחולשת שרירים ואף לזרימת דם לקויה יותר לשרירי הגוף וללב.

ההמלצה בשלב זה היא לבצע הליכה קלה מאוד על פי היכולת או על פי מדידת דופק בדופק של 20-30 פעימות מעל דופק המנוחה ולא יותר מכך. מתחילים על הליכה של 3-5 דקות למשך 5-6 פעמים ביום ומשם מתקדמים להליכה של 5-8 דקות למשך 4-5 פעמיים ביום, הליכה של 8-10 דקות ביום למשך 3-4 פעמים ביום, הליכה של 10-15 דקות פעמיים ביום. השאיפה היא להגיע לפני השחרור להליכה רצופה של 10 דקות לפחות ובשאיפה ל 20 עד 30 דקות רצופות בקצב נוח.

ההליכה חייבת להיות הליכה נוחה, לא מתישה ובמידה ויש סימנים מחשידים לבעיה כגון קוצר נשימה קיצוני, חולשה לא מוסברת, כאבי חזה, הזעה קרה או כאבים בחזה יש לעצור מייד ולקרוא לעזרה רפואית.

חשוב בשלב זה גם להתחיל לבצע בעדינות אימוני גמישות לפלג גוף תחתון ולחגורת הכתפיים ושרירי הצוואר והגב. חשוב לבצע את התרגול בעדינות ולא בטווחי תנועה מוגזמים על מנת להימנע מפגיעה באזור המנותח. יש להימנע בהרמת הידיים מעלה הראש או פתיחת הידיים לצדדים בתנועה מוגזמת או בלתי נשלטת. אנשים שמתקשים יכולים לבצע פעילות תנועתית מאוד קלה בישיבה ולא בעמידה וללא ציוד עזר. אנשים בכושר גופני מתקדם במעט או אנשים צעירים יותר יכולים להוסיף מעט תרגילי כוח לפלג גוף עליון במשקל של 2-3 ק"ג ולא בטווחי תנועה שמייצרים מתיחה של שרירי החזה ( הרמת ידיים מעל הראש או פתיחת הידיים לצידי הגוף בתנועה מוגזמת).

חשוב גם בשלב זה להתחיל לתרגל עלייה במדרגות ולהתחיל מקומה אחת ולעצור ללקיחת אוויר במידת הצורך. בהדרגה אפשר לעלות ל-2 קומות, 3 ואז 4. ישנה אמרה שאומרת שלאחר עלייה של 2 קומות ברצף ניתן גם לחזור לפעילות מינית בזהירות

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ

קביעת תור בווטסאפ בלבד 054-4839681

מעקפים בקצרה מה עושים שם ?

מעקפים למעשה זה ניתוח לב פתוח שבו מנתקים את הלב מפעילות ומחברים בזמן הניתוח את הלב למכונת לב- ריאות ( שמחליפה את הלב שלך לזמן מה). לוקחים כלי דם (לרוב עורקים מהחזה או ורידים מהרגלים ) ומכניסים אותם ללב בכדי לאפשר מסלול זרימת דם נוסף לשריר הלב ובכך למנוע מהלב לקבל פחות אספקת דם בשל תעוקת לב או כלי דם חסומים.

עוד כמה פרטי מידע חשובים על ניתוח מעקפים:

-עורקים נחשבים עמידים יותר מורידים ופחות נוטים להיחסם ולכן מעקף מעורק יהיה איכותי יותר ויחזיק זמן רב יותר

-יכול להיות לאחר הניתוח סיכוי מוגבר לאנמיה ( בשל איבוד דם), הפרעות קצב, אירועים מוחים, חסימה חוזרת, דלקת בשריר הלב , אי ספיקת לב, פגיעה בתפקוד הכליות, הפרעות נשימה ( בשל החיבור למכונת הנשמה), אי נוחות ברגלים ובצקות (במידה ונלקח משם כלי דם), דיכאון ועוד- האם זו סיבה לא לעשות את הניתוח ? לא !!! שצריך ניתוח אז צריך ניתוח. זו סיבה מספיק טובה להגיע לשיקום לב או להתחיל פעילות גופנית מוקדם ככל האפשר כדי להוריד את הסיכוי לסיבוכים שפורטו. לרוב פעילות גופנית ושיקום לב יכולה למנוע את רוב הסיבוכים שפורטו. חשוב גם לזכור שמדובר בסיבוכים שאינם נפוצים אך קיימים.

