מתי מומלץ לבצע בדיקת מאמץ לפני אימון גופני ?

ההמלצות לבדיקה לפני תחילת פעילות גופנית בשעות הפנאי

רוב מקרי המוות בפעילות גופנית באנשים מעל גיל 35 מתרחש בשל מחלה איסכמית ואוטם לבבי שגורמים להפרעת קצב קטלנית ולדום לב. מתחת לגיל 35 לרוב המוות נגרם בזמן פעילות בשל בעיות הולכה חשמליות או ליקוים במבנה הלב

בשנים האחרונות יש הבנה שהיתרונות בביצוע פעילות גופנית עולים על החסרונות והסיכונים ולכן המטרה היא להוריד חסמים מביצוע פעילות גופנית ולאפשר לרוב האנשים להתאמן עם כמה שפחות בדיקות יתר שלא הכרחיות.

אין המלצה גורפת באילו מקרים לבצע בדיקות רפואיות לפני אימון גופני וכל מקרה יש לשקול את ההחלטה האם לבצע בדיקה או לא לפי מספר פרמטרים:

מצב בריאותי של האדם, דרגת הקושי של האימונים שהוא הולך לבצע, סוג הספורט.

נהוג לחלק את האנשים שרוצים לבצע פעילות גופנית מעל גיל 35 לדרגות סיכון כאשר ככל שהגיל מבוגר יותר כך הסיכון עולה כמו גם לגבר יש סיכון יותר מאישה.

דרגת סיכון גבוהה מאוד- מחלת לב ידועה קיימת או בעבר, מחלה טרשתית בכלי בדם במוח או ברגליים, סכרת עם פגיעה באברי מטרה או עם עוד 3 גורמי סיכון, אי ספיקת כליות, כולסטרול גבוה בשילוב גורם סיכון נוסף

דרגת סיכון גבוהה- גורם סיכון לא מאוזן, סכרת ללא פגיעה באברי מטרה, סכרת מעל 10 שנים עם גורם סיכון נוסף, אי ספיקת כליות עם יכולת סינון כליה של 30-59, כולסטרול גבוה

דרגת סיכון בינונית- חולי סכרת מסוג 1 ומתחת לגיל 35 או מתחת לגיל 50 מסוכרת סוג 2 שחולים פחות מ 10 שנים וללא גורמי סיכון נוספים.

סיכון נמוך- כל השאר.

בהערכת מבדק לפני ביצוע פ"ג יש לסקור היסטוריה רפואית, תסמינים למחלות לב, גנטיקה ומוות פתאומי במשפחה, היסטוריה של פעילות גופנית כולל סוג ועצימות, בדיקות מעבדה, הערכת עצימות הפעילות אליה שואף האדם להגיע על פי סוג הספורט, מטרת האדם.

אנשים ללא תסמינים ובסיכון נמוך יכולים להתחיל פעילות קלה ולהתקדם בהדרגה לפעילות עצימה.

אנשים עם תסמינים או עם מחלות לב ידועות מומלץ לבצע בירור קרדיולוג ומבדקי מאמץ לפני תחילת פעילות גופנית (בפעילות עצימה) ולבצע את הבירור הזה מחדש בכל שנה= זו אוכלוסייה בסיכון גבוה או סיכון גבוה מאוד

אנשים ללא תסמינים אך מעל גיל 35 ובדרגת סיכון גבוהה או גבוהה מאוד מומלץ לפני פעילות עצימה לבצע בדיקות מאמץ. הדבר חשוב יותר בבני 65 ומעלה.

אנשים שרוצים לבצע פעילות קלה- בינונית ניתן להתחיל וללא שום בירור ולא משנה מה דרגת סיכון שלהם.

ולסיכום:

סיכון גבוה וגבוה מאוד- לשלוח לבירור לפני פעילות עצימה

סיכון בינוני- לשקול כל מקרה לגופו לפי סוג הפעילות, היסטוריה משפחתית, מצב רפואי כללי

סיכון נמוך- אין צורך בבירור לפני פעילות עצימה.

לגבי פעילות מתונה עד בינונית – כולם יכולים ללא בירור מקדים.

אנשים עם תסמינים וגורמי סיכון ידועים- מומלץ בירור רפואי אפילו לפני פעילות קלה עד בינונית בהנחה שהתסמינים חדשים. בהנחה שהתסמינים ידועים וקיימים אין צורך בבירור לפני פעילות קלה-בינונית.

אנשים עם תסמינים חדשים וללא גורמי סיכון ידועים- בירור לפני התחלת פעילות ולא משנה מה עצימות האימון.

שואלים בטח מה זה עצימות קלה ? בינונית או עצימה ?

קלה-  עד 55 מדופק מרבי

בינונית- 55-74 אחוז

גבוהה- 75-90 אחוז

גבוהה מאוד מעל 90

לסיכום כדאי תמיד לפני התחלת תוכנית אימון גופני להתייעץ עם פיזיולוג מאמץ להערכת הסיכון ולבניית תוכנית אימון גופני מותאמת אישית ( לאימונים בעצימות נמוכה- בינונית). ברגע שנגיע יחד לשלב בליווי שלי שבו נרצה לעלות לעצימות גבוהה נשקול ביחד לפי הפרופיל הרפואי שלך ( ובים היתר האלגוריתם למעלה) האם ניתן להתקדם לאימונים בעצימות גבוהה או שכדאי לגשת לבירור אתל קרדיולוג ולבצע בדיקות אקג ובדיקות מאמץ (ובאופן גורף אם אין לך גורמי סיכון ותסמינים אז כנראה שאין צורך ברופא, בכל שאר המקרים ההחלטה תהיה לפי דרגת הסיכון שלך).

אלעז יוסף פיזיולוג

ווטסאפ בלבד 054-4839681