-ב 24 שעות לאחר הניתוח יש עדיין כאבים חזקים מהניתוח. לרוב כבר יום לאחר הניתוח אפשר לשבת על הכיסא ולהתחיל הליכות קלות וקצרות.

-אפשר להיעזר בתרופות נגד כאב, חבישה לרגלים במידה ויש בצקת או כאב באזור הניתוח

-לרוב משתחררים מבית החולים בהנחה שאין סיבוכים בין 3-5 ימים.

-לרוב חופשת המחלה היא ל-6 שבועות שבמהלכם לא עובדים ולא נוהגים. לאחר 6 שבועות אפשר לחזור לעבודה משרדית. עבודות פיזיות מצריכות חזרה מדורגת ואיטית יותר. החלמה מלאה היא לרוב לאחר 3 חודשים.

-לאחר 6 שבועות ניתן לחזור לנהיגה, עבודה משרדית וחיי מין בהנחה שהמצב הרפואי מאוזן ואין סיבוכים לאחר הניתוח.

-כלל לחזרה לחיי מין הוא היכולת ללכת ברצף 25-30 דקות או לעלות 2 קומות של מדרגות ברצף ללא כאב בחזה או קוצר נשימה שמצריך עצירה.

-מומלץ לשמר טווחי תנועה בכתפיים ובצוואר כבר לאחר 2-3 ימים מהניתוח- מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע בנוסף.

-כאשר ישנים או שיש צורך להתעטש או להשתעל במיוחד ב 2-3 שבועות הראשונים לניתוח מומלץ להצמיד כרית לבית החזה לפני כן כדי לייצב את עצם החזה ולמנוע תזוזה או כאב.

-היציבה לרוב משתנת והופכת להיות כפופה וזהירה יותר וזה גם אלמנט חשוב שיש לתת עליו את הדעת.

– היום יש גישה של מיני מעקף שלא מצריך פתיחת בית חזה וחיבור למכונת הנשמה אלא מאפשר לבצע את הפרוצדורה בחתך זעיר וללא חיבור למכונת הנשמה. לא כל מועמד וכל מקרה מתאים לניתוח הזה. חשוב להיות מודע לאפשרות הזו ולשאול את הרופא האם הנך מועמד מתאים לניתוח מסוג זה ( שבטוח יותר ומאפשר החלמה מהירה יותר).

מקווה שהמאמר קצת נתן לכם עוד מידע על ניתוח מעקפים בשפה עממית ונגישה. אל תשכחו שאני מייצג את הרפואה השמרנית והמונעת (כפיזיולוג מאמץ) ולכן חשוב לי להזכיר לכם שאחד מהכלים הנפלאים שעומדים לרשותכם לצורך החלמה מהירה יותר ומניעת מחלות לב נוספות זה פעילות גופנית. בתהליך כמו ניתוח מעקפים חשוב לבצע פעילות גופנית אבל יותר חשוב לדעת מה לעשות ומה לא לעשות, מה לעשות בכל שלב ובכלל להבין את הדגשים הקטנים שיכולים להיות ההבדל בין תוכנית שיקום מוצלחת ובטוחה לבין פעילות עצמית ולא מודרכת שבמקרה הטוב יכולה להיות סתם פחות יעילה ובמקרה הגרוע יכולה גם להיות מזיקה לבריאותכם.

לא לשכוח שתוכנית פעילות גופנית  מודרכת ואישית אפילו עוד לפני שמגיעים לשיקום לב בבית החולים יכולה להיות ההבדל בין החלמה מהירה לבין סיבוכים. תוכנית כזו יכולה לצמצם תופעות לוואי, לאפשר לך לחזור לנהיגה ולחיי מין ( ממש בונים תוכנית שעונה על הדרישות הפיזיולוגיות לפעילויות אלו), לצמצם ולמנוע כאב בחזה ובכתפיים וברגליים בשל ניתוח זה, לאפשר לך לחזור לעבודה מהר יותר ובביטחון רב יותר ולשפר לך את היציבה, כמובן גם תוכנית כזו תסייע לך לחזק את שריר הלב ולמנוע סיבוכי לב עתידים.

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ מומחה לשיקום לב

קביעת תור בווטאספ 054-4839681

הנחיות אימון לאחר ניתוח מעקפים

חולים לאחר ניתוח מעקפים לרוב יהיו בכושר גופני טוב יותר ובמקרים רבים גם צעירים יותר ביחס לחולים שעברו ניתוח להחלפת מסתמים.

לאחר ניתוח לב פתוח מעקפים יש לשים לב לדברים הבאים ולהנחיות הבאות:

1.סיכוי  מוגבר לפרפור עליות לאחר ניתוח

2.סיכוי מוגבר לאנמיה בשל איבוד דם ובשל כך עייפות במנוחה ובאימון

3.דיכאון וחרדה יכולים להתפתח לאחר הניתוח.

4.בשל הנחיה להיזהר מתזוזה רצינית ומהירה של עצם בית החזה נמנעים מלהזיז את פלג גוף עליון ומתחיל להתפתח כאבי צוואר-כתפיים ופגיעה בטווחי התנועה באזור

5. כאב בעצם החזה

6. פגיעה קוגנטיבית כלשהי- בשל החיבור למכונת הנשמה בזמן הניתוח

7. ההחלמה בקרב חולים עם סכרת היא איטית יותר בעיקר החלמה של רקמת העצם בבית החזה

8. מומלץ להתחיל תוכנית אימון שיקום אירובית (מעבר להליכות קלות שאפשר להתחיל בהדרגה החל למחרת הניתוח) לאחר 6 שבועות מהניתוח.

9. אימון כוח מומלץ לאחר 3 חודשים מהניתוח- יש להתחיל בהדרגה ולהתקדם לאט. אימון עם משקל קל של 1-3 ק"ג לשרירים שאינם מערבים טווחי תנועה קיצונים באזור בית החזה ( למשל כפיפת מרפקים) אפשרי כבר לאחר חודש וחודש וחצי מתחילת שיקום לב/תוכנית אימונים אירובית

10. שיפור טווחי תנועה של אזור צוואר וכתפיים מומלץ להתחיל מוקדם ככל האפשר על פי רמת הכאב ובטווחי תנועה מבוקרים ובקצב איטי להימנע ממתיחות מהירות או מטווחי תנועה גדולים באזור בית החזה והכתפיים.

11. לא מומלץ לבצע תרגילים כגון חתירה (אירובית) או חתירה- כוח באחיזה רחבה, תרגילי שכיבות סמיכה או תרגילי פרפר עם משקולות לפני שעובר 3 חודשים ממועד הניתוח ובכל מקרה כאשר אזור הניתוח לא החלים כראוי יש להגיע לבדיקה רפואית חוזרת לפני שעובדים בטווחי תנועה גדולים באזור הכתפיים או מעמיסים קושי בתרגול כוח.

12. בניתוח לוקחים כלי דם מאזור החזה או מאזור הרגלים. יש לבדוק את הרגלים ולראות שאין מגבלה באזור של הרגלים בזמן פעילות גופנית. כדאי לבדוק שגם אין בצקות או דלקת באזור הרגלים.

13. ב-3 בשבועות הראשונים לאחר הניתוח מומלץ לעשות תרגילי גמישות קלים בישיבה ואז בעמידה. בשילוב הליכות קלות מאוד כאשר הדגש הוא על הגדלת זמן/מרחק ההליכה ולא על הגברת קצב ההליכה. אפשר להתחיל בהליכות של 5-10 דקות פעמיים עד שלוש ביום בימים הראשונים לניתוח בהדרגה להתקדם ל-2 הליכות ביום של 15 דקות , 2 הליכות של 20 דקות, 2 הליכות של 30 דקות ואז בהדרגה לעבור להליכה אחת ביום של 45-60 דקות. מומלץ לפחות 5 פעמים בשבוע.

14. בתכנון אימון ספורטיבי יותר (מעבר להליכות קלות) מומלץ להתייעץ עם פיזיולוג מאמץ שייקח בחשבון את מצבכם הבריאותי, הכושר הגופני שלכם ומחלות רקע נוספות שיש להתייחס אליהם בתכנון אימון ( סכרת, לחץ דם, בעיות אורתופדיות ועוד).

אלעז יוסף פיזיולוג מאמץ קליני מומחה לשיקום לב

קביעת תור בווטסאפ בלבד 054-4839